מיליון או דולר? על המופע של איל גולן ואלי יצפאן
אייל גולן תקתק אמש מופע נוצץ בן שעתיים מגובה בבדרן אלי יצפאן. היה מושקע, אבל חבל שגולן התעלם במפגיע מלהיטיו הנוסטלגיים ובחר לשיר שירים חדשים בלבד. גם בדיחות הקרש של יצפאן לא הצילו את המצב
איל גולן ואלי יצפאן בהופעה, היכל נוקיה
אבל כשהגעתי למופע של אייל גולן והאסיסטנט שלו אלי יצפאן (על כך נרחיב בהמשך) הלחץ כבר השתחרר. המון עמישראל התקבץ לו ומילא את ההיכל המפואר ביד אליהו תל-אביב, 8000 איש שבאו לחוות שעתיים של אסקפיזם קליל ומשחרר.
לא מצחיק. איל גולן ואלי יצפאן אמש אלוני מור
הבמה הייתה מתוקתקת ברמה מדעית כמעט. אייל גולן התייצב כמו "חייל של אהבה" בתשע וחצי, לבוש כחתן ביום נישואיו. עשרים הנגנים הוציאו סאונד מושלם, האפקטים והתפאורה עשו את העבודה (כוכבים, אורות ומסכי ענק). וגולן, גולן שלנו כמו מנכ"ל שבא לדפוק שעון בקונצרן ענק, התחיל לירות באוטומט את הלהיטים: "אם יש גן עדן", "דרך לחיים", "על חבל דק", "זה אני" ועוד.
הייתי במאות הופעות בחיי, אבל דבר כזה עוד לא ראיתי. המסלסל הלאומי שר ישר פלקאט כמו בדיסקים - בלי שינויים, בלי טעויות, בלי הברקות, בלי להעז, בלי לפשל, בלי להניד עפעף, בלי רגשות. המון מקצוענות, מעט נשמה.
טוב שיש את יצפאן. הוא לפחות יודע איך להביך את עצמו בחן. אגב, מי שחשב שמדובר במופע משותף לאייל גולן ואלי יצפאן טעה. מה שקורה בפועל הוא שזו הופעה מלאה של אייל גולן + בידור זול ברגעים שהמסלסל הלאומי מתעייף או מתחיל לשעמם את עצמו.
אז יצפאן עלה לבמה הענקית וניסה להצחיק את ההמון ככל יכולתו. בדיחות עדות תפלות, שפג תוקפן בימי יצחק שמיר. למשל: "ילד עיראקי בן 9 יושב במרפסת עם פיג'מה וכבר יש לו שיערות ברגליים. ואז הוא צועק 'ילדים, תפסיקו לשחק בחוץ, אני רוצה להכין צ'יעורים בגיאוגרפיה'". במילה אחת: מביך. בשתי מילים: מביך מאוד.
מתי אייל גולן חוזר? אבל לא, יצפאן מנצל כל רגע, כל שנייה בבמה, צריך שוּפל בשביל לעקור אותו משם. ושוב, בדיחות משנת תרפ"ט על תימנים ועל לחוך וחילבה, ושוב הבדיחה השחוקה על הג'חנון שיוצא בדיוק איך שהוא נכנס. מתי גולן חוזר? אבל הקהל מבסוט לאללה, צוחק מתוך הרגל וזה מה שחשוב.
על הבמה. איל גולן בהיכל נוקיה
אלוני מור
חלפו להן כמה דקות, ואולי יותר, והכוכב של הערב חוזר, עם בגדים אחרים, חיוך מפה לאוזן (אני מניח שזה מהמופע ה"משובח" של האסיסטנט) ומבט מזוגג בעיניים. הוא שוב משגר אוטומט להיטים: "מלכת היופי" הקיצבי, "מי שמאמין" הלוהט, "הוזה אותך מולי" המרגש באמת, "ג'ונגל" המדליק, שעובר בצורה מדהימה במופע חי ועוד ועוד.
אבל משהו היה חסר לי (ואני לא מתכוון ליצפאן, שהתפרץ מדי פעם לבמה במסווה של מעריץ מטורף\אישה\זמר יווני\אלי יצפאן). אהה נזכרתי, הלהיטים של גולן מסוף הניינטיז. אותם שירים גדולים שבנו אותו ואת המוזיקה הים-תיכונית של היום.
אז לא היה לנו במופע את "צאי אל החלון" וגם לא את "לב של גבר", "לקנות לך יהלום", "יפה שלי", "מליון או דולר",
או "בלעדייך" ואפילו לא את "דמעות" האלמותי.
כנראה שלא משתלם לקדם שירים שהזכויות והתמלוגים אינם בבעלותך (גולן המפיק והבעלים של ארבעת אלבומיו האחרונים, בשונה משאר תקליטיו). במופע הזה היו יותר מדי שירים חדשים יחסית של גולן, חלקם בינוניים ומטה ("מחכה לך" ו-"איפה את"), ופחות מדי להיטי ענק נוסטלגיים שסביר להניח שהקהל היה צמא לשמוע.
לסיום: היה המופע בהחלט נוצץ, מושקע באופן נדיר ומתוקתק למשעי. אייל גולן הוא זמר גדול שבגדולים. אבל חוויה רגשית של אירוע מיוחד לא קיימת שם. אין חשמל בגוף ואין זרמים של אדרנלין, פשוט מופע שנוגע בשלמות המקצועית אך לא מצליח לרגש. בידור נטו, של שעתיים וזהו. אני בסוף פיהקתי (וגם זו שישבה לידי).
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם