שירה בציבור: שחר-מריו מרדכי

רן יגיל עם שיר עברי חדש בשבוע, והפעם "קַבְּלוּ שִׁיר בְּ-ח"ח בָּעַיִן" מאת שחר-מריו מרדכי

רן יגיל | 2/5/2010 12:08

פִּתְאוֹם הִתְנַפְּחָה לָכֶם הָאוּנָה
הַמִּזְרָחִית.
לוּ רַק דִּבַּרְתֶּם
שַׁבָּזִית רִיהָ"לִית
נִצְחִית.

פַּעַם שִׁיר לא הָיָה טוֹב בְּלִי קְצָת
מַאהְלֶר וּקְצָת בָּאךְ;
הַיּוֹם לא מְבַשְּׁלִים שִׁיר בְּלִי סַבָּא עִירָאקִי
וְקוּסְקוּס בַּמִּטְבָּח.

לָמָה מַה כֻּלְּכֶם רָצִים אֶל הַכִּוּוּן מִזְרָח?
תִּסְתַּכְּלוּ טוֹב-טוֹב עַל סַבָּא יוֹם-טוֹב שֶׁלִּי.
אֶת הָעַיִן-לְצִיּוֹן-צוֹפִיָּה שֶׁלּוֹ הוּא כִּוֵּן מִבָּגְדָּד כָּךְ:
לְפַאֲתֵי
מַעֲרָב
קָדִימָה.

שחר-מריו מרדכי, משורר צעיר, זכה השנה מתוך 700 מועמדים מכל הארץ במקום הראשון בתחרות "שירה על הדרך" מטעם עיריית תל אביב. זכה ובצדק זכה. כאן הוא מופיע בשיר חדש אמיץ הלועג בקריצה לבון-טון העכשווי שבמרכזו שיבה רדיקלית שמאלנית לעדתיות שבטית, בעיקר מזרחית.

שחר-מריו מרדכי צילום: אופיר הראל

אבל שחר-מריו לא נגד הגעגוע לבית סבא, אדרבה הוא דווקא בעדו, אלא שהוא מבקש לשמור על הצביון הציוני השפוי של המדינה שלנו ולא לפרק אותה בשם קבלת האחר. הוא טוען בצדק, גם אני מזרחי עיראקי, אבל אני כמו סבי וכמו רבי שלום שבזי וכמו רבי יהודה לוי, עיני תמיד צופייה אל ארץ ישראל כי זה ביתי מאז ומעולם ואין לי אחר.

יש לא מעט סרקזם בשיר. זה מתחיל בשמו המדגיש עיצורים גרוניים אבל שומר גם על פנייה רס"רית הרי ח"ח ראשי תיבות של "חיזוק חיובי". ממשיך בגוזמה, התנפחה

לכם האונה כאילו מדובר במקרה נירולוגי, על הדרך לועג לתרבות השירה האשכנזית ועיטורה בשמות של יוצרים גדולים מן המוזיקה הקלאסית ומקביל זאת לסיר הקוסקוס, ומסתיים בפרפראזה המהופכת הקסומה על ההמנון הלאומי. באמת מי שיושב בבגדד, ישראל בשבילו היא במערב ומרדכי בוחר במערביות הזאת תוך הליכה "קדימה" שהיא דו-משמעית ומקפלת בתוכה את השורש קד"ם לשון מזרח.

כלומר הוא מערבי השומר על מזרחיותו בלי לאבד את זהותו הציונית-ישראלית. לא קוטל קנים באגם השחר-מריו הזה. חכם.