המאסטרו: ראיון עם דניאל אורן
רגע לפני שהוא עולה לנצח על אחת האופרות המושקעות והגרנדיוזיות ביותר שנוצרו כאן אי פעם - "נבוקו" במצדה - טוען דניאל אורן שהוא חולם לעבוד בארץ
זה יקרה ב3- ביוני, למרגלות המצדה. אורן, מן הסתם, נרגש מאוד לקראת האירוע, ולטענתו הוא אף מתכוון להפוך אותו בעתיד לפסטיבל עולמי.
למעשה, מבחינתו של אורן, כל ניצוח שלו בארץ הוא התגשמות חלום. "אני צריך להיות בארץ הרבה יותר," הוא אומר בראיון מיוחד ל"המגזין," "הלב שלי ושל משפחתי בארץ."
לראשו של אורן יש כיפה והוא מקפיד לתבל את דבריו ב"ברוך השם," "בעזרת השם" וכדומה. אורן נולד ב1955- לאב מוסלמי (איסמעיל סיקסיק) ולאם פולנייה (רבקה גרנדשטיין.( כנער, הוא נבחר על ידי ליאונרד ברנשטיין לשיר בבכורה של "מזמורי צ'יצ'סטר" בפתיחת שידורי הטלוויזיה הישראלית. כיום, אגב, הוא מחפש בנרות את ההקלטה ההיא, שכן העותק של הטלוויזיה נמצא פגום ולא ראוי לצפייה.
לא תמיד היו לאורן יחסים טובים ורגועים עם האופרה הישראלית. ב1994- הוא ניצח לראשונה כאן על "נבוקו," וכבר אז ביקש מקהלה מורחבת ואיים לפרוש מההפקה. ב1997- חזר ל"לה בוהם," לפי בימוי של זפירלי.
ראש העיר רוני מילוא רצה אז למנות אותו למנהל האופרה, אבל אורן ביטל את בואו ברגע האחרון, ובהמשך נתגלה מנצח בפריז במקום בתל אביב. הסולחה הגיעה רק ב,2009- אז הוזמן לנצח על "טוסקה" של פוצ'יני, אחר כך על "היהודייה," וביוני הקרוב, כאמור, הוא ינצח על "נבוקו."

"יש לנו יחסים טובים ורגועים," הוא אומר, "בזמנו, הודיתי שזו הייתה טעות שלי לא לבוא - וכיום אנחנו עובדים יחד בהרמוניה. האמת היא שכדאי שזה יימשך ככה, כי אני יכול להביא לארץ זמרים גדולים מחו"ל במחירי סוף עונה.
באמת, אפשר להביא לפה זמרים ב20- אחוז מהמחיר בחו"ל. הרעיון הוא ליצור בהם את הרצון ליצור איתך מוזיקה. אני פשוט לוקח אותם לפריז וללונדון, והם באים איתי לפה. זה מצב של תן וקח."
הניצוח של אורן מלא בפיזיות: הוא קופץ, נוהם, משתולל, שר עם הזמרים וחי את המוזיקה. "אני יוצר ריגוש, כי אחרת אין מוזיקה," הוא מסביר, "צריך לזכור שהתנ"ך מתחיל ומסתיים בשתי אותיות - למ"ד ובי"ת. ביחד זה 'לב."'
אלא שעם כל אהבתו לארץ אורן מודע לכך שלהיות הרבה זמן בישראל זה לא טוב לקריירה. כרגע הוא מתגורר עם אשתו ושלושת
אבל כל זה פחות מעניין את אורן עכשיו. בימים אלה הוא מרוכז באתגר הקרוב שלו, "נבוקו," שאותו הוא מכנה "פרויקט ענק של חנה מוניץ (מנכ"לית האופרה הישראלית, א"ב."( "לא סתם הוסיפו מופע שלישי," הוא אומר, "אפשר היה לעשות אפילו רביעי. מצדה זה כוח שמוכר לכולם.
הארנה דה ורונה באיטליה (שם אורן מנצח ומנהל קבוע, א"ב,( למשל, זה אמפיתיאטרון גדול וקסום - אבל למצדה אין השוואה. יהיו שם השנה 6,500 איש, בשנה הבאה, ב'אאידה,' יהיו ,7,500 ואולי אחר כך נבצע שם את 'שמשון ודלילה."'