ראשי » תרבות » מוזיקה » סינגולר

סינגולר: מכת ביכורים

יעל קראוס מממשת את הפוטנציאל, ליהי עטר ותמי פדרמן עם פופ אוורירי ונעים, אורי צדוק מרגש וצ'ה מחזיר את הכבוד להיפ-הופ. ישי ויסמן עושה לכם סדר באוזניים עם ספיישל מיוחד לשבועות

כמה מילים על יעל קראוס לפני שנתחיל. אז ככה: אין כמו סינגל בכורה של קראוס בשביל לפתוח פרויקט ביכורים מוזיקלי. הסיבה היא פשוטה, הזמרת בעלת קול הקטיפה היא מהכוכבות הבלתי מעורערות של מדורי המוזיקה בחג השבועות בשנים האחרונות. העורכים וכתבי התרבות התקשו להתעלם (ובצדק) מהקול הנדיר ומהפרויקטים המסקרנים בהם השתתפה כסולנית ("בוסה" ו"פאניק אנסמבל").

אבל מאז, שום דבר מעניין לא קרה איתה, מלבד כמה כתבות שעטפו איתם את הדגים של היום שאחרי החג. נאדה סינגלים ונאדה אלבומים, רק דיבורים ודיבורים. עכשיו אני גאה לפתוח את סינגולר הביכורים עם "Boo", הסינגל המקסים של קראוס, שמבקר בסרקזם את הזוגיות האורבנית בימינו אנו, כאשר כל אחד רודף אחר חלומותיו ומרוכז רק בעצמו - ובסוף בני הזוג מרוכזים בלבוז אחד לשני, במקום לאהוב.

על העיבוד המוזיקלי לא ארחיב את הדעת, פרט לכך שהוא קלאסי, ג'אזי וכמעט קברטי בעיני. בקיצור: בונבוניירה מוזיקלית בטעם אירופאי דה-לוקס.

מה עוד? זה כל כך חמוד ומתוק ששרים "Boo" באנגלית, מעניין מה היה קורה אם היו שרים פזמון עם המילה "בוז", בעברית. חמוד, זה כבר לא היה.

לפני שלוש שנים הוציאה תמי פדרמן את השיר "תמיד איתך", עם הדי ג'י יהל והפזמון המדבק הפך ללהיט לא קטן. התברר לנו שהבת של דיוויד פדרמן, איש עסקים ומהבעלים של קבוצת הכדורסל מכבי תל-אביב, יודעת לשיר. ואפילו מעולה בזה.

מעודדת מהצלחת הסינגל, פדרמן החלה לעבוד על אלבום בכורה עם המפיק המוזיקלי והזמר אסף אמדורסקי. עכשיו, כשהעבודה הסתיימה, היא הוציאה סינגל חדש ומרשים בשם "לרקוד לבד".

עוד אנקדוטה קטנה: מספרים שהשיר נכתב במקור באנגלית ובגלל שפדרמן התקשתה לתרגמו (ובהפקה חשבו שעדיף סינגל בעברית), התגייסה שילה פרבר וכתבה את הטקסט. התוצאה בכל מקרה, שוס - טקסט עדין ונוגע, השירה רכה והעיבוד המוזיקלי מלוטש. אהבתי.  

מה עוד? בסוף, בסוף הפועל לקחה את האליפות ושהקנאים יחיו ויסבלו.

קבלו במחיאות כפיים ובממחטות ספוגות דמעות את אורי צדוק, הזמרגיש (מבצע ויוצר רגשני) הבא בישראל. קולו הייחודי, המבט העצוב בעיניים והחיבוק החם של גלגלצ (הסינגל הראשון "אל תגידי לא" נכנס לפלייליסט), עושים את שלהם. אי אפשר להתעלם מהנוכחות שלו, תאהבו את זה או לא - אני מאמין שהוא כאן בשביל להישאר.

שמונים אלף השמעות במייספייס ושמועות על עדת מעריצים הולכת וגדלה רק מחזקים את הסברה. האזינו ל"גשם סגול", הסינגל האחרון מאלבום הבכורה שכבר יצא לחנויות. רק בבקשה לא להתרגש, מהסכריניות, זה חלק מהחבילה.

מה עוד? הכנתי את עצמי לקיץ, צחוקים.

אני אוהב כתיבה אפלה, קשוחה ומלאת מסתורין. אולי בגלל זה קשה לי להתנתק מהספרים של המשורר והסופר האמריקאי המנוח צ'ארלס בוקובסקי. זו גם הסיבה שהתחברתי תוך דקה ל"לאן", השיר החדש של צ'ה.

"לאן" הוא שיר "רע" שלא מתבייש לעסוק בפחדים ("עומד כאן וצועק - אמא!"), בכעסים ("מרגיש מחוץ למשחק/מרגיש חנוק משותק") ועושה זאת בלי פילטרים. האגדה האורבנית מספרת שאת כל אלבום הבכורה "החניון מלא!" (שטרם יצא), הוא כתב והלחין תוך כדי משמרת לילה בחניון תל-אביבי.

ההשפעות של זמן האיכות בחניון עושות את שלהן והעוצמות שבשירה ובטקסט ממגנטות. בכלל, אני סבור שההיפ-הופ הישראלי קצת נזנח בעת האחרונה ושכחנו שבז'אנר המיוחד הזה אפשר להוציא רגשות, מחשבות ואידיאולוגיות בצורה מופלאה. על כל פנים צ'ה עושה את העבודה נהדר והוא בהחלט הבטחה לא קטנה בסצנת הראפ הישראלית.

מה עוד? אל דאגה מיד נעבור לשירים אופטימים יותר.

אפרופו ביכורים, אחת ההבטחות הגדולות של השנה היא ליהי עטר - הזמרת האמביציוזית שגרפה קרוב לאלף השמעות עם קאבר שובב ל"איתו לנצח". עכשיו, רגע לפני שאלבום הבכורה שלה הנושא את שמה, יוצא לחנויות היא משחררת קליפ מושקע לשיר "לרקוד".

השיר עצמו הוא פופ אוורירי שלא מתיימר לדבר מלבד פינוק האוזן בצלילים נעימים. וזה בסדר, במיוחד כשאגף הפופ במוזיקה הישראלית כל כך דליל. עטר עושה את העבודה לפי הספר (טקסט קליל וסקסי על אהבה/אכזבה, פזמון מגה-קליט ושירה ממזרית). יש עוד הרבה מה לשפר בגזרת הטקסט, אבל הכיוון הוא נכון. אני מפרגן לה.

מה עוד? "שלי", "שלך", "שלי"? כינויי השייכות חוגגים בשיר. מה לגבי איזה גיוון קטן, או טוויסט בפזמון? סתם הערה בונה.

תו תקן - "כל הלילה": לאן נעלמו כל להקות הרוק של שנות ה-90? יש מצב שכולם עברו לעבוד בהיי טק וזרקו את הגיטרות למחסן (חוץ מחמי רודנר). אכן, נושא שיחה מרתק. בינתיים בואו נהנה מלהקת הרוק המבטיחה מבאר-שבע, שעושה את זה לאט ובטוח. השיר "כל הלילה" הוא פזמון נעים ומדויק עם טקסט חמוד. יש עוד הרבה מה לשפר (כמו למשל, וואט איז דה טקסט "קניתי אהבה במחיר של יד שנייה/קבלתי גם שלוש שנות אחריות" - זה נשמע כמו פרומו של חנות בשוק), אבל חוץ מזה הם לא רעים בכלל. נחכה לסינגלים הבאים, בקוצר רוח. ציון: 3 כוכבים.

מני חן - נעימת קלרינט "ליאם": אני יודע שעולם הנעימות עוד לא נכנס חזק לאוזן הישראלית אבל, כמו בכל דבר, תמיד טוב שיש כוח חלוץ מוכשר ואמביציוזי. המפיק המוזיקלי ונגן הקלרינט מני חן הוציא את אלבום הנעימות האוריינטלי "ניגוני הרוח", שמתוכו יצאה הנעימה היפהפיה הזאת ללהיטו של אייל גולן "ליאם". הרגש בנגינה והנשמה של הקלרינט עוברים בכל תו ותו, וכן גם זה סוג של ביכורים. רק בלי מילים. מה יש? לפעמים המוזיקה עושה את העבודה לבד. ציון: 4 כוכבים.

אדיר - "מטורף עלייך": יותר מדי פעלולי אולפן, פחות מדי מילים. פופ לא חייב להיות אקדמי, אבל אפשר להשקיע קצת יותר. נחמד, לא יותר מזה. ציון: 2 וחצי כוכבים.

אלעד צפירה - "תודה לך": אומרים שאלעד צפירה הוא הדודו אהרון הדתי. אני חושב שיש אילנות יותר גבוהים להיתלות בהם. והשיר חמוד לאללה. ציון: 3 כוכבים.

אדר בכר - "מישהו אמיתי": זמרת טובה, השיר קצת פחות. ציון: 2 וחצי כוכבים.

איציק אל - "בחלומותיי": שיר מרגש, עצוב וקצת קיטשי שמשחק יפה עם חוקי הז'אנר הים-תיכוני הקשיחים. ציון: 3 כוכבים.

גל דה פז - "קובי שלי": תמיד טוב, לסיים עם טעם טוב בפה. ציון: 3 כוכבים וחצי.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

סינגולר

רועי בהריר מאזין בשבילכם לסינגלים החדשים שיוצאים ועושה לכם סדר באוזניים

לכל הכתבות של סינגולר