שלושה בריטים: ביקורת על "ארתור וג'ורג'"
ארתור, סופר נודע, פוגש את ג'ורג', עורך דין שנגרם לו עוול נורא. "ארתור וג'ורג'" של ג'וליאן בארנס הוא רומן חכם. עכשיו סוף סוף הגיע התרגום
ג'וליאן בארנס צילום: EPA
התייחסתי בכותרת לשלושה בריטים, מפני בארנס כותב על שניים ומתמקד בהיותם אזרחי בריטניה, ואין ספק שמתוך כתיבתו נגלה הבריטי השלישי. בארנס עצמו, שארצו ואנשיה מפרים את שלוותו עד שהוא חייב לכתוב עליהם.
הוא הוכיח כבר את יכולתו המבריקה ליטול אנקדוטה היסטורית ולהפוך אותה לספרות ("התוכי של פלובר"). כאן לקח אל מעבדת היצירה מפגש היסטורי בין שתי דמויות, אחת נודעת והאחרת כמעט אלמונית, והפך אותו לרומן תקופתי מרובד, דשן, אך קאמרי. הוא נאמן לעובדות, אך משתמש בהן לצרכיו האמנותיים בעודו מפליא להקים בניין ספרותי חכם, שלם ומשכנע.
הגיבורים שלו הם הסופר ארתור קונן דויל, יוצרו של שרלוק הולמס, ועורך הדין ג'ורג' אידלג'י, שנכלא על לא עוול בכפו לשלוש שנים, בתחילת המאה העשרים. אידלג'י, בן לאם סקוטית וכומר ממוצא הינדי-פרסי, הורשע בכתיבת מכתבי שטנה ובפציעתו האנושה של סוס פוני. הוא שוחרר לפתע מכלאו, ארבע שנים לפני המועד שנגזר עליו, בלא שניתן לו הסבר או פיצוי. בלא חנינה נמנע ממנו לשוב ולעסוק בעריכת דין. אז פנה לסופר הנודע ודויל התגייס בהתלהבות כדי להשיב לאידלג'י את עבודתו, חפותו והפיצויים המגיעים לו. הסופר הצליח במאבקו הסוער באופן חלקי, ועורך הדין, ששב בזכותו לעסוק במשפטים, נותר באלמוניותו, גם אם בעקבות המקרה שלו הוקם בבריטניה בית דין גבוה לערעורים.
על רצף חייו רבי המעש של דויל, פרשת אידלג'י לא היתה אלא מקטע זעיר. בארנס הרחיב והעמיק את ההתייחסות לפרשה באמצעות בניית שתי הדמויות במקביל עד המפגש ולאחר מכן. ניכר שהסופר אוהב את שני הגיבורים שלנפשותיהם הוא חודר. והם הרי כה שונים זה מזה. אחד מפורסם, מצליח, מקושר חברתית, עשיר ובעל אישיות מבעבעת ונמהרת. האחר צנוע, חרישי, מתבודד, ישר כסרגל, נבון ומאופק.
סוף הסיפור אינו מתיר את
החידה הבלשית. אין גם גאולה לנפשו של מי שסבל, לא בחיק הכנסייה ולא באמצעות מתקשרת ספיריטואלית. בריטניה של בארנס מוסיפה ליפול למהמורות של אי-צדק ועוולות פוליטיות, והוא מתבונן בה ואינו יודע מה לפניו. מבחינה זאת הוא מזדהה עם אידלג'י, איש ההגיון שלקה בקוצר-ראייה חמור ולמרות זאת ראה את המציאות נכוחה יותר מכולם. "מה הוא רואה?" שואל בארנס לסיום בנוגע לאידלג'י. "מה ראה? מה יראה?".
ג'וליאן בארנס, "ארתור וג'ורג'", מאנגלית: אורטל אריכה, זמורה ביתן, 469 עמ'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם