הדיִג והכתיבה: על "סיפורי ניק אדמס"
שום קמפינג בשטח לא יעלה על סיפור הדיג של ארנסט המינגוויי הכורך את חייו בכתיבה בספר "סיפורי ניק אדמס"
אבל יש ערך מוסף מתגמל בקריאה לפי סדר ההגשה, וכיוון שכך, כדאי להכנס בדלת החזית שוייל פותח, כי החגיגה מתחילה כבר שם. וייל כותב על המינגוויי בקרבה עצומה. הוא גר בתוך הסיפור של המינגוויי, ואין דרך יותר טובה להתבונן בסיפור הזה. "כאילו אתה שם".
סיפורי ניק אדמס כריכת הספר
רצוי להמשיך לפי סדר ההגשה, ולא רק בזכות הכרונולוגיה המציגה את הגיבור ניק מילדותו ועד בגרותו, כשהוא כבר אב לילד. הקורא נהנה כך בדרכים שונות, והספרותית היא רק אחת מהן. אפקט ההצטברות, והמבנה בעל הנדבכים הנוספים על התשתית, תורמים עוצמה לתמות המרכזיות שהמינגוויי התמקד בהן: החופש ליצור את היום שלך בידיך החשופות ומתוך היכרות בלתי אמצעית של הטבע סביבך, ויכולתך להפוך את חומרי היום שלך לחומרים ספרותיים.
המינגוויי כתב פשוט ונקי. הקורא מוצא עצמו בתוך האירוע בלי הקדמות. לא, אין זה אירוע מהפך גורלות, רק יום בטבע. בלי חיפויים של תולדות ותיאורים שמרחיקים מן המקום והזמן. אלא שהמקום והזמן הם בעצם כל מקום וכל זמן. זאת גדולתו של המינגוויי. הוא כותב על דיג בעיקול הנהר באיזו פינה בארה"ב, אבל הדיג כולל את החיים כולם ובכל מקום.
בגלל זה אתה מוכרח לחוות אתו את העמידה בתוך מי הנהר המקפיאים. אין לך ברירה, אתה, הקורא, חייב לדוג איתו את הפורלים. אתה מקים איתו את האוהל על הגבעה. שום קמפינג בשטח לא יעלה על סיפור הדיג של המינגוויי הכורך את חייו בכתיבה.
ניק אדמס, בן דמותו של הסופר, הולך אל הטבע כדי לעצב בתוכו את חייו, את עצמאותו. בסיפורים האחרונים הוא נוסע עם ילדו לצידו ונזכר באביו שלימד אותו לצוד ולדוג. וברור שהקשר עם האב היה מסובך וכבד משקעים, אבל המינגוויי לא נכנס לזה. הוא לא יתעה למבוכים פסיכולוגיים. הוא אומר: אני כאן, אני מכין לעצמי חביתית מקמח כוסמת בלב היער, אחר כך אני יורד לדוג. ובתוך כך הוא מתבגר. הוא מבלה
את הלילה ביער עם נשים. הוא מתחתן. אבל כל זה רק כהד רקע לעיקר: החיים שהם הדיג, שהם הכתיבה. "הוא היה בטוח למדי שיהיה סופר גדול." (מתוך הסיפור "על הכתיבה").
הסיפור של ניק, של המינגוויי, הוא סיפור מצוין לקיץ, לחורף. זה סיפור גברי רב-און שמתאים לגברים, שמתאים לנשים. הוא מעורר תיאבון לחיים, להתבוננות בטבע, להתנסוּת. הסיפור של המינגוויי מצית תשוקה לקריאה, לכתיבה.
ארנסט המינגוויי, "סיפורי ניק אדמס", מאנגלית: יואב כ"ץ, הוצאת פן, ספרי חמד, ידיעות אחרונות, 309 עמ'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם