שירה בציבור: גיורא פישר
רן יגיל עם שיר עברי אחד בשבוע, והפעם: "תפילה" מאת גיורא פישר
וְאֶהְיֶה כְּבָר זָקֵן
מְבֻלְבָּל.
אִם אָז אֶשְׁאַל:
לָמָּה הוּא לֹא בָּא לְבַקֵּר?
אַל תֹּאמְרוּ:
אֲבָל, הוּא נָפַל
לִפְנֵי הֲמוֹן זְמָן.
אִמְרוּ:
הוּא הָיָה פֹּה אֶתְמוֹל
וְאָמַר שֶׁיָּבוֹא גַּם מָחָר.
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
צילום: פלאש 90
יום הזיכרון הגיע, ואל תגידו לי שלא נקרע לכם הלב אנשים, מהשיר החשוף והעצוב הזה של גיורא פישר על בנו מרום ז"ל שנפל בג'נין במהלך מבצע "חומת מגן". יפה מאוד ההיפוך שעושה הדובר בשיר, כאילו הסניליות של הזקנה מביאה עמה גם את המציאות המדומיינת שאפשר לחיות איתה, שנוח איתה, כי ההווה הוא בלתי נסבל.
אני מבקש להיות חולה שכחה, אומר הדובר בשיר, ולא די בזה אני מבקש שבהיותי כזה תשקרו לי כדי שאוכל להיות סופסוף מאושר ולחשוב שבאמת אני רואה יומיום את בני האהוב. מצמרר.
סמל מרום פישר (19) היה לוחם בפלוגה המסייעת של גולני. הוא היה בדרכו לחופשת סוף שבוע אך בדרך נקרא לשוב ליחידה לקראת כניסת צה"ל לג'נין. הוא הספיק להגיע הביתה להוציא את הכביסה מהתיק לקחת אוכל ולצאת. לאחר מותו התברר כי מרום יצא מהבית בתחושה שמותו קרב.
לאחיו מסר שתי כתובות של חברים וביקש ממנו ליידע אותם שנהרג, אם לא יחזור. לחברתו שני שיגר הודעה בטלפון הנייד: "שתדעי שאם קורה לי משהו אני אוהב אותך הכי בעולם". לדברי גיורא האב באחת ההודעות הוא הציע לה נישואים.
גיורא פישר נולד ב-1951 במושב אביגדור, שבו הוא מחזיק משק חקלאי וגר עם משפחתו. הוא היה בעבר רפתן וכל השנים, גם כיום, עוסק בחינוך ומשמש כמורה בתיכון האזורי באר טוביה. שיריו ככלל, לא רק השירים על בנו שנפל, מתאפיינים בישירות פשוטה עד כאב, בקיצור ובחסכנות, כלומר ברגש מאופק המתפרץ אליך בעת קריאת השיר.
תומכת נלהבת בשירתו היא המשוררת הידועה אגי משעול הגרה בסמוך אליו וקוראת בקביעות את שיריו לפני פרסומם. השיר לקוח מתוך "אחרי זה" קובץ שיריו שהופיע בימים אלה בהוצאת עם עובד בעריכת ניצה דרורי-פרמן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם