סינגולר: סיפור כיסוי
שלומי שבן וקרן אן עם קאבר מקסים לבוב דילן, אבסולוט מגישים גרסה מביכה לקישה, משינה חוזרת עם סינגל מנצח ודודו אהרון משחק אותה משה פרץ. ישי ויסמן עושה לכם סדר באוזניים
משינה , האושר הסמוי
- להאזנה לשיר "האושר הסמוי"
אמנם "בין הצללים" ושיר הנושא "יהלומים בשמיים" היו סינגלים מעניינים ומהוקצעים למדי, אבל רחוקים שנות אור מלהיות להיטים. רק לא "רומנטיקה עתידנית 2" סיננתי לעצמי בין השיניים. אבל עכשיו, עם המעבר לשעון קיץ, התעוררה משינה מהתרדמת ושחררה את "האושר הסמוי", הסינגל הכי נכון שלהם בעשור האחרון.
האנרגיות
בשמיים, הדיסטורשנים בפזמון נותנים פוּל גז והכתיבה הפסיכדלית של יובל בנאי - "מאה ועשר קילומטר רחוק מהאזור/זרקתי את הכתר נוסע הלוך חזור", מוסיפה את התבלין החסר לתבשיל מושלם. האושר בשיר הזה גלוי לחלוטין. להקת הרוק הגדולה בישראל (והשורדת מכולן), מוכנה לחרוך את הבמות ברוק אצטדיונים כחול-לבן.
מה עוד? פארק הירקון הנה אנחנו באים!
משינה
יח''צ
אבסולוט , ''צ'יק צ'אק''
הוא מתחיל לתקתק במהירות שיא, כותב מילים בעברית לפזמון ומלטף לעצמו את האגו המנופח ממילא "אני גאון, איך זה שאף אחד לא מבין אותי. אני אעשה כזה קאבר, שהחיילות בגלגל"צ יפלו מהכסא. 'רוצה בנות' קטן עלי, אני אמכור כל כך הרבה רינגטונים שאני אוכל לקנות אי בתאילנד".
הוא מארגן אלף דולר מהדודה ברעננה וקובע יום הקלטה באולפן מצוחצח. אפילו לא הספקנו להתעטש והפלייבק כבר מוכן. עברו להם שבועיים ו-300 הפלסטיקים בתוך מעטפות דואר, ללשונית הדיסק מוצמד קומוניקט מהודר ומלוקק. בחברת התקליטים השיגו את האישורים הרלוונטים והגרסה העברית לוקחת את השיר ל"כיוונים חדשים". להיט, כבר אמרנו. והמבקרים האלה, שרק יודעים להתלונן ולהגיד מילים גבוהות כמו "מביך" ו"בנאלי" (מה שנכון לגבי הקאבר הזה), מה הם מבינים כבר? סתם פלצנים שיושבים בבית ומקלידים מילים מעצבנות לוורד, תוך כדי בליסת עוגיות גרנולה. למי בכלל אכפת?
מה עוד? על מנת להבין את האייטם צריך להקשיב לשיר.
וזה המקור של קישה
עושה את זה הרבה יותר טוב. קישה
יח''צ sony music
שלומי שבן וקרן אן , ''מותק את אצלי בראש''
שלומי שבן וקרן אן - מותק את אצלי בראש
אחרי שסבלנו כהוגן מהגרסה המביכה של אבסולוט ל"Tik Tok" של Ke$ha, נפצה את עצמנו בקמצוץ סוגה עילית. שלומי שבן וקרן אן הם ללא ספק סוגה עילית דה-לוקס. אצל האמנים המוכשרים האלה הקאבר מקבל יחס מכובד - משמע היה אורח חשוב ולא סטוץ זול שמטרתו יצור מרשרשים ירוקים לבעל העסק.
הפסנתר של שבן וקול הקטיפה של קרן אן מעניקים פרספקטיבה קלאסית לשירו של בוב דילן, "מותק את אצלי בראש". בעוד ההפקה המוזיקלית נותנת נפח אחר לפזמון: רביעיית כלי המיתר ממלאת את העיבוד, סולו המפוחית לוקח אותנו לכיווני קאנטרי מעניינים והפסנתר של שבן מוביל את כולם כמו מנצח בקונצרט.
החולשה היחידה בהפקה היא השירה השבלונית והמונוטונית של שבן, שלא מצליחה להשתוות לזו של הקולגה הנשית (ופוגמת מעט בחווית ההאזנה). אבל כבר אמרו חכמנו בעבר: "לא צריך להיות חזירים".
מה עוד? כששלומי שבן מנגן על פסנתר, על מה הוא חושב?
שלומי שבן וקרן אן
יח''צ
טרי פויזן, Fix The Night
טרי פויזן Fix the night
בפעם הראשונה ששמעתי שיר של טרי פויזן סמרו שערותיי, כמו כלב לברדור שבוהה במראה ניסיתי להבין - מה לעזאזל קורה פה? ואז הבנתי, יש ניצני סינת'-פופ טראשי וסקסי תוצרת כחול לבן. והוא אפילו לא רע בכלל.
הסינגל הראשון "Smack Snack" ("חטיף הרואין" בתרגום חופשי), היה שיר מדליק לאללה ואחריו הגיחו עוד שירים חמודים, אלבום בכורה מצועצע ומופע חימום הזוי לדפש מוד באצטדיון רמת גן.
הסנונית הראשונה מתוך האלבום השני ממשיכה את הקו, בד בבד עם שיפורים בגזרת ההפקה המוזיקלית (הסינתים יותר מדויקים ויש פחות "בלגן" בסאונד הכללי). הפזמון קליט, קולה הסמכותי של לואיזה ושירתה המלאכית של סיוון מלר, יוצרים מארג מסקרן למדי, ובגדול, אין תלונות. אני בעד גירל פאוור.
מה עוד? בא לי לצעוק אני פרחה!
טרי פויזן
יח''צ
דודו אהרון, ''תגידו לה''
בכל מקרה, נכון להיום, שום דבר לא עוצר את המרוץ לפסגה של המסלסל מקריית עקרון. למרות שקולו הצלול דומה באופן מחשיד לזה של האב הרוחני אייל גולן. אבל, לא נהיה קנטרנים מעצבנים. "תגידו לה", הוא פשוט יציאה, שיר דאנס ים-תיכוני, שפורט על כל המיתרים הנכונים - אהבה, אכזבה ובגלמה.
הקצב מדבק, המילים קליטות והעיבוד של המאסטרו יעקב למאי, עולה אפילו על המקור הבולגרי (כן, כן אנחנו תחת מבול של לחנים מיובאים). מומי (סליחה, אליקו), כבר יעשה מהשיר מטעמים בתוכנית שלו.
מה עוד? יש לי סיוטים בלילה מהתוכנית של חיים הכט.
דודו אהרון
צילום: רענן כהן
קוויקי
קוקו - "את ואני": מעניין מה שלמה ארצי חושב על החידוש הזה לשירו האלמותי? ויותר מעניין, מה פרויד היה אומר על זה? בכל מקרה, אין קשר בין סלסוליו התורכיים של הזמר לשיר. ציון: כוכב אחד.
דרור שוסטק - "וביקשתי": הגבר החדש מקלף פצעים, מודה בחולשותיו ומבקש אהבה. האקסיות וודאי, מתמוגגות. ציון: 3 כוכבים.
"Knob - "Alive: צעקני, אגרסיבי ולא סקסי בכלל. אי אפשר לעשות להיט בכוח. ציון: 2 כוכבים.
מאור גניש מארח את עמי אור - "הכח שמושך אותי": דואט של זמר מזרחי ואמן היפ-הופ, זה הכי 2004. מה נסגר איתכם אנשים? ציון: 2 כוכבים.
מושיק מורציאנו - "תתעורר אחי": אפשר לחזור לישון. ציון: 2 כוכבים.
איתמר רוטשילד - "פתאום זה קרה": עברית יפה זו לא מילה גסה. ציון: 3 כוכבים וחצי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם