בנות הזהב: ביקורת על "קוגרטאון"
הבעיה עם “קוגרטאון”, שעולה מחר (ב') ב-yes, היא לא נשים מבוגרות ששוכבות עם ילדים, אלא נשים מבוגרות עם גוף של בנות 20. נטע חוטר מייחלת למותה של קורטני קוקס-ארקט

כנראה ככה זה - זקנים רוצחים צעירים, זקנות שוכבות איתם. כל אחד והנקמה שלו, או ההיאחזות שלו בנעורים. ולמה? אולי כי זקנים הם הפרטים החלשים בעדר. הם טרף קל, אפשר לשדוד אותם ולתת להם לדמם למוות בלי כסף לתרופות או שילומים מגרמניה.
אבל לא עוד - כמו ב”נבלות”, מהות הקוגריזם היא ההפיכה מניצוד לצייד. מסע ההרג של מושקה ואפרים ומסעות הזיונים של הנשים ב”קוגרטאון” הם הצהרה של המגזר הכי מקופח ובלתי נראה - אני כאן. ויותר מזה - אני לוקח בחזרה את השליטה.
וזה נחמד, הבעיה היא שכבר לפני שנה, כשיצאה בארה”ב (וגם תזכה לעונה שנייה, אגב), נראתה “קוגרטאון” כמו ניסיון לסחוט עוד קצת שאריות של טרנד לעוס. הסדרה עוברת, שלא תהיה טעות; אפשר לצפות בה בכיף, אבל קשה להתעלם מהפגמים המהותיים שמפילים אותה.

קורטני קוקס-ארקט, למשל, שמככבת בסדרה בתור הגרושה שמתחילה לתקתק נערים. אני מאוד אוהבת אותה, ואני עדיין טוענת ששתי העונות של “צהוב”, הסדרה הכושלת והמושמצת שבכיכובה, היו נפלאות. אבל היא לא עוברת כקוגרית. חסרה לה הפאתטיות הנואשת הנחוצה, ובכלל, היא נראית הרבה יותר מדי צעירה.
גם לא חוסכים מאיתנו שוטים שלה בלנז’רי שעוטף מותני צרעה וישבן מוצק, אני לא מכירה הרבה בחורות צעירות שלא היו מחליפות איתה גוף. תוסיפו לזה את הניסיון לשיח פתוח וליברלי על מין במסגרת הגבולות הצדקניים והמתחסדים האופייניים לרשת אמריקאית רגילה (ABC, בניגוד למשל לחברת כבלים כמו שואוטיים, שיכולה ליצור תכנים נועזים ונשים כמו ננסי בוטווין ב"העשב של השכן"), ותקבלו אישה בת 40 שמחליטה ללכת על בחור בן 18 אבל לא לשכב איתו בעשרת הדייטים הראשונים. הא? אז מה תעשו, תדונו בציווי הקטגורי של קאנט?
הקוגריות במהותה היא מיניות, סקס וטינופת, לא אהבה. לא פלא שהתוצאה הסופית היא סדרה על השחרור המיני ועל הפראות והבשלות שהטבע מעניק לנו רק אחרי גיל 40, אבל באותה הביישנות, הקפיצות והשמרנות של נערה ברה בליל כלולותיה.
“קוגרטאון”, yes stars Drama ו-HOT3, שני, 22:10