איי לאב בובי: על "בובי ואני" של יובל שגב
"בובי ואני", קומדיה בה יובל שגב מגלם בחור עם חבר דמיוני, יושבת בדיוק על לוח השידורים של ערוץ ביפ: טיפשית, מהירה, מצחיקה לפרקים, עמוסת דמויות ולא דופקת חשבון
''בובי ואני'', שבת, 21:30, ערוץ ביפ
עופר צ'יקו (יובל שגב), לעומת זאת, מעולם לא זוכר את עצמו לבד. מאז ילדותו בובי (רועי עידן), חברו הדמיוני, נמצא איתו תמיד. זוהי דמות מוקצנת ונוירוטית, התגלמות כל מה שעופר מעולם לא יהיה, מה שלא יעז לומר או לעשות. הוא אמיץ, חוצפן, גס ולא דופק חשבון – כמה קל להיות כזה כשאף אחד לא רואה אותך. אבל מצד שני, יש בו גם הקצנה סדיסטית של פחדיו העמוקים של עופר, ומקיא ובוכה כשקצת רע לו.
זהו עמוד התווך של הסדרה הקומית העלילתית החדשה שכתבו יובל שגב ורועי עידן, על חבר דמיוני והתמודדות איתו בתוך עולם מציאותי בקושי. בין השחקנים קרן מור, צחי גראד, ליאון רוזנברג, מאור כהן, אריק קנלר, חים צינוביץ', רוני הדר וליאל דניר.
דוחה בנועם ונגמר מהר. ''בובי ואני''
יח''צ hot
עופר הוא בחור שזה עתה פוטר מעבודתו המשרדית (לא בלי שבובי יאמר את המילה האחרונה ויאיים איומים מרים על חייו של הבוס) ועובר לגור עם אמו ההיפית ז'אנט (מיקי קם – האדירה תמיד) בחיפה. קם משחקת נפלא, קורנת חינניות ואי אפשר שלא לצחוק כנגד כל מילה עטופת מבטא שלה, תזזית בפניה או תנועתה ההרמונית "במעגל הזריחה כמו חוקן לנשמה".
ז'אנט מנהלת רומן עם רני (עידו מוסרי), שיפוצניק תימני צעיר, או לחילופין "צעצוע הסקס הקטן והחום של אמא שלך". דמותו צבעונית ומיוחדת, אמינה ומצחיקה ברצינותה את תפיסת המצב. רני הוא תחליף לאבא שלא היה לעופר. הם בערך בני אותו הגיל אבל רני דואג לו כאב מסור, משפץ לו דירה, מוריש לו טוסטוס ומוצא לו עבודה במשרד החקירות של כץ (גל זייד).
עופר מתחיל לעבוד במשרד החקירות לאחר שעבר
סדרה מופרכת והזויה של מבחני קבלה, וכך בכל פרק הוא יפגוש דמות, איתה יצטרך להתמודד במסגרת חייו האישיים והמקצועיים. שום דבר ממה שקורה על המסך הוא לא שגרתי ואינו מתקבל על הדעת, מצבים קיצוניים ומגוחכים ודמויות קצה סהרוריות (כיאה לשידורי ערוץ ביפ).
נראה שעופר הוא היחיד השפוי בכל הסיפור, אולם דווקא הוא טומן סוד גדול בדמותו של בובי שאינו מרפה ומעיק לעיתים, אך נדמה שעופר לא יכול בלעדיי הדמות שנוצרה במוחו, בעלת חליפת התכלת המזעזעת, הגזען, שונא הנשים, שכן הוא מייצר לו מפלט, תמיכה ותעוזה. ומכאן – אף אחת מהדמויות לא סבירה, אולם כולן מגולמות נפלא.
"בובי ואני" היא כמו צ'ייסר של וויסקי – דוחה בנועם, נגמר מהר, גורם לצחוק מפגר, עושה חשק לעוד, אבל גם יהיו רבים שלא יאהבו את זה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם