סינגולר: פופ סתם
ליאור נרקיס הוא כמו הליידי גאגא הישראלי, הגימיק של רוני דואני כבר לא עובד, אסף אבידן בלי שום בשורה חדשה ורק פיטר רוט מצליח לרגש עם פרויקט נוסטלגי. ישי ויסמן עושה לכם סדר באוזניים
ליאור נרקיס, ''קפה או סרט''
ליאור נרקיס - קפה או סרט
המוזיקה הים-תיכונית של 2010 לא דומה במאום לזו של העשור הקודם. סביר להניח, שאם זוהר ארגוב ז"ל היה שומע את השירים של ליאור נרקיס (או משה פרץ) - הוא היה חושב שמדובר בהפקה מהחלל החיצון, או אולי פשוט בטריפ רע. אבל לשבת ולהתבכיין על השינויים, זה פאתטי כמו להתגעגע להסתדרות ולטלוויזיה בשחור לבן - ובקיצור לטוב ולרע, תתקדמו. אלה פני הפופ הישראלי כיום.
לכן, כשליאור נרקיס מסלסל בהתלהבות: "מה את אומרת/ קפה או סרט/ או שנינו בבלגאן", הוא לא עושה מזרחית נמוכה, אלא מבצע פופ מדליק, סקסי וקצת מטופש. בדיוק כמו
שירים רבים של ליידי גאגא וריהאנה. נכון שזה לא השיר הכי מדהים שהנרקיס המתקאמבק הוציא השנה ("ערב טוב" ו"שפוי בשבילך" היו הלהיטים הבולטים בה' הידיעה), אבל הפזמון עושה את העבודה.
המילים זורמות, העיבוד פצצתי ואילו השירה של נרקיס רק משתבחת עם הזמן. עכשיו, שהפנמנו את הרעיון, נתפנה להערה האחרונה בסוגיית הנרקיס. וברשותכם אנסח את מילותיי כמכתב רשמי: כבוד ליאור נרקיס היקר, אחרי שהוצאת כבר שישה (!) סינגלים מוצלחים, אתה לא חושב שהגיע הזמן לשחרר את האלבום? כאילו, דא, מה לא מיצית את הקטע? דיי עם הטיזינג הזה.
מה עוד? מתי מישהו יכתבו שיר מזרחי על האסמס "ערה?", זה מתחרז עם "נשמה".
עזבו קפה וסרט, אני בעניין של שמפניה. ליאור נרקיס
צילום: נעם וינד
פיטר רוט, ''שיר הזרוק''
פיטר רוט - שיר הזרוק
שמוליק צ'יזיק ז"ל היה אחד מכותבי הלהיטים המרתקים שפעלו בארצנו הקטנה. אבל למען האמת, אף אחד לא באמת הכיר אותו. הוא כתב להיטי ענק כמו "רוצי שמוליק" ו"החברה להגנת הטבע" לאריאל זילבר, "סיוון" ליגאל בשן ו"שרית הספרית" ללהקת הנח"ל. אולם, לא זכה להכרה בחייו ובמותו, וכל שידוע הוא שבשנת 1987, נמצאה גופתו מתחת לשולחן המטבח בביתו. סיבת המוות לא ברורה והתמלילן המסתורי סיים את חייו בגיל 42, בודד ואלמוני. עצוב.
פיטר רוט החליט לעשות חסד עם הטקסטים האלמותיים והקליט אלבום חדש שנקרא "פיטר רוט שר צ'יזיק", ויכלול גרסאות ללהיטי עבר שצ'יזיק כתב וכן הקלטות מקור של טקסטים שהולחנו לראשונה עבור הפרויקט. רוט, מוזיקאי מחונן, נותן חיים חדשים לקלאסיקה הנשכחת (במקור, הביצוע של אריאל זילבר) ומבצע יפה את הטקסט הייחודי.
"שיר הזרוק", הוא המנון השוליים הישראליים - מצייר את דמותם של הזרוקים והסהרוריים, אותם אנשים שקופים, שכל כך קל להתעלם מהם. כמו שהיה קל להתעלם מיוצר גדול כצ'יזיק בחייו. טוב נו, לפחות הוא זוכה לקצת עדנה 23 שנים אחרי פטירתו.
מה עוד? אפרופו, צ'יזיק, מה עם זילבר. גם אותו הדחקנו.
חיים חדשים לקלאסיקה נשכחת. פיטר רוט
צילום: אריאל ואן סטרטן
רוני דואני, ''אל תוך הלילה''
רוני דואני - אל תוך הלילה
פתאום קם אדם בבוקר ומתחיל לנפץ מיתוסים. ככה סתם, בלי סיבה מיוחדת. הוא רואה בלון גדול ואז תוקע בו בעצבנות סיכה. בוםםם - רוני דואני היא לא זמרת. הנה, אמרתי את זה ולא קרה כלום. כדור הארץ עדיין מסתובב סביב השמש, איילה וסער עוד לא חזרו וביבי נתניהו עדיין ראש הממשלה. בוםםם - הסינגל של דואני ממש לא משהו. ואני עדיין נושם סדיר, איזה יופי.
עכשיו, למה הסינגל של רוני לא משהו? אתם וודאי מצקצקים בלשונכם. אני אסביר: אמנם, הטקסט והלחן של אמילי קרפל מעולה (קצבי, קליט ומתנגן על הלשון), העיבוד גם משובח (נגיעות אייטיז, שטיחי קלידים ופעלולי מחשב מגניבים) וגם העטיפה של הסינגל מגניבה, אבל הלחישות של רוני והספק שירה/ספק חיקוי של זמרת פופ, לא נשמעים לי אמינים.
אמת, רוני היא מותג חזק והיו לה כמה יציאות פעם ("סופרסטאר" ו"אדוני"), אבל בעיניי הגימיק הזה כבר לא עובד. השירה, פשוט לא מספיק טובה. נקסט.
מה עוד? יש מצב לייבא משוודיה זמרי פופ, במקום עוד חנות בגדים/רהיטים?
לא מספיק טובה. רוני דואני
יח''צ: חגית נוביק
אסף אבידן והמוגו'ז , ''Little Stallion''
זו התובנה הכי משמעותית שהשכלתי להגיע אליה אחרי צפייה בשלוש הופעות של אבידן במועדון הבארבי. באותה נשימה - צר לי לנפץ את המיתוס, של "כל הנוגע באבידן הופך לזהב". הסינגל, "Little Stallion"', הוא לא אחד מהשירים הגדולים שלו, אפילו לא הייתי משבץ אותו בעשירייה הראשונה.
מדובר בפזמון רוק'נרול די בסיסי: תופים אלימים, דיסטורשנים עצבניים וזמר בקריז של שירה. "אני אגרום לך לדמם", צורח אבידן ומקנח את הבית השני בתיאור התמוססותה ושיגיונותיה של אותה אהבה. בגדול, השיר אמור לגרום למאזין לנענע את הראש בעצבנות קדימה ואחורה, ובזה הוא מצליח. אך בשורה גדולה, אין כאן.
מה עוד? כתבתי על אסף אבידן בלי להזכיר את ג'ניס ג'ופלין, מבריק לא?
זמר בקריז. אסף אבידן והמוג'וז
צילום: יח''צ
קוויקי
אילן נורי - "מלכת הערב": עד לא מזמן, טורקיה הייתה על המפה בישראל. קלאבים, חופשות וסלסולים א-לה איברהים טטליסיס (ד"ש חם לאבי ביטר ועופר לוי). השנים עברו ויחסינו עם טורקיה כבר אינם מדהימים כבעבר. אילן נורי, מסלסל עולה וברוך כישרונות החליט לסדר את המצב מחדש. והבריק עם "מלכת הערב", אחד מהשירים הקצביים היותר חזקים שנחתו ברדיו מאז "ערב טוב לך" של יקירנו הנרקיס. הכינורות, הבגלמות והסלסולים החמים הופכים את השיר ללהיט בפוטנציה. וגם את נורי, לפיסת זמר לוהטת בשמי הביצה הים-תיכונית. אז, יאללה חפלה. ציון: 3 כוכבים וחצי.
הגבעתרון - "שירה הנוער": הקיבוצניקים באקסטזה של גרוב ואני רוקד הורה בחדר. ציון: 2 כוכבים.
פאנק'שטיין - "All day long": אם הקיבוצניקים לא עושים לכם את זה, אז תדעו שללהקת פאנק'שטיין יש גרוב מעולה. ציון: 3 כוכבים.
אדרת - "עולם": עדין, מרגש ונוגע. מה צריך יותר בחיים? ציון: 3 כוכבים.
אופיר כהן- "כמה אהבה": עוד פגז ממכונת הלהיטים של הזמיר מדימונה, נעשה לו לייק! ציון: 3 כוכבים.
אריאל הורביץ' - "אהבתך": אפשר לכתוב על אהבה בלי להיות קיטשי ודביק. שאפו. ציון: 4 כוכבים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם