סינגולר: ישנן בנות
מירי מסיקה ודין דין אביב עם בלדות נעימות לשבת בבוקר, רינת (בר) עם להיט פוטנציאלי, ליאל קולט עם שיר פופ בנאלי וכל החתיכים אצלי עם רוקנרול ציני ומהנה. ישי ויסמן עושה לכם סדר באוזניים
מירי מסיקה, ''מה עשית''
שהצטברו אצלי בזמן האחרון, ונתפסתי על אחד - "מה עשית" של מירי מסיקה.
איזה בחירה בנאלית, בטח יגידו לי, עוד שיר של פלס&מסיקה בע"מ, אבל יש משהו בחיבור בין קול הקטיפה של מסיקה והפזמונים המושחזים של פלס. משהו מנצח. ולא צריך תמיד להיות כאלה פיינשמייקרים, אפשר גם ליהנות מפופ אוורירי וקליל. מה אהבתי כאן? בעיקר את העיבוד הכמו צועני, המלודיה הנעימה והמילים הקצת עצובות ("כשלפצע אין שעון/שרנו את השיר הלא נכון"). התוצאה הסופית: שיר נהדר לשבת בבוקר וגם לשאר השבוע.
מה עוד? שבת בבוקר, יום יפה ונגמר הקפה. שיט.
מירי מסיקה
פלאש 90
דין דין אביב, ''לחבק ולגעת''
"לחבק ולגעת" הוא בלדת "פרידה" מושלמת - נוגעת, מלטפת, עוקצת ושוב מלטפת כמו מאהב דמיוני. נגינת הקלרינט מכניסה אווירה ג'אזית והתופים הנמרצים מכניסים קצת אקשן לשיר הנוגה. והכי חשוב: דין דין, עם עוד ביצוע קולי נהדר. תענוג.
מה עוד? מפרגן, מפרגן, מפרגן!
דין דין אביב
בייגל
רינת, ''עשה לה טוב''
רינת, עשה לה טוב
יש משהו מקומם ביחס התקשורתי ל"קאמבק" של רינת בר. עכשיו נסביר: משום מה מתייחסים אליה כאל מסלסלת חדשה, המנסה לרשת את שרית חדד או משהו כזה. הלך הרוח המדובר לא נובע מרוע, אלא מחוסר בקיאות משווע בהיסטוריה הים-תיכונית של הזמרת. לבר יש ותק של 13 שנים בתעשייה ורפרטואר של שמונה דיסקים (ביניהם אלבומי זהב) + ארסנל להיטים מכובד ("הנשיקה", "פיו", "חיפשתי אהבה", "בין הערביים", "אחת מאלף", "מלאכים", "תאכל את הכובע" ועוד). היא זמרת בפני עצמה וצבע הקול שלה בכלל לא דומה לזה של חדד או של זהבה בן.
רינת בר היא רינת בר ולכן לא ברור למה המנהלים קיצצו לה את שם המשפחה (רינת בר ממותגת מעכשיו כ"רינת" בלבד, הזוי) ומדוע הסינגלים שלה די מתפספסים ברשימות ההשמעה הרדיופוניות. הסינגל השלישי מהאלבום הקרב "עשה לה טוב", הוא המוצלח מבין אלו שיצאו עד כה. הוא מדויק, כיפי, מקפיץ, מגה-קליט (חזרות רפטטיביות על מילה תמיד עבדו יפה במוזיקה הים-תיכונית) ועושה את העבודה. יש כאן פוטנציאל אמיתי ללהיט. אז קאט דה בולשיט מסביב.
מה עוד? כבר אמרתי שהשיר מעולה?
רינת
צילום: יח''צ
ליאל קולט, ''לשמוע לב נשבר''
ליאל קולט - לשמוע לב נשבר
יש קיטש ויש קיטש. אני לא מהפלצנים שמצפים שכל סינגל שיוצא לרדיו יתיימר להתחרות עם שופן או מוצרט, אבל יש גבולות גם למסחריות וליצירות המתחנפות והשבלוניות שלעתים (לא נדירות) מכות את התקליטיות. השיר החדש של ילדת הפלא לשעבר ליאל קולט, פשוט דביק ובנאלי באופן נורא.
"אם רק היה אפשר לשמוע לב נשבר", היא זועקת בפזמון ובבתים מפזמת משהו על "גלים של זיכרונות" ו"ריק שבפנים". נו, באמת. תתקדמי, חמודה. מה זה הטקסט הזה? ואני מפרגן לקול הענק שלה, אבל עם שירים סתמיים שכאלה היא לא אומרת כלום. פופ משמים לא יכול ליצור עניין. מקסימום, לעשות הרגשה דביקה ומעצבנת בפה.
מה עוד? באתי, הקשבתי, התבאסתי.
ליאל קולט
צילום: רפי דלויה
כל החתיכים אצלי, ''אולי''
כל החתיכים אצלי - אולי
מוזיקת אינדי זה עניין סובייקטיבי. מצד אחד יש הרבה אלמנטים מגניבים ביצירה מתריסה, בלתי תלויה ופלצנית למשעי. כיף לשמוע, אמנים ששמים X על מה שחושבים עורכי הרדיו וצרכני הרינגטונים בישראל. מצד שני, לפעמים האינדימאניה הזו מעיקה או סתם גרועה וחובבנית. כן, לפעמים מבאס לשמוע הרכבים אשר שמים X על המאזינים עם סאונד/עיבוד/הפקה כל כך מזעזעים שמצריכים אחר כך טיפול דחוף אצל רופא אוזניים.
בפעם המאה ומשהו שהלכתי ללבונטין 7, הבנתי את זה. היות ואין סוף ללהקות האינדי בישראל לא אספיק לצערי להכיר ולשמוע את כולן (אפילו אם יחברו אותי באינפוזיה למייספייס ויסדרו לי חדר באוזן השלישית), אבל אני יכול להתנצל כמו פולני טוב ולדבר על הסינגל החדש של להקת הרוק כל החתיכים אצלי – שאמנם לא המציאו את הגלגל אבל הם סבבה לגמרי.
השיר "אולי" הוא ציני וחמוץ כמו שאוהבים ברצועת הרחובות רוטשילד-דיזינגוף בתל אביב. הסולנית ופליטת כוכב נולד האחרון, איה פייגלין זהבי נותנת ביצוע מעולה (שמזכיר לי קצת את הצבע של דפנה והעוגיות). בקיצר - הרבה גיטרות, סולנית צבעונית וחתיכים. מה צריך יותר בחיים?
מה עוד? אנשים יפים, נהנים יותר. אין צדק בעולם.
כל החתיכים אצלי.
צילום: רענן כהן
קוויקי
קרן פלס - "שיר לאסף": זהו, חווה אלברשטיין יכולה לפרוש בשקט. יש יורשת. ציון: שלושה כוכבים.
מיכל ואביהו - יאללה
רון שובל - "כובשת": When you need to shoot shoot don''t talk. ציון: שני כוכבים.
שי גבסו - "אלי אלי": יש שירים יותר טובים בדיסק. ציון: שני כוכבים.
שירי הדר - "ירח": אפרופו אינדי, כשזה טוב זה מהפנט! ציון: ארבעה כוכבים.
אביהו ומיכל אמדורסקי - "יאללה": מיכל אמדורסקי הורסת את השיר. וחבל. יצא, מזרחית סתם. ציון: שני כוכבים וחצי.
יובל ביאליק - "אני עף": מכבד את שם המשפחה, המכובד ממילא. ציון: שלושה כוכבים וחצי.
משה פרץ - "אין כמו בבית": דווקא לא רע בכלל. ציון: שלושה כוכבים.
לאה זלוטניק ויאיר דלאל - "סעיד קל רגל": איכות ים-תיכונית, זה לא מילה גסה. ציון: שלושה כוכבים וחצי.
דודו טסה בהופעה - "לולה": מלך!!! ציון: ארבעה כוכבים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם