קוף מבטחים: ביקורת על הגורילאז
דיימון אלברן והגורילות שלו חוזרים עם "Plastic Beach", אלבום שלישי ומשובח שהוא ערבוביה יוצאת דופן של כל מה שבוער, מרענן ועושה טוב על הלב
Gorillaz - Plastic Beach , הליקון

גורילאז, Plastic Beach עטיפת האלבום, הליקון
את העובדה שדיימון אלברן הוא גאון כולם כבר יודעים, ובדומה לגאון אחר שיושב בצדו השני של הכדור ומערבב סגנונות בצורה מושלמת (הכוונה היא כמובן לבק), גם אלברן לא שוקט על השמרים וממשיך לברוא עולמות חדשים.
הפעם, חוזר אלברן עם "Plastic Beach", אלבום חדש ושלישי במספר, של הגורילאז. אלבום שהוא ערבוביה יוצאת דופן של כל מה שבוער, מרענן, עושה טוב על הלב וזורק חיוך רחב על השפתיים. אחרי שכבש את הייד פארק באיחוד המדובר של בלר, אלברן וחברו האנימטור גיימי היולט הזמינו לפרויקט הצבעוני שלהם סוללת כוכבים מפוארת שללא שום פוזה או התנשאות לובשים את הדמות המוזיקלית שאלברן תפר להם ומשחקים את המשחק המצויר פרי מוחו של היולט.
כל רצועה באלבום הזה שונה מקודמתה וקשורה אליה בדיוק באותה מידה. כל תפקיד ותפקיד מותאם פה בדיוק למידותיו של המבצע, בין אם זה אלברן עצמו (שקולו תמיד מרגש) ובין אם זה כל אחד אחר. והאחרים? נפילים אחד-אחד, שמביאים איתם את הניחוחות מהעבר המשובח שלהם, שאלברן, שהתמקם באלבום הנוכחי גם על תקן המפיק המוזיקלי, יודע לתת לו הרבה כבוד במעטפת המתוקתקת שלו.
החגיגה נמשכת

גורילאז יח''צ: הליקון
האלבום מתחיל עם סנופ דוג, ששואב את המאזין מיד לעולם הווירטואלי הכי אמיתי שיש. זה ממשיך עם קטע ערבי נהדר עם הראפר הבריטי באשי. מוס דף עם האנרגיות הצעירות ובובי וומק עם נשמה ענקית וזקנה וקול אדיר שמתפרץ בזעם, הם שילוב מוצלח ביותר ב-"Stylo" (שכדאי לכם מאוד גם לראות את הקליפ המשעשע שלו, עם הופעת אורח מפתיעה).
מארק אי סמית הבלתי נלאה מהפול יורק דם ויורה לכל עבר כהרגלו ב-"Glitter Freeze", קטע אלקטרוני מטמטם ומיד אחריו מגיע "Some Kind of Nature" בו שר לא אחר מאשר לו ריד, שמכניס את האלבום לאיזון בשירתו הסמכותית ודקלום המילים החכמות שלו, כשאלברן מצטרף אליו בפזמון.
וזה עוד לא הכל, כי החגיגה נמשכת. גם אנשי הקלאש מיק ג'ונס ופול סימונון
נענו להזמנה בשמחה, ליטל דרגון משתתפת בשני קטעים (תקשיבו ל-"To Binge", הדואט המקסים עם אלברן), וגם דה לה סול בפנים. וחובה להזכיר שוב את אלברן, כי שאחרי ששומעים את תפקידי הסולו שלו ב-"On Melancholy Hill" וב-"Rhinestone Eyes" ו-"Broken" וכן בקטע הסוגר "Pirate Jet" מבינים מיד מדוע הוא השאיר אותם לעצמו.
16 רצועות באלבום של 56 דקות. זה מרגיש פחות, אבל גם הרבה יותר, כי את האלבום הזה יהיה לכם קשה להניח אחרי פעם אחת ותרצו לשמוע אותו כמה שיותר, וגם זה לא מספיק. אין ספק שהאלבום הזה יכול להישמע מרהיב פי כמה בגרסה החיה שלו, מול קהל של עשרות אלפים, בווליום הנכון ובשילוב דמויות האנימציה של נודל, מרדוק, 2D וראסל, כמו להיות בסרט מצויר בתלת-ממד.







נא להמתין לטעינת התגובות






