יש גבול לחלטורה: על סיום העונה של "התבורי'ס"
באמת שניסינו לצלוח את פרק הגמר של "התבורי'ס". אחרי שעתיים לא היה מנוס מלהודות: זה פשוט לא אמיתי השוק הזה
שמישהו יחליף להם את הריהוט. התבורי'ס צילום: פיני סילוק
רק שהנה הגיע הגמר וגם מבקר פחדן צריך לצאת מהמקלט האטומי ולסכן את חייו בסיקור התופעה. מי יודע, אולי הזמן עשה את שלו וזו הפכה לתוכנית הכי שווה על המרקע.
אתמול סוף סוף בחרו, בסלון של שמשון, את הנבחרת המנצחת. ארבע שעות לקח הגמר הזה, אחרי שבע דקות אמרתי שאני בחוץ. שיפטרו אותי מהעבודה, שיכניסו אותי לכלא על הפקרות, שיעשו מה שהם רוצים. אילו הייתי יושב על הכורסה עד השעה עשר, לדעתי היו מזהים אותי רק לפי הסתימות בשיניים.
זה לא אמיתי השוק הזה. צעקות, צרחות, עשן של טיגון בעיניים. ריהוט שבא לך לקחת את כל המשפחה הנחמדה הזו לאיקאה, שיחליפו הכל. שלא ישאירו את ספת העור הכבדה ואת השולחן שלידו ישבו השופטים. מאיפה לקחו אותו, מהשלל בששת הימים?
הלכתי לקניות, חזרתי, הצצת ונפגעתי. אחרי טיפול במיון חזרתי, בחנתי ובום מכה. אחרי השיחה עם הפסיכולוג, שהרגיע שיהיה בסדר, עוד שעתיים זה נגמר, שוב העפתי מבט, אבל הפעם רסיס אחד חדר דרך השכפ"ץ.
הרי יש גבול לחלטורה. בסוף גם אביהו מדינה קם מכיסא השופט ואמר לצוות "אתם עושים לה עוול. אין באלאנס בין התזמורת לזמרת". אורנה דץ, ששימשה כרועת
העדר, הבינה שגורל הספינה בידיה ומיד אמרה שדווקא באוזניה סיפרו שבבית שומעים טוב. אז יאללה, שיחליק וייתן ביקורת. אפשר לחשוב שבוחרים בן זוג למוצרט.
אני מתנצל שלא נשארתי כדי לדעת מי נבחרה כאשת הברזל של ההרכב. לא נורא, אני בטוח שתחיו טוב גם בלי השם והקונפטי שבא אחריו. אני לפחות יצאתי מרוצה מהערב, הצלתי נפש אחת בישראל, את שלי.
"התבורי'ס", ערוץ 24
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם