מדור חדש: שירה בציבור
רן יגיל עם שיר עברי חדש בשבוע, והפעם: מוֹעֵד גִּימֶ"ל מאת אמיר אור
כְּמוֹ אַלְכִימַאי זָקֵן אַךְ עוֹד תָּאֵב,
הֵמִיר לְגַעְגּוּעַ אֶת שְׁיָרֵי הַכְּאֵב -
וְשׁוּב קוֹלֵךְ צִלְצֵל בַּטֶּלֶפוֹן.
לְצַו הַלֵּב נִצַּבְתִּי כְּמוֹ טִירוֹן,
עָיֵף מִטִּרְטוּרִים אֲבָל רָעֵב:
יוֹדֵעַ, בָּךְ אָסוּר לְהִתְאַהֵב
אֲבָל שׁוּב מְאַבֵּד אֶת הַצָּפוֹן.
קָבַעְנוּ בְּקָפֶה בִּדְרוֹם הָעִיר -
שָׁעָה עָבְרָה, נִמְאָס לִי לְחַכּוֹת -
אֲבָל הִנֵּה אַתְּ! חִיּוּכֵךְ מַזְהִיר,
יוֹשְׁבֵי הַבָּאר שׁוֹלְחִים לָךְ נְשִׁיקוֹת.
לְאַט אַתְּ מְעַכֶּסֶת וּקְרֵבָה,
שׁוֹבָה כָּל גֶּבֶר בְּמַבָּט מָהִיר,
וַחֲדוּרַת עֵינַיִם שׁוֹקְקוֹת
אַתְּ מַגִּיעָה אֵלַי, שְׂבֵעָה מֵאַהֲבָה.
השיר הזה הכתוב כמו פזמון במין ארבעה מרובעים מתנגנים וקלילים רק מתחפש לשיר קליל. בליבתו עומדים הפחד מפני הדחייה וזיכרון כאב האהבה. האם זו תתחדש הפעם? מובן, מדובר כאן בדובר שאהב פעם מישהי שכולה שארם והיא מהלכת בקסמה על סביבתה גם בהווה. אלא מאי, הוא נפגע ממנה כנראה, הייתה פרידה, עכשיו היא התקשרה ושוב ניצתת הלהבה. זה חזק ממנו.
אמיר אור
יפה מפל הציפיות בסוף השיר הגלום בצירוף הסמיכות "שבעה מאהבה". מישהו אחר כנראה ייקח כאן את תפקיד המאהב ואילו הדובר ייוותר בתפקיד הידיד ותו לא. יפה הקשר החוזר בין הזמנים בבית הראשון והשלישי: שנה חלפה שעה עברה; אך מעל כל אלה יפה הדימוי של הזיכרון לאלכימאי זקן היודע להפוך את הכאב לגעגוע תוך עמל קשה, את המתכת הפשוטה לזהב. אך עכשיו נראה שכל המעבדה עומדת להתמוטט עליו. אתה שוב מתאהב משחק עם הלב.
הנה
שתי ציפורים במכה אחת: השיר מופיע בחוברת החגיגית של "הליקון" 78 (עורך: אמיר אור) שיצאה זה עתה במלאות 20 שנה לכתב העת. החוברת קרויה "תמונות מחיי זוגיות" והשירים שבה נוגעים בשאלת הזוגיות ובבעיות הכרוכות בה.
השיר יופיע גם במבחר שירי אהבה וחדשים של אמיר אור "החיה שבלב", העומד לראות אור בהוצאת קשב לשירה. עוד בחוברת "הליקון" החדשה שירים יפים של סיגל בן יאיר, אלי אליהו, נורית זרחי ואבי אליאס.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם