טופ אוף דה פופס: ארט ברוט בתל אביב
ההופעה של ארט ברוט בתל אביב הוכיחה סופית שאדי ארגוס הוא אחד היוצרים המחוננים ביותר בעולם המוזיקה. מיכל הניג מגבירה את הווליום
בשנת 2003 אדי ארגוס הקים להקה, שבע שנים לאחר מכן הוא נכנס למועדון הבארבי בתל אביב והחל לבצע את "Formed a Band", השיר היחיד שיכול היה להביא לסדר חברתי חדש במזרח התיכון. ולפי כמויות האנרגיות שנזרקו לאוויר אתמול (שישי) בלילה, אולי כדאי לחשוב על האפשרות לחתום על הסכם השלום על רקע שיר של ארט ברוט.
עוד לפני שהלהקה הבריטית עלתה לבמה, הערב התחיל עם הופעת חימום של אלקטרה. הבארבי היה מלא, אבל לא עמוס, ובאופן מפתיע היה אפשר לזוז ואפילו למצוא מקום בקדמת הבמה. ניצן חורש, דורון פרחי ובועז וולף ביצעו שירים מהאלבום שעתיד לצאת בחודשים הקרובים ובראשם הסינגל החדש והמצוין ""Coming To Get You שהכין את הבמה לארט ברוט עם ניחוח של בריט-רוק סטייל ארקטיק מאנקיז.
אבל עד כמה שניצן חורש כובש, הוא לא מצליח להגיע לקרסוליו של אדי ארגוס, שבמשך שעה וחצי הפך את הבארבי לשלו, ולרגע היה נדמה שאנחנו נמצאים בפאב באמצע לונדון. החזות של ארגוס, שנראה כמו בריטי טיפוסי, שמנמן עם פנים אדומות (כתוצאה מהביקור בים בתל אביב, לטענתו), מטעה. במהלך ההופעה הוא משתולל על הבמה, קופץ לקהל ואפילו לא מתבייש לפתוח את החולצה
הסוד שלו, ככל הנראה, הוא בנגישות: החל מהעובדה שהוא צופה בהופעה של אלקטרה כאחד האדם, דרך השיחות התכופות שלו עם הקהל במהלך הערב, וכלה בדקות הארוכות בהן הוא מספר סיפור על ביקור במוזיאון ואן גוך, כשהוא יושב על הרצפה ומסביבו עשרות אנשים.
אחרי שלושה חודשים שבהם לא הופיעו ביחד (ארגוס נמצא בסיבוב הופעות עם ההרכב השני שלו Everybody Was In The French Resistance…Now), ארגוס מצהיר שהם נרגשים לחזור לנגן ביחד, ומציין שבגלל שהם לא מגיעים לישראל באופן סדיר הוא מבטיח לבצע גם להיטים משני האלבומים הראשונים, ואכן ההופעה נפתחת בשניים מהלהיטים הגדולים ביותר של הלהקה: "Formed a Band" ו-"My Little Brother".
לאחר מכן, מבצעת הלהקה רצף מצוין של 15 שירים, הכוללים את "Emily Kane", "Rusted Gun of Milan", "Alcoholics Unanimous", כשכמעט בכולם הוא עוצר, מדבר, משוחח עם הקהל, משנה את הטקסטים בהתאם לאווירה, יורד על גיטר הירו ועל להקות כמו קינגס אוף ליאון והקילרס, שותה משקה עם ליידי גאגא ומשבח את ג'פרי לואיס.
ארט ברוט היא אמנם רוק'נרול, אבל מה שמיוחד בשירים שלהם זו לא המוזיקה, אלא המילים. ארגוס הוא כנה, הוא מצחיק, הוא מרגש והוא קורץ לתרבות הפופולרית בכל רגע אפשרי והערבוב הזה יוצר אדם שקשה שלא להאמין למה שהוא אומר, למרות שלעתים זה נשמע ציני.
כי איך אפשר שלא להיכבש בקסמו של מישהו שמצד אחד מודה שהוא "גרוע בסקס" ("Rusted Gun Of Milan"), רגע לאחר מכן מספר איך הוא מפשיט בחורה ("What a Rush") ואז חושף שהדברים האהובים עליו בגיל 28 הם בכלל קומיקס ומילקשייק ("DC Comics and Chocolate Milkshake").
"זה הקול שלי, זו לא אירוניה. אני רק מדבר לילדים", שר ארגוס ב-"Formed a Band", אחד השירים המוקדמים של הלהקה, שאולי מסכם למעשה את כל ההוויה שלה. כי ארגוס הוא לא כוכב הפופ הזה שאתם מכירים מ-MTV, השירים שלו לא נכנסים למצעדי ההשמעות ואתם לא יכולים לקנות את האלבום שלו בסופרמרקט, אבל הוא פונה לכל הילדים שמחפשים משמעות במוזיקה שלהם, והם ללא ספק יעלו על רחבת הריקודים כשהם ישמעו להיט בטוח.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם