ראשי » רייטינג » קולנועגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

הו, ג'ולייט: ביקורת על "מכתבים לג'ולייט"

רק הכרמים של טוסקנה ושירי סן רמו שבפסקול מצילים את "מכתבים לג'ולייט" מטיפשות מוחלטת. כמעט

שוביניסטים שכאלה. אפילו את סרטי הבנות מביימים פה בנים. אנג לי עשה את "על תבונה ורגישות", ומרק ווטרס את "נערות רעות". וגם דיוויד פרנקל ("השטן לובשת פראדה") או מייקל פטריק קינג ("סקס והעיר הגדולה"), וכך גם "מכתבים לג'ולייט". גרי ויניק, שביים את "מכתבים לג'ולייט", הוא במאי בעל ותק רב בסרטי בנות. "מלחמת הכלות", "פתאום 30" ו"הכל בשביל איב" הם רק חלק מהרזומה המקצועי שלו, שבא לדבר על נשים, בשם הנשים, ועושה זאת בעיקר בשביל נשים.

בעיר ורונה, ברחוב קאפלו מספר 23, בביתה של יוליה (ג'ולייט באנגלית), התפתח מנהג נשי רב-לאומי, המוכר בעיקר מהווי הכותל המערבי. מאות מבקרות במרפסת של יוליה, חלקן שבורות לב, משאירות אחריהן מכתבים רומנטיים נרגשים, ובהם בקשות ותחינות לתיקון הלב של אהובן הנוטש. בניגוד גמור לפתקים המוטמנים בין חרכי הכותל, הרי שצוות של נשים המכנות עצמן "המזכירות של יוליה", משיב לנשים הפותות במכתבים בשמה של זו שהקריבה חייה על מזבח האהבה הטהורה.

יום אחד מצטרפת לצוות המזכירות בלונדה מניו יורק, בגילומה של אמנדה סייפרייד. היא מגלה מכתב כזה, שנשלח ליוליה על ידי צעירה מלונדון ושמה קלייר, המבקשת שלורנצו, אהובה האיטלקי, ישוב אליה. הבעיה היא שהמכתב הזה נכתב לפני כ-50 שנה, וכיום הכותבת היא בסביבות גיל 70.

סייפרייד, בשמה של יוליה כמובן, משיבה על מכתב זה באיחור אלגנטי של יובל שנים, וראה איזה פלא; כעבור כמה ימים מתייצבת במקום ונסה רדגרייב, מלווה בידי כריסטופר איגן. היא אינה אלא קלייר, והקוואלייר לצדה הוא הנכד היחיד שלה.

וכך קורה שהסבתא והנכד, ביחד עם הבלונדה מניו יורק, יוצאים להתחקות אחר עקבותיו של אותו לורנצו עתיק יומין. החיפושים הנמרצים, השזורים במחול חיזור בין הבלונדה והנכד, נערכים לא רק בסביבה הנאה של ורונה, אלא גם בעיר סיינה הימי-ביניימית.

העלילה טיפשית כמו כל אגדה תיקנית, אך בחסות הנופים הנלבבים של מחוזות ונטו וטוסקנה היא מצטלמת יפה. העוקץ של הסיפור הוא שסבתא רדגרייב תרה אחר לורנצו שלה, שמגולם בידי פרנקו נרו. מין בדיחה של הפוך-על-הפוך, שהרי רדגרייב ונרו, בעולם האמיתי, היו פעם נשואים, ואפילו הם אוחזים בצאצא משותף. הסרט טיפשי אמנם, אבל מי יכול על הכרמים של טוסקנה, ועל שירי סן רמו הנישאים ברמה בפסקול.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...