הבמה לא שלה: ראיון עם ליאל קולט
ליאל קולט משיבה מלחמה אחרי סילוקה מהמחזמר "עפרה" בתיאטרון הצפון, מנסה להסביר למה הקריירה שלה לא מתרוממת בארץ, וגם נשבעת שהיא עם התיאטרון גמרה. היא מבטיחה: "אני עוד אפרוץ בארץ"
היא, שנבחרה על ידי מנהלה המיתולוגי של חזה, בצלאל אלוני, לגלם את דמותה של הזמרת המנוחה במחזמר "עפרה" של תיאטרון הצפון, פוטרה מההצגה בשל איחור, כנראה לא אופנתי.
עכשיו קולט משיבה מלחמה, מדברת על הקריירה שלא מצליחה להניב מכירת דיסקים, השמעות ברדיו, או כל הצלחה מסחרית אחרת. ומבטיחה: "אני גמרתי עם התיאטרון".
כישרון השירה של ליאל קולט התגלה ב"'בראבו", תחרות כשרנות צעירים, ששודרה בערוץ 2 לפני עשר שנים. ליאל הייתה רק בת 11, וזכתה בתחרות כשביצעה את "לאורך הים" של עופר חזה ז"ל. העוסקים בתחום ניבאו לה עתיד מזהיר, וכישרונה לא נעלם מאוזניהם של מפיקים חשובים בחו"ל, שהזמינו אותה להקליט ולהופיע מעל בימות ברחבי העולם.
הופעתה הזכורה ביותר הייתה דווקא בארץ, ביום הולדתו ה- 80 של שמעון פרס, בו הזמינה את ביל קלינטון לשיר איתה את "Imagine'' של ג'ון לנון. הרגע הזה שודר פעמים רבות בתחנות הטלוויזיה, והראה שלליאל הקטנה יש אומץ גדול.
עשור עבר מאז התגלתה ילדת הפלא מקיבוץ כנרת, וליאל בנתה לעצמה שם של זמרת נחשבת, מבלי שהוציאה אף שיר משלה, שנחשב ללהיט. עם כל הכבוד ל "לאורך הים' ול- "Imagine", שליאל שרה אותם עם המון רספקט, אלבומה הראשון והיחיד עד עכשיו זכה להצלחה מועטה בלבד.
אבל ליאל היא לא טיפוס שמתייאש, והיא ממשיכה לשיר ולהופיע. גם כששיריה לא מושמעים רבות ברדיו, היא מצליחה לככב בהופעות גדולות, ולהזכיר לכולם מדוע נבחרה לייצג את שווייץ
השנה, ליאל כיכבה במחזמר "עפרה", שהעלה תיאטרון הצפון. המחזמר מספר על חייה ומותה של עפרה חזה. ליאל, כך טענו המבקרים, התאימה לתפקיד עפרה כמו כפפה ליד, לא רק מבחינה קולית, אלא גם מבחינת המראה החיצוני. אם אתם לא מבינים מדוע תיאור התפקיד של ליאל ב 'עפרה' נכתב בלשון עבר, זה לא שאתם לא מעודכנים, אולי פשוט לא ממש טרחו לעדכן אתכם, שליאל קולט כבר לא משתתפת בהצגה.
כמה זמן אתם שואלים? בערך שבועיים, לא הרבה, רק חמש הצגות. כנראה שאם צפיתם באחת מהן, אתם יכולים להישבע שראיתם את ליאל קולט על הבמה, אבל זו הייתה רק שחקנית מחליפה, שדומה לה.
יכול להיות שטעיתם, ובשיחות הסלון אחרי ההצגה החמאתם דווקא לליאל על הופעתה המצוינת. לא נורא, תמיד אפשר לתקן, ולהחמיא לעפרה החדשה, ניצן אשל.
העזיבה של ליאל קרתה בפתאומיות. היא הוזמנה לשיר את ההמנון הלאומי במשחק גמר גביע המדינה בכדורגל, שהתקיים בשעה בה הייתה אמורה להופיע במחזמר המדובר.
בתיאטרון הצפון סירבו לדחות את מועד ההצגה, אבל ליאל נענתה להזמנה להמנון, ועקב הופעתה באצטדיון הכדורגל איחרה להגיע לאולם התיאטרון. ההצגה החלה בלעדיה, וההצגה חייבת להימשך, מסתבר, גם בלעדיה.
כיצד התנהלת מול התיאטרון סביב נושא שירת ההמנון?
"שבוע לפני גמר גביע המדינה, המנהלת שלי ואני ביקשנו מהנהלת התיאטרון לדחות בשעה וחצי את ההצגה, כדי שאני אוכל להספיק לשיר את ההמנון באצטדיון רמת גן, ואחר-כך להגיע לתיאטרון ולהופיע בהצגה. מנכ"לית התיאטרון, ניצה בן צבי, טענה ששינוי שעת ההצגה ייפגע ברוכשי המינויים. אנחנו ניסינו לשכנע אותה, והסברנו לה שדווקא כיוון שמדובר בקהל מינויים, אפשר לפנות אליו באופן אישי יותר, כמו הודעות אס.אם.אס או מיילים, כדי שהם יקבלו את דחיית השעה בהבנה, אבל כנראה שמבחינתה זה היה עניין של אגו והיא לא הסכימה".
אז ידעת שמבחינת התיאטרון ההצגה תתקיים במועד המתוכנן, ובכל זאת החלטת להעדיף לשיר בגמר הגביע?
"התיאטרון לא יידע אותי שהם יעלו את ההצגה עם שחקנית מחליפה במקומי. זו לא שחקנית שעבדה איתנו בחזרות, והם לימדו אותה את התפקיד שלי ביום ההצגה מאחורי גבי. לאחר ההצגה, ניצה בן-צבי אמרה לעיתונות, שאם ההצגה הייתה נדחית בשעה וחצי זה היה לא מקצועי".
ליאל תוהה: "וללמד שחקנית תפקיד ראשי ביום אחד זה כן מקצועי? מבחינתי, הגעתי לאולם אחרי משחק הכדורגל כדי לעלות לבמה להופיע, כמו שביקשנו מראש".
מה היה כשהגעת לאולם התיאטרון?
"ניצה בן-צבי הגיעה לכיוונינו, ואמרה דברים מאוד לא יפים, שלא הייתי רוצה לחזור עליהם. היא לא הסכימה להכניס אותי לאולם, למרות שהצעתי לעלות להופיע אחרי ההפסקה, למחצית השנייה של ההצגה, אבל היא רצתה שאני אעזוב את המקום".
אלו שהחליטו להדיח אותך מהתפקיד ואלו שליהקו אותך אליו מלכתחילה, הם אותם אנשים?
"כשאתה אומר להדיח אני מרגישה כמו באח הגדול", היא צוחקת, "מי שליהק אותי לתפקיד הוא במאי המחזמר, אלון אופיר, ולא הוא זה שהחליט להביא שחקנית אחרת במקומי, אלא המנכ"לית, ניצה בן-צבי, ואולי גם חברי הנהלה נוספים".
אבל הבמאי הוא זה שאמור להחליט מי משחק בהצגה, לא?
"כנראה שככה הדברים עובדים בתיאטרון הצפון", היא נאנחת. "אלון אופיר דיבר איתי אחרי אותו ערב, והוא תומך בהחלטה שקיבלתי לשיר בגמר הגביע. הוא לא רצה שמישהי אחרת תגלם את עפרה, אבל אני לא יודעת עד כמה זה תלוי בו".
למה כל-כך התעקשת לשיר באותו ערב בגמר הגביע?
"לשיר את ההמנון במעמד כזה, מול 50 אלף איש, ועוד חמישה מיליון צופים בבית, זה לא משהו שיכולתי לוותר עליו. זה כבוד ענק, שלא זוכים לו בכל יום".
בדיעבד, הייתה נוהגת אחרת?
"ממש לא. אני שלמה עם ההחלטה ועומדת מאחוריה. בעבר הלכנו לקראת התיאטרון וביטלנו הופעה חשובה בחו"ל, כי זה לא הסתדר עם לוח הזמנים של ההצגה, וציפיתי שגם הם יידעו להתחשב בי ולבוא לקראתי".
המחיר ששילמת על האיחור באותו ערב היה שווה את זה?
"תראה, ההצגה הייתה חייבת להיגמר באיזשהו שלב. אני לא חשבתי שהיא תימשך לעד. בכל זאת, הספקתי להופיע ארבעים פעם, ומאוד נהניתי, אבל זה לא שמראש תכננו כמה הצגות יהיו. בכל מקרה, ההצגה הייתה יכולה לרדת גם עוד פעמיים או שלוש".
או עוד ארבעים פעמים.
"נכון, אבל יש לי עוד דברים שאני עושה חוץ מההצגה. אני שרה ומופיעה, ואין לי כוונה לפתוח בקריירת משחק, ככה שאני לא מצטערת שזה נגמר דווקא עכשיו. הדבר היחיד שחורה לי הוא הדרך שבה זה נגמר. לא רציתי שזה ייגמר בצורה כזאת, ואני גם לא חושבת שזה היה צריך להיגמר ככה".
מה תעשי אם יציעו לך לחזור להצגה?
"אף פעם אל תגיד אף פעם, אבל אני לא חושבת שאני אחזור. נראה לי שמבחינתי זה נגמר".
מה נגמר, התפקיד שלך ב-'עפרה' או בתיאטרון בכלל?
"לתקופה הקרובה, החלק של התיאטרון בקריירה שלי הסתיים".
עפרה היה תפקיד חייך?
"עד היום כן, אבל אני עדיין צעירה".
איך היה החיבור שלך לדמות?
"החיבור שלי לעפרה היה מאוד עמוק. אני מזדהה עם חלק מהדברים שהיא עברה, כי שתינו התחלנו לשיר בגיל מאוד צעיר. למרות זאת, יש דברים שאני הייתי עושה אחרת אם הייתי במקומה".
מה למשל?
"בתחילת הדרך עפרה נתנה לאנשים אחרים להחליט בשבילה כיצד להתנהל. זה משהו שאני לא נותנת שיקרה לי".
אבל בכל זאת עמדת מאחורי החלטת המנהלת שלך לשיר את ההמנון באותו ערב, ויהי מה.
"לגמרי, כי אני חושבת שזו החלטה נכונה".
מה לדעתך עפרה הייתה עושה במקרה כזה?
"אני יכולה לספר לך שבצלאל אלוני תומך בהחלטה שקיבלתי, ומאוד מפרגן לי. אני חושבת שזה אומר הכל לגבי מה עפרה הייתה עושה".
בצלאל אלוני, מי שהיה מנהלה האישי של עפרה חזה, הוא שכתב את המחזה. סכסוכי עבר בינו לבין משפחתה של חזה, הביאו להתנגדות המשפחה להעלאת ההצגה, עוד כשהשחקנים היו בשלב החזרות. הסכסוך הסתיים בפשרה בבית המשפט ונקבע, כי המחזה יובא לעיונם של בני המשפחה טרם עלייתו, והם יזכו לאחוזים מהכנסותיו.
את בקשר עם המשפחה של עפרה?
"המשפחה שלה מעולם לא יצרה איתי קשר באופן ישיר. אני יודעת שלפני שההצגה עלתה הם ביקשו מהמנהלת שלי שאני לא אשתתף בה, כי הם לא אהבו את המחזה".
ומה חשבת על זה?
"אני החלטתי לא להתייחס לויכוח של המשפחה עם בצלאל, ולהתמקד בלעשות את התפקיד שלי בצורה הטובה ביותר. נתתי את כל כולי לדמות, ומחיאות הכפיים החמות והמרגשות בסוף כל הצגה היו שוות את זה".
קיבלת תגובות מהמעריצים על כך שאת כבר לא משתתפת בהצגה?
"אני מקבלת הרבה תגובות, שאם אני לא משחקת אז אנשים לא רוצים לבוא לראות. מה שהכי נורא זה שהקהל שכן מגיע להצגה לא יודע שזאת לא אני על הבמה, כי בתיאטרון לא טורחים להודיע שאני כבר לא משתתפת.
הקהל רואה מישהי קטנה, חמודה ומתולתלת על הבמה, ואנשים יכולים לחשוב שזאת אני. גם בפרסום ההצגה עדיין משתמשים בשם שלי".
מה את מתכוונת לעשות בנדון?
"ביקשנו מהם להוריד את השם והתמונות שלי מכל הפוסטרים, ויש לי עורכי דין שמטפלים בזה".
את חוששת שהתקרית עם תיאטרון הצפון תוציא לך שם רע בתעשייה?
"להיפך, אני חושבת שמי ששומע את הסיפור מצדיק את הצד שלי, ולא מבין איך בתיאטרון הצפון החליטו שלא להתחשב בי. הרי הופעה שלי במעמד גמר גביע המדינה יכולה לקדם את ההצגה. חוץ מזה, בעולם הבידור צריך עור של פיל, ואני כבר עברתי דברים הרבה יותר קשים מהמקרה הזה, כך שאין פה איזה אסון לקריירה שלי".
כישלון מסחרי נוסף של האלבום עליו היא עובדת בימים אלה עלול להיות אסון לקריירה של ליאל. על-אף הקשרים הענפים שיש לה עם מפיקים מחו"ל, ליאל רוצה לחזק את שורשיה המקומיים: "אני עובדת על אלבום בעברית, עם שירים שהלחנתי, והם מציגים צד בוגר יותר שלי. אני מקווה שאחרי שהאלבום ייצא, אנשים יפסיקו להגיד עליי, הנה הילדה ששרה עם קלינטון".
צריך להיות ילדה מאוד אמיצה כדי להזמין את קלינטון לשיר.
"על הבמה אני מרשה לעצמי לעשות דברים שמחוץ לבמה אני לא מעזה. ביומיום אני מאוד ביישנית, ועל הבמה קורה משהו שגורם לי להרגיש הכי בנוח שאפשר".
את מרגישה בנוח גם עם זה שלא תמיד מפרגנים להצלחות שלך בחו"ל?
"אני לא רצה להוציא ידיעה בעיתון על כל דבר שאני עושה בחו"ל. אתה ידעת שזכיתי בפרס בטקס פרסי הרדיו של גרמניה?" היא שואלת ומוסיפה: "ידעת שהוצאתי אלבום במקסיקו? כתבו עליי שבחו"ל מכל שיחה במסדרון עם כוכב פופ אני ממציאה שהופעתי איתו. זה בדרך כלל אנשים שהיו רוצים להצליח בחו"ל בעצמם, אבל לא הצליחו לממש את זה".
אז למה את לא עוברת לחו"ל?
"כרגע אני לא רואה את עצמי גרה בחו"ל בלי המשפחה והחברים הקרובים. אני משלבת בין הקריירה בארץ, לבין הקריירה בחו"ל. אם יש הופעות או הקלטות בחו"ל, אני נוסעת וכשאני מסיימת את העבודה אני חוזרת לכאן".
גם אם תרצה לעבור לחו"ל, ליאל תצטרך לחכות עד נובמבר הקרוב, כדי להשתחרר מהצבא:
"היה לי מאוד חשוב לעשות צבא כמו כולם", היא מספרת. אבל ליאל לא עושה צבא ממש כמו כולם. התפקיד שלה בצה"ל הוא להופיע בפני חיילים בבסיסים השונים. היא שרה גם כשהיא על מדים, והמדים מעניקים לה תחושת שייכות לבנות גילה: "הילדות שלי הייתה שונה משל ילדות אחרות בגלל כל ההקלטות וההופעות, ובצבא אני מרגישה שאני לא שונה מבנות אחרות".
תגובתה של ניצה בן צבי: "ניצן אשל היא שחקנית וזמרת מצטיינת, בוגרת בית צבי, וביצעה את התפקיד באופן מדהים. לא הסכמתי לשנות את שעת ההצגה כיוון שרציתי לעמוד בהתחייבות כלפי קהל המנויים המכובד שלנו אליו אני מתייחסת בחרדת קודש. אני לא מתכוונת להיגרר לדו-שיח לא נעים עם ליאל קולט וטעות עושה המנהלת האישית שלה שמקיימת מסע יחצנות על גבה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם