סערה בקוסטלו
בישראל יש ציבור עצום של אנשים תאבי שלום המוכנים לפשרות כואבות. בביטול ההופעה שלך החלשת דווקא אותם. מכתב לאלביס קוסטלו

דווקא אתה, האמן הכי ציני, הכי מפוכח, הכי לא משחק את המשחק, נפלת קורבן לשטיפת מוח מהסוג הפשטני ביותר. אבל הרבה יותר חמור מכך - יצאת דו-פרצופי. כמעט כמו בעטיפת אלבום גדול אחר שלך, "Spike".
אתה יודע, דקלן (הרשה לי לקרוא לך בשמך האמיתי - אנחנו מנסים לשוחח כאן ללא מסיכות והעמדת פנים), בצעירותי שירתי כחייל קרבי ברצועת עזה למרות התנגדותי לעצם שליטתה של ישראל על השטחים הפלסטינים הכבושים. במהלך שירותי הצבאי הייתי עד למקרים רבים שקוממו אותי (ושביטאתי אותם בספר ובמחזה, שעוררו כלפיי לא מעט אנטגוניזם). אבל למרות הביקורת שלי, הבנתי תמיד שהבעיה המרכזית נעוצה בעצם הסיטואציה: סיטואציה שבה מדינה ריבונית מעורבת בלחימה מול אזרחים. בסוג כזה של עימות, המנוצל באורח ציני על ידי ארגוני טרור המתבצרים בלב האוכלוסייה, אין לך שום סיכוי לצאת צודק או הומטני בעיני התקשורת המערבית.
האימג' של חייל אימתני העומד למול ילד מפוחד הוא פשוט בלתי ניתן להכנעה, גם אם רגע לפני הצילום אביו של הילד שחרר טיל מאולתר לעבר אזרחים ישראלים, המתגוררים מעבר לגבול עם עזה. אגב, ירי מהסוג הזה נמשך ברציפות-גם ברגעים אלה - כבר קרוב לעשר שנים.
ואולי אני טועה. אולי הקביעה הזו נכונה, רק כשמדובר בישראל. כי אתה ודאי יודע, מר קוסטלו, שמדינות "נאורות" רבות כמו ארה"ב ובריטניה, מעורבות ללא הרף בלחימה במדינות רחוקות מהן, דוגמת עיראק, אפגניסטאן ופקיסטן. לחימה שבה - בשם המאבק בטרור - נהרגים אזרחים חפים מפשע על בסיס יומיומי.
אני משוכנע שאתה מתנגד נמרצות למעורבות הצבאית הזו. אבל אני משוכנע עוד יותר שלעולם לא תבטל הופעה בניו יורק או בלונדון, מתוך גינוי למדיניות הממשלות המשלחות את אותם חיילים. יש לך הרבה יותר מדי מה להפסיד מצעד כזה. הופעה בישראל זה כבר סיפור אחר לגמרי. הנזק שייגרם לך כתוצאה מהביטול שלה הוא זניח לעומת הרווח התדמיתי - ולחילופין, המירוק המצפוני. וזה חבל. כל כך חבל. תמיד החזקתי
בישראל חי ציבור עצום של אנשים הומניסטיים, תאבי שלום, משוועים לחיים נורמליים ומוכנים לפשרות כואבות. וגם חובבי תרבות מושבעים. עובדה, תראה באיזו מהירות נחטפו הכרטיסים להופעה שלך פה. הציבור הזה מנהל לאורך כל השנים קרבות מרים כדי לקדם את עמדותיו ואת חלומותיו. הוא נלחם בקנאים מבית, אבל גם בקנאים המוסלמים, המחרבים כל סיכוי לשלום. בצעד האומלל שלך, החלשת ישירות דווקא את הציבור הזה. הענקת לו עוד סיבה לייאוש, לתסכול. להבנה שהסיכוי לשפיות הולך ומתרחק מאיתנו. "מוזיקה היא לא רק רעש", נימקת במכתב הביטול שלך. אבל הוכחת את ההיפך. לפעמים, מוטב למוזיקאי להתמקד רק במוזיקה. בה, לפחות, הוא מבין.







נא להמתין לטעינת התגובות






