טראומת הדור השני: על שידורי יום השואה בערוץ 2
שידורי יום השואה אמש (א') בערוץ 2 סבבו סביב התמודדות הדור השני עם סיפורי השואה של הוריהם. יאיר לפיד ושלמה ארצי הודו להוריהם המפורסמים, מירי חנוך קבעה שלא ניתן לשחזר את הטראומה, וביחד הצליחו השלושה להשלים תמונה של דור שגדל בצל המלחמה
המשימה לצפות בערב שידורים שכולו סובב סביב נושא טעון זה הייתה קשה, לפעמים קשה מלהכיל. מודה - יש משהו בשואה ובעוצמתה שאני מתקשה להתמודד עימו. זיכרונות אישיים, של סיפוריה של אמי על אביה שנספה במחנה ריכוז יחד עם כל משפחתה של סבתי, הפכו את השואה לנוכחת נפקדת בילדותי. תמיד השתרר בבית עצב וכאב תהומי ביום השואה, משהו שבכלל לא ניתן לגשר עליו.
למרגלות השידור החי מטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה מ"יד ושם" הכין ערוץ 2 ערב שידורים שמוקדש כולו לבני הדור השני. יש משהו קל יותר לעיכול בצפייה בתוכניות על הדור השני. לא בטוח שקל להיות דור שני.
תחילתו של הערב במפגש בין יאיר לפיד לשלמה ארצי בתוכנית "מי האיש בתמונה" ומיד אחר כך תיעוד המסע האקסטאטי והנפלא של מירי חנוך ואחיה יחד עם אביהם בחיפוש אחר זיכרונותיו בסרטו של משה צימרמן "פיצה באושוויץ".
"אתה היית בצילה של שתיקה מוחלטת ואני בצילו של דיבור", אומר יאיר לפיד לשלמה ארצי ומסכם את ההבדל בינהם. בתוכנית משוחחים יאיר לפיד, בנו המפורסם של טומי לפיד, שנשא את השואה על מצחו ללא מורא, בגאווה גדולה. שלמה ארצי הוא בנו של יצחק ארצי, שהיה מראשי המחתרת הציונית-חלוצית ברומניה אך פחות דיבר שואה בבית ושתיקותיו מלאו את ילדותו של שלמה.
השניים מדברים על החיים בצל הורים שחוו את השואה, נשמו אותה אבל לא ידעו שהם בשואה. הם פשוט עסקו בשרידות יומית. האם הדור השני הוא נטל או עומס? האם זו מתנה? כמה רחוק ניתן להגיע בניסיון לגעת בחוויה של הורה שהיה
"מי האיש בתמונה" מנסה לברר האם הסתיימה המלחמה אחרי תום המלחמה ועד כמה קשים החיים בצל השואה. לפיד וארצי, ממש כמו הרבה בני דור שני חיו אותה יום יום דרך הוריהם, מדברים על ילדותם והתבגרותם. יאיר לפיד מזכיר לנו שוב כאן שהוא בעיקר בנו של טומי לפיד, האיש שכרת גט כריתות עם האלוהים ביום שמשפחתו נספתה בשואה אבל לרגע לא הפסיק להיות יהודי.
"אם הייתי בגטו הייתי תכף מתגנב בלילה עם מעיל", מספר שלמה ארצי על הקושי לגדול בצילה של השואה, משהו שאחרים היו בו ואתה לא תהיה בו, ולפיד שמגלה שכשהיה ילד היה לו ממש קשה עם העובדה שלא היה בגטו.
הניסיון להגיע הכי קרוב שאפשר לחווית הזיכרונות של השנים ההם מובא בצורה בולטת ומרתקת בסרטו של משה צימרמן, "פיצה באושוויץ", ששודר מיד אחר כך.
זהו סיפורו של מסע נפלא, מרגש, אמיץ וכמעט בלתי אפשרי של משפחת חנוך: שגי, מירי ואביהם דני חנוך לשישה ימים, 4 ארצות, 5 מחנות וצריף אחד. "שבוע ריאליטי על השואה" כהגדרתה של מירי חנוך.
דני חנוך, שמספר על עצמו שהוא בוגר אושוויץ והיה לו רופא בשם מנגלה, היה במשלחות רבות לפולין ויוצא בסרט לטיול חייו- טיול עם ילדיו אל מחוזות שואתו בניסיון להחזיר לעצמו את הילדות שאיבד.
בסרט המקסים הזה רודפים הילדים, בניצוחה של מירי חנוך, אחר חוויותיו של אביהם במירוץ אינסופי תוך תחושה ש"השואה עוד לפניהם". מירי לכודה במשך שעות בנסיעות ארוכות בניסיון להדביק את צעדי סיפוריו וחוויותיו של אביה ששיאם ברצון לישון לילה אחד על הדרגשים באושוויץ. דני חנוך מנסה להביא לילדיו את חווית זיכרון השואה עד לפרטי פרטיו של הלילה הקר בצריף.
"פיצה באושוויץ" הוא האנטיתזה לכל סרטי השואה שאני כה מתקשה להתמודד איתם שנים. הוא מלא ברגעים שמאפשרים הצצה נדירה אל גבולות האפשרות להשתתף בחווית הזיכרון. חנוך וילדיו נוסעים בזמן בין יקומים מקבילים: הם לא יוכלו להיות אף פעם בשואה ממש והוא לא יוכל להיות בלי השואה. ושניהם כל כך זקוקים זה לזה.
בסרט נחשפת מירי חנוך שמוכרת לנו היום מהסדרה "מחוברות" ב-HOT ו"דיבור חדיש" בערוץ 8, בעיקר כבת של דני. שורשי ההומור והבית שממנו באה נחשפים, וניכר שתמונות ילדותה שילבו פחדים מאימת הנאצים אך גם הומור שואתי חסר גבולות. החיוך של אבא שלה והריצות האינסופיות שלו בניסיון לדלות עוד שביב זיכרון של ילדות אבודה גורמים לך לרצות להיות שם אך גם לחוש את עומס הנסיעה והמטען הרגשי.
בכיתה י' נסעתי גם אני במשלחת לפולין בניסיון לדלוק אחר זיכרונותיה של משפחתה של אמי. המסעות האלה קשים מאוד, מטלטלים ממש: עומס המקומות, חוסר הזמן והפער הכמעט בלתי נתפס במפגש בין אידאלים של זיכרון והנצחה למונחים גשמיים כמו רעב וכאב ראש. כמעט כמו להיות בן דור שני שבסך הכל לא מסוגל לשחזר את חוויותיו של אביו.
"אבל אי אפשר לשחזר את זה, אי אפשר!" צועקת מירי על אביה המסרב להבין למה אינה מוכנה לישון על דרגש באושוויץ . "ותודה להורינו שהביאונו עד הלום" מסכם יאיר לפיד את השיחה עם שלמה ארצי. שתי מסקנות מנוגדות ומשלימות זו את זו. אני חותם על כל מילה.
בקטנה: אפשר היה לוותר ולו לערב אחד על פמפום הפרומואים לתוכניות אחרות של רשת
"מי האיש בתמונה", יאיר לפיד ושלמה ארצי משוחחים על חוויות הדור השני, 21:30
"פיצה באושוויץ", סרטו של משה צימרמן על מסעה של משפחת חנוך, 22:25
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם