הכלב והמשוררת: ביקורת על "פלאש"
תרגום חדש ל"פלאש", ביוגרפיה של כלב טהור יוחסין, שזכה להתייחסותה המשועשעת של סופרת רצינית
כרבים מבתי היוקרה הלונדוניים, גם וימפול 50, כפי שהוא נראה מן המדרכה, אינו מעיד על הפאר והעומס המגונדר ששלטו בחדריו בשנות השלושים של המאה ה-19. גרם מדרגות עניו מוליך אל דלת סטנדרטית, שמעליה ניבט חלון מחופה וילון לבן, שקוף למחצה. על הקיר קבוע שלט המעיד על הדיירת שבַּגְרה בבית זה. השלט אינו מאזכר, כמובן, את פלאש, קוקר ספאנייל טהור יוחסין, שזכה לביוגרפיה משלו, פרי עטה של הגדולה בסופרות בריטניה.
התרגום החדש של הביוגרפיה המשועשעת הינו פרי תנופת התרגומים של יצירות וירג'יניה וולף ב"ידיעות אחרונות". זוהי שליחות חשובה, כי ראוי שתהיה זרימה מתמדת של יצירות וולף למען קוראי עברית צעירים. בתוך כך, ולמרות חיבתי העזה לכותרת דוגמת "הקיטון האחורי" (פרק שני, תרגום קלעי) לעומת "חדר השינה האחורי" (בתרגום נירגד), אני נכנעת לדרישות הזמן המפשט את השפה ומנגיש אותה למען "העדכון".
עם זאת, שתילת האיורים בתרגום החדש נראית לי מלאכותית ומסורבלת ובעיקר מיותרת, אם לא מפריעה ממש. הטקסט של וולף כה ססגוני ועולץ, שאין להפריע לו להתחבר לדמיונו המשוחרר של הקורא.
וירג'יניה וולף
ארכיון
והרי הסיפור: המשוררת אליזבת בארט בראונינג לקתה בדיכאון לאחר שאחיה אדוארד טבע בים. ידידתה הסופרת מרי מיטפורד העניקה לה את הכלב הצעיר פלאש ב-1841 בתקווה שיחלץ אותה מן היגון שהזיק לבריאותה. לפי העובדות ההיסטוריות הכלב נשלח למשוררת כששהתה בטורקיי, בחוף הדרום-מערבי של האי הבריטי. וולף מגמישה את העובדה הזאת (ועובדות נוספות) לצרכי האמנות ושולחת את מיטפורד עם פלאש אל אותו קיטון-חדר-שינה אחורי מסוגר, שבו נעלה עצמה בארט-בראונינג בעודה עטויה ברדידים הודיים.
מכאן ואילך ילווה הכלב את חיי המשוררת במבט כלבי בוחן. הוא יימלט אתה מן הבית המעיק, שבו גרו כל אחיה ואביה הרודני,
לאיטליה, לפיזה ופירנצה, בחברת הבעל שלו נישאה בסתר. היה זה המשורר רוברט בראונינג, שפלאש תיעב בתחילה ואף חשף זאת בשיניו, אך לבסוף נכנע לנוכחותו ואף העניק לו אהבה.
בביוגרפיה של פלאש רושמת וולף דיוקן קליל של החברה הלונדונית, תווים מחיי הרוח והחומר בעיר, וכמה מן הדמויות המרכזיות שחיו בה מאה שנה לפני שכתבה את הספר. כמובן שוולף הביקורתית אינה חוסכת הערות עוקצניות על הרודנות הגברית במשפחה, על ההתעלמות משכונות העוני הסמוכות לרחוב היוקרתי, ועל ההתמכרות לסיאנסים ספיריטואליים, שהמשוררת הנהיגה בווילה בפירנצה, עד כי כמעט שכחה את דבר קיומו של פלאש, כלבה הנאמן.
"פלאש", וירג'יניה וולף, מאנגלית: ליה נירגד, פן, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 140 עמ'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם