ראשי » רייטינג » מוזיקהגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

העתיד כבר כאן: ביקורת על הבלק אייד פיז

אופנועים מעופפים, נינג'ות מחופשות לזברות, רמקולים אנושיים, פרגי בלבוש זעיר, קהל אחוז טירוף. זה מה שקורה בסיבוב ההופעות העתידני של הבלאק אייד פיז. דיווח מה-O2 Arena בלונדון

הבלייק אייד פיז, שקנו את עולמם בשנת 2003 עם להיטי היפ הופ כגון Where Is The love ו-Shut Up, אימצו את אופנת הדאנס של השנים האחרונות עם אלבומם האחרון The E.N.D. האלבום נכתב והופק באווירה עתידנית, ונראה כי חברי הלהקה לא חסכו בדבר בכדי להביא את אותה תחושה לבמה: עם אופנועים מעופפים, רובוטריקים מרקדים ומצגות וידאו מושקעות, נראה שהעתיד כבר כאן (והוא לובש סרבל מכסף).

את המופע פתחה שריל קול, שהגיעה כל הדרך מניוקאסל בכדי לחמם את הקהל המקומי, המכיר אותה בעיקר כשופטת בתוכנית The X-Factor, כחברה לשעבר בלהקת גירלז אלאווד וכזמרת עצמאית בהווה. קול עלתה במצב רוח קרבי, לבושה במכנסי צבא החתוכים באופן לא תקני לאורך הרגליים, ובילתה שעות רבות בריקוד, עד כי העדיפה לוותר על השירה לחלוטין, ולתת לפלייבק לעשות את שלו. עם זאת, היא ניצלה את 30 הדקות שלה היטב והטיחה בקהל להיט אחר להיט.

בשעה 20:30 בדיוק נכבו האורות ועל מסכי הוידיאו עלה ראש ירוק תלת ממדי, שבישר את תחילת המופע. חברי הבלאק אייד פיז עלו לבמה כשהם מעוטרים בנצנצים כסופים, כאילו נשלפו מסרט עתידני שצולם בשנות ה-80. מאחוריהם הוצבה התזמורת על במה מוגבהת, שממנה הגיחו מדי פעם נגנים והצטרפו לבמה המרכזית.

הקהל, שהורכב ברובו ממעריצים ותיקים של הלהקה, התרצה מיד עם ביצוע השיר Get It Started. משם המשיכו הפיז לשיר מתוך האלבום החדש, Rock That Body. לצלילי השיר עלו רקדני ליווי, שנראו כמו אנשי פח מ"הקוסם מארץ עוץ" ונראה היה שהגענו לשנת 3,000. בהמשך, הרקדנים הוכיחו כי הם בעצם רובוטריקים, ובתנוחות מסוימות נהפכו לרמקולים אנושיים.

אלא שכל זה, מסתבר, היה רק הקדמה ל-Meet Me Halfway, במהלכו ריחף מנהיג הלהקה וויל איי-אם מעל הבמה באמצעות חוטים שהשתלשלו מהתקרה, ואחר כך החל להקריא סמסים שנשלחו מהקהל אל מסכי הוידיאו. בתום האלתור ההוא של וויל, שבה הלהקה לבמה כשהיא כסופה מתמיד, ועמה הרקדנים, שכעת נראו כמו לוחמי פאוור ריינג'רס מהעתיד. המשך המופע כלל ביצועי סולו של אפלדיפ (לצד רקדנית בלבוש חללי), טאבו (שנכנס לבמה על אופנוע מעופף) ופרגי (שהפגיזה להיטים לרקע רקדניות בלבוש סמוראי ממשחק פלייסטיישן).

ברגע השיא של הערב, עלה וויל לבמה בלבוש רובוטי שמזכיר את ארנולד שוורצנגר ב"שליחות קטלנית", וכשלראשו מסכה שיורה לייזרים מהעיניים, דרש להפוך את האולם לדיסקוטק. הקהל המבולבל אישר את בקשתו, וכך ניגש רובו-וויל לעמדת די-ג'יי שהגיחה לפתע על לשון הבמה. כמו שהבטיח, הערב הפך לרייב המוני, כש-23 אלף צופים החלו לקפוץ ולרקוד לצלילי המוזיקה. בעוד הקהל מקפץ באחדות, שקד וויל על שיעור בהיסטוריית הרוק, כשניגן להיטים מכל תקופה - מהרולינג סטונז, דרך מייקל ג'קסון וגאנז אנד רוזס ועד בלר.

באותם רגעים אופוריים, נראה היה שמפלס האנרגיה לא יכול לעלות יותר, אולם אז שבה הלהקה לבמה בהרכב מלא (חוץ מפרגי, שבשלב זה איבדה לחלוטין את המכנסיים, ודאגה לרקוד עם הגב לקהל) וביצעה קלאסיקות מודרניות, ביניהן Shut Up Don't Lie  ו-Pump it. בשלב זה, כבר לא היה אחד באולם שלא עמד על הרגליים ורקד את עצמו לדעת. הלהקה הודתה שוב לקהל האנגלי, וכאות תודה לממלכה שהפכה את Where Is The Love ללהיטה הראשון, בחרה לסיים איתו את המופע ולרדת מהבמה.

וכך, בעוד הקהל ממשיך את הפזמון באחדות, הפיז חזרו להדרן, בו שרו את Boom Boom Pow יחד עם נינג'ות מרקדות בבגדי זברה צמודים. את הערב חתמו הפיז עם להיט החתונות ההיסטרי I Got A Feeling , ובעוד האורות עולים שוב ומזרזים את אחרוני הצופים לרכבות ולאוטובוסים, נראה היה שאין אחד בקהל שלא קיבל את מבוקשו. בערב הזה היה הכל, והרבה. אין ספק: הבלק אייד פיז הוכיחו שוב שהאנרגיה שלהם לעולם לא מתה.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...