הצלצול הוא בשבילכם: ביקורת על Broken Bells
האלבום של Broken Bells הוא מופת של עריכה קפדנית ושמירה על חוש מידה וטעם טוב
דיינג'רמאוס הוא מוזיקאי שגדל על ציטוטים ומחוות לאמנים אחרים. הוא התפרסם עם ה"אלבום האפור" שלו - שילוב בין "האלבום הלבן" של הביטלס ו"האלבום השחור" של ג'יי זי, וגם בזכות היותו חצי מהצמד נארלס בארקלי שתרם לעולם את הלהיט (האיום) Crazy.
דיינג'רמאוס הוא בראש ובראשונה מפיק. בין היתר הוא עבד עם בק, הגורילז, מודסט מאוס והבמאי הגאון דיוויד לינץ'. הוא יוצר באמצעות רכיבי האולפן שלו את היצירה החדשה של המאה ה-21, שהיא תמיד חדש וגם ישן, כלים חיים ואפקטים, השראה והשפעה, מחוות וציטוטים. אה כן. והוא מאוד מאוד אוהב להקות רוק אלטרנטיביות.
חברו מרסר, לעומת זאת, הוא כוכב רוק על כל המשתמע מכך. עם The Shins הוא הצליח לחדור אל סדרות טלוויזיה מרכזיות ולהעלות מאוד את מעמדה ואת יוקרתה של הלהקה. אפילו ב"בוב ספוג מכנס מרובע" אפשר למצוא שירים שלהם. החיבור בין שני העולמות הניב משהו מוצלח. Broken Bells מצליחים לשתף פעולה כשמרסר מביא את האינדי רוק שלו ודיינג'רמאוס את אמנות הביטים והמקלדות הממוחשבות.
Broken Bells
צילום: יח''צ
האלבום נפתח בהפתעה גדולה מכיוון שהייתי מוכן להישבע באוזניות שלי ש-The High Road הוא שיר חדש של קינגס אוף ליאון. כמעט חיקוי של מי שנבחרה ללהקת השנה בבריטניה. הייתכן? או שאולי מדובר בחיקוי שהוא הצדעה כמו שלני קרביץ עשה לג'ון לנון? The High Road הוא גם הסינגל שנשלח מהאלבום לתחנות הרדיו, מה שעושה מעט עוול לאלבום כולו. שכן מדובר בשיר שהוא חריג בתוך המכלול של Broken Bells. השירים הבאים (בעיקר Your Head Burning ו-Your Ghost Inside) כבר מקבלים עומק ורבדים נוספים. יותר קלידים הרבה אפקטים פחות רוקנ'רול.
הפצצה המונחתת עלינו בשיר השישי גם היא לא צפויה. Sailing To Nowhere - שיר גיטרות גשום, נוגע ללב, עם תפקיד פסנתר נאה. השיר השביעי
רק מעצים את האפקט. Citizen הוא (לטעמי) השיר הטוב ביותר באלבום ומייצג נהדר את החיבור שבין דיינג'רמאוס למרסר. זו נקודת הציון ואבן הדרך של האלבום. מכאן כבר נוסעים בהילוך גבוה לאורך טיילת הקצב של דיינג'רמאוס שמנסה להתיך את טי רקס של השנות ה-70 עם MGMT של הזמן הזה.
עשרה שירים מציע לכם הצמד הזה. שווה להאזין להם ברציפות. הם מתכתבים זה עם זה, יש תחושה של התפתחות ושל אלבום ממשי מתחילתו עד סופו ולא עוד אסופת קטעים. האלבום לא ארוך במיוחד (בניגוד למקובל בימינו). ייתכן שיש מקום לשבח את השניים על עריכה קפדנית ושמירה על חוש מידה וטעם טוב. לא דבר של מה בכך בעולם שמאמין בגודש ובעומס ובאלבומים, ספרים וסרטים ארוכים הרבה יותר מדי.
Broken Bells ,Broken Bells, אן-אם-סי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם