שירה בציבור: רוני סומק
רן יגיל עם שיר עברי אחד בשבוע, והפעם: "וריאציות על קין" מאת רוני סומק
עֲלֵי שַׁלֶּכֶת הֵם מְחִיאוֹת כַּפַּיִם
שֶׁבָּרָא אֱלֹהִים לִנְדוּדֵי קַיִן.
"אֲנִי הֶבֶל", הוּא צָעַק לְעֶבְרָם
מִדֵּי כַּמָּה צְעָדִים,
"וַאֲנַחְנוּ הֲבָלִים", עָנוּ הֶעָלִים
וְהִצְבִּיעוּ עַל שִׂפְתֵי דָּם בִּפְנֵי הָעֵץ
שֶׁיָּרַק אוֹתָם.
2.
קַיִן נוֹלַד בַּיּוֹם בּוֹ
רָצְתָה הַמִּלָּה 'רֶצַח'
לְהִכָּנֵס לַמִּלּוֹן.
נָחָשׁ לִמֵּד אוֹתוֹ לְגַלְגֵּל מִלִּים. בְּנוֹת יַעֲנָה טָמְנוּ
אֶת מִצְחוֹ בָּאֲדָמָה. הֲמוֹן גֵּאוֹגְרַפְיָה הִתְגַּלְגְּלָה
מִתַּחַת לְכַפּוֹת רַגְלָיו, וְנִמְרֵי הָאַלְגֶּבְּרָה יָדְעוּ כִּי
לְכָל קַיִן יֵשׁ יוֹצֵא
מֵהַקַּיִן.
3.
אַחֲרֵי שֶׁטָּרַף אֶת אַחֲרוֹן הַכְּבָשִׂים
מֵעֵדֶר אָחִיו
לָמַד קַיִן, כִּי גְּבִינָה חִנָּם מוֹצְאִים רַק
בְּמַלְכּוֹדוֹת עַכְבָּרִים.
4.
יוֹתֵר מִכֹּל נִרְאָה קַיִן כְּדֶלֶת אָקוֹרְדְּיוֹן
בְּמַעֲלִית נְטוּשָׁה.
עוֹרוֹ נָסוֹג וְנִמְתַּח,
מִקּוֹמָה לְקוֹמָה הִתְרוֹצְצוּ עֵינָיו
וַחֲלוּדָה דָּבְקָה בְּדִמְמַת כַּפְתּוֹר הָאַזְעָקָה שֶׁאַף פַּעַם
לֹא נֻסָּה.
"כְּשֶׁאֶהְיֶה בָּרָק", חָשַׁב, "אַגִּיד לָרַעַם
לְהַשְׁאִיר אֶת קוֹלוֹ בְּקוֹמַת הַקַּרְקַע."
5.
בְּאַחַת מִמְּעָרוֹת הַדֶּרֶךְ הֶחְבִּיא קַיִן
אֶת הַתָּוִים מֵ"הָרֶקְוִיאֶם" שֶׁיִּכְתֹּב מוֹצַרְט,
אֶת מַסְרְקֵי הַזָּהָב שֶׁיְּפַנְּקוּ אֶת נֶפֶרְטִיטִי מַלְכַּת מִצְרַיִם,
אֶת שְׂפָתֶיהָ הַנָּעוֹת שֶׁל אִשָּׁה עֲקָרָה
וְאֶת אֻכְּפֵי הַסּוּסִים שֶׁיִּדְהֲרוּ בְּשׁוּלֵי חֲזוֹן אַחֲרִית הַיָּמִים.
6.
בְּדָבָר אֶחָד צָדַק קַיִן: הָעוֹלָם, כְּמוֹ נְדוּדָיו, הוּא רֶגֶל תּוֹתֶבֶת
שֶׁצָּמְחָה בִּמְקוֹם הָרֶגֶל הַכְּרוּתָה
מִגּוּף הַשֶּׁקֶר.

רוני סומק
צילום: אריק סולטן
רוני סומק קצת אחרת. לא מתמקד בעולם מוקטן, לא חושף בפנינו רגעי יופי אינטימיים נקודתיים על פלא הירקון או מסע אלונקות בצבא. אמנם נשמרת פואטיקת הדימוי שנתייחד בה מכל משורר מוכר אחר,
אבל זה רוני סומק אידאי-פילוסופי שמנסה לומר לנו משהו על הרוע בעולמנו, על העוול ועל הסליחה. הרי דווקא הרוצח הוא זה שמנחיל לנו במסעותיו ובניסיונותיו את אוצרות התרבות שלנו.