משחק מילים: על קדם האירווזיון 2010
12 דקות שנמתחו על פני שעתיים, ארבעה שגרירים, חמישה חברי כנסת, שש נקודות שידור, עשרה מלווים, פורום מעריצי אירוויזיון בלתי נלאה, דליה מזור ומיליון פרסומות. ילדים, עזרו לנו למצוא את הראל סקעת שנעלם בקדם של עצמו
''קדם אירוויזיון 2010'', שני, 21:00, ערוץ 2
הם לא היו לבד. על המלאכה ניצח עופר שכטר, שהריץ על כולנו צרור של בדיחות שאין בן אנוש שיכול לעמוד בקצבן ולהבין איך יש מישהו חושב שזה מצחיק.
בואו לשמוע את השיר הזוכה
משהו מאוד לא טוב עובר על הטלוויזיה שלנו, סוג של תקלה. אחרת, לא ברור איך משדר כמו "קדם אירוויזיון", ששודר אמש (ב') בערוץ 2, הופך לתאונת פגע וברח טלוויזיונית.
שלא תבינו לא נכון. לטעמי, הראל סקעת הוא בחירה טובה מאוד לייצג אותנו באירוויזיון. תמיד הוא היה מתאים, סוג של תקווה לבנה. החיוך, הקול והנוכחות הבימתית שלו מוכיחים שבדמו זורמות כדוריות של דוז פוואה. ההחלטה לשלוח אותו היא מהמוצדקות בהחלטות וועדות רשות השידור לדורותיהם. הבעיה היא כל מה שקורה אחרי ההחלטה.
זה התחיל בבחירה של 4 שירים שאינם קליטים בעליל, שירים שאף אחד מהם לא נתפס לאוזן בשמיעה ראשונה. זה נמשך לשיא בניסיון הנואל לקחת 12 דקות ולהפוך אותן למשדר טלוויזיוני של שעתיים. משימה שאין מישהו, יהיה מוכשר ככל שיהיה, שהיה יוצא ממנה בשלום. ממש כמו הניסיון לנצח באירוויזיון בשנה שבה התפרסם דוח גולדסטון.
אז מה היה לנו שם ? אחד הראל סקעת, ארבעה שגרירים, חמישה חברי כנסת, שש נקודות שידור, עשרה מלווים, פורום מעריצי אירוויזיון בלתי נלאה, דליה מזור שנזכרת בלילה הגשום ההוא בו הנחתה את הקדם של 1983 ומיליון פרסומות. ילדים, עזרו לנו למצוא את הראל סקעת שנעלם בקדם של עצמו.
שיאו של הערב היה ללא ספק הבחירה המפתיעה של השיר "מילים", שנכתב על ידי נועם חורב והולחן על ידי תומר הדדי. באמת לא ידענו, באמת
לא הרגשנו איך כל השירים חוץ מ"מילים" נראו כמו חזרה. לא שמנו לב בכלל שכל השירים, חוץ מהשיר שנבחר, ממש לא טופלו מבחינה בימתית והיה ניכר שהראל עושה אותם בפריסטייל. והכי לא היינו מודעים לכך שבמקרה, ממש במקרה, השיר "מילים" היה השיר שבו הראל סקעת היה לבוש כחתן ביום חופתו, לבד על הבמה, עם פסנתר, קול בוטח וכרטיס טיסה למושב יחיד בדרך לאוסלו. מישהו אמר עלויות הפקה זולות?
האם הייתה העדפה לשיר "מילים"?
הקדם ששודר אתמול הוכיח סופית כי שיטת הקדם הפרטית פשטה את הרגל. כל הרעיון שבו אמן מתמודד מול עצמו הוא לא אמין ויוצר דרמה מטופשת. שוב מוכרים לנו איך הראל סקעת נורא מתרגש. ברור שהוא מתרגש - הוא פשוט לא יודע אם הוא ייסע או שמא סקעת הראל ייסע ואולי בכלל ייסע זה שזכה במקום השני ב"כוכב נולד 2".
אני רוצה לפנות בפניה נרגשת לחברי וועדת רשות השידור היקרים והמהממים, בחרתם זמר? מעולה! פשוט תודיעו לנו מיד מה השיר שאתם והוא רוצים שיסע לאירוויזיון וזהו. למה להטריד משאית של כנריות וצ'לניות כדי שיופיעו עם הראל סקעת ויחרבו לו את השיר המצוין "לאן" אם ממילא כל הערב כולו זורם לכיוון שיר ממש מסוים? שכחתם שאנחנו בוגרים של סדרות ריאליטי? אנחנו יודעים לזהות התערבות של ההפקה מקילומטר.
רגע דרמטי שלא ישכח בסקעתוויזיון היה שידור פרומו בן כמה דקות ל"עד החתונה", שעולה ממש אוטוטו (הערב). מה זה קשור? שאלה טובה. אבל ככה זה במשדרים מהסוג האלה. מסמסים וזורקים.
זה לא באמת חשוב ל"רשת" איזה שיר ייצג את ישראל באירווזיון, שישודר ממילא בערוץ הראשון. זה גם לא באמת מעניין שהקהל יושב בבית ומחכה כבר שהפרומו יסתיים. מה שחשוב זה לקדם את הפרויקט הבא, גם אם זה בגסות ובא על חשבון חוסר כבוד לצופים ולאמן.
אז זהו. הסתיים המשחק המקדים הארוך ויש שיר שייצג את ישראל באירוויזיון לשנת 2010. עכשיו צריך להשאיר מאחור את הבדיחות, זמרי הליווי וקטעי הקישור הדלוחים. תנו להראל סקעת שלוש דקות, פסנתר כנף שחור והוא כבר יתרומם על הבמה באוסלו. יותר מזה אנחנו לא צריכים. בהצלחה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם