מאה נגד אחד: "קצר משפחתי" מול "שופט הנישואין"
התוכנית "קצר משפחתי" הפגינה את אותן בעיות שהיו לתוכניות בידור קודמות של "רשת": יותר מדי משתתפים, פחות מדי בדיחות טובות והרגשה קשה של חוסר מקוריות. לעומתה, "שופט הנישואין" של ג'רי סיינפלד, שאוחזת בפורמט דומה, הפגינה סיפורים הזויים ופאנל מהודק. יערה רובינזון משווה
''קצר משפחתי'' , ראשון, 21:00, ערוץ 2
באותה מידה ניתן לכתוב שכל התוכניות הטובות של רשת טובות כל אחת בדרכה שלה, אבל כל התוכניות הפחות טובות דווקא דומות בסיבה לבינוניות שלהן.
מצפייה בתוכנית הקומית החדשה של רשת, "קצר משפחתי", שמשודרת בימי ראשון ב-21:00, ניתן לומר ש"קצר" סובלת מרוב התסמינים ממנה סבלה "שבוע סוף" על כל גלגוליה.
העיקרון של התוכנית פשוט: מוצאים משפחה עם בעיה משעשעת (אכילה בקול רם מידי או דחף אובססיבי לחבק), מצלמים כמה קטעים של בני המשפחה, ובעיקר של הבעל והאישה, בוידיאו, מביאים את המשפחה לאולפן ואז נותנים לפאנל גדול מידי (אורי גוטליב המנחה, רמי הויברגר, דב נבון, אפרת בוימולד, רותם אבוהב ועפר שכטר שהשתתפו אתמול) להעיר הערות "משעשעות" על הבעיה.
המנחים לא מתיימרים להיות אלון גל, סופר נני או (בהשראת) זיוית אברמסון והם אף מוכיחים שאין להם שום אסמכתאות בנושא. הכוונה היא לא לפתור באמת את הבעיה, או כפי שגוטליב מעיד "מדובר בתוכנית שפותרת לכם בעיות ויוצרת חדשות", אלא פשוט לצחוק על הבעיות המשפחתיות והאישיות של האורחים וגם של הפאנל.
התוכנית, החל מהקריין המעצבן שמפריע לגוטליב לדבר בפתיחה וכלה בבדיחות על זה שעפר שכטר הוא נמוך ("לחבק את עפר שכטר זה כמו לשים פאוץ'" -בוימולד) מרגישה בעיקר כמו מפגש דאחקות בין החבר'ה בו כל אחד מבקש להעיר הערה שנונה על המצב, אבל בעיקר יורד על עצמו ועל חבריו לפאנל.
כדי להדגיש את הנקודה שחברי הפאנל רק רוצים לעשות צחוקים גם אם הם לא הכי מצחיקים המציאו אפילו פרס שנקרא "קרש הזהב" אותו מגישים שירז טל והראל סקעת (שהגיעו משום מקום) שזוכה בו מי שסיפר את הבדיחה הגרועה ביותר.
מידי פעם הצחוקים מצליחים אבל לרוב, במיוחד כשהמנחים בעצמם טוענים שהם לא מתכוונים להתאמץ יותר מידי, "קצר משפחתי" מצליחה בעיקר לעייף וממצה את עצמה תוך רבע שעה.
כאן גם טמונים הסימפטומים לתוכנית הבינונית עליהם דיברתי: פאנל גדול מידי (שישה מנחים שכל אחד מהם רוצה וצריך להישמע) שמדבר יותר
באופן לא כל כך מפתיע מסתבר שהרגע הכי טוב שהיה אתמול בתוכנית לא היה רגע בו חברי הפאנל צחקו על דב נבון או העירו הערות על קטעי הוידיאו של הזוגות, אלא דווקא רגע בו יפים, גבר שאשתו מאשימה אותו בחיבוקי יתר, התחבק יחד עם אשתו וכל חברי הפאנל. רגע זה חשף את העובדה שאין מספיק חיבוקים קבוצתיים בטלוויזיה וחבל.
ובכלל חבל שברשת מתעקשים להפיק תוכנית טלוויזיה של שעה, עם פאנל נכבדים שהמטרה העיקרית שלה היא לנסות כמה שיותר להצחיק.
להצחיק זה מצוין, אבל גם בנונסנס צריך שתהיה מטרה מעבר. כדי שזה באמת יצליח, חייבים להדק. זה אומר תוכנית קצרה, ממוקדת עם מטרה ופאנל מצומצם, בערך כמו התוכנית החדשה של ג'רי סיינפלד שעלתה אתמול ב"ביפ".
''שופט הנישואים'' , ראשון, 22:30, ביפ
בתוכנית, אותה מפיק סיינפלד, מראים קטע וידיאו שבו זוג נשוי מספר על בעיה אחת ספציפית ומוזרה במיוחד שמדירה שינה מעיניהם.
אתמול זה היה גבר שמתעקש לשמור על כלבו שמת כפוחלץ בסלון ועל גבר אחר שרוצה שאשתו תעשה לו מופע על עמוד חשפניות שיביא הביתה.
בפאנל ישבו אתמול ג'רי סיינפלד (חבר קבוע בפאנל), השחקן אלק בולדווין ומנחת הטלוויזיה קלי ריפה, כשאת התוכנית מנחה טום פאפה באמצעות קטעי קישור שונים.
אחרי שידור קטע הוידיאו עם הבעיה מדבר כל אחד מחברי הפאנל באופן ספציפי על הבעיה. אתמול היה זה בולדווין שידע לתת את האינפוט הנכון (והמצחיק) כשציין ש"נשים באות והולכות אבל כלב מפוחלץ נשאר לנצח". בסיום דיון קצר בעניין על הפאנל להכריע מי צודק.
בשונה מ"קצר משפחתי", בפתיחת התוכנית מקפיד פאפה לציין שמדובר בפאנל שמכיר את חיי הנישואים, בין אם הוא מתנסה בהם כיום או שעבר כבר את השלב. מלבד אמיתות משעשעות בנוגע ל"בעיות" של הזוגות, ישנה מטרה ברורה לפתור את הסכסוך. לאחר שהפאנל מחליט מי צודק, עוברים לדבר עם הזוג בשידור חי בלווין ומציגים בפניהם את פסק הדין שלהם.
כשמדובר בג'רי סיינפלד קשה כמובן להתעלם מההשוואה לסדרה המיתולוגית ההיא. קשה לי להאמין שנתקל בפנינות דוגמת הסופ נאצי אצל השופט.
אבל בעזרת פאנל מפורסמים מוכשר, התמקדות בבעיה מסוימת ומאוד מצחיקה ועריכה מדויקת ולא מתחנחנת של קטעי הוידיאו, העסק ללא ספק עובד.
ב"שופט הנישואים" השכילו להוסיף עוד שני קטעים שמדגישים דווקא את הזוגות מפארק הטריילרים (לרוב) שבוחרים לשתף את הקהל בבעיות שלהם. בפינה אחת, שנקראת פינת המידע, מקבלים הפאנל והצופים מידע מקיף על הבעיה.
כך למדתי אתמול שמידי שנה בסביבות אלף אנשים בארה"ב בוחרים לפחלץ את חיית המחמד המתה שלהם. בנוסף, הם מעניקים גם פרס וירטואלי ל"מכת היום"- כלומר, המשפט החזק ביותר, או המטריד ביותר שנאמר על ידי המשתתפים.
גם בארץ וגם בארה"ב מדובר ללא ספק במשפחות אקסצנטריות שבוחרות להשתתף בתוכנית בשביל הצחוקים, הפרס ובעיקר הפרסום הרגעי, אבל מה לעשות שבמדינה בה כל שנה אלף אנשים בוחרים לפחלץ את דובי דוברמן, יש יותר סיכויים שנמצא סיפורים הזויים ומשעשעים באמת.
כך יוצא ש"שופט הנישואים" הוא סוג של ריקי לייק עם עצירות רגעיות של סיינפלד ושל חברי פאנל נוספים ואפילו מוסר השכל קטן בסוף. אם פוחלץ, אז לא בסלון בבקשה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם