ראשי » תרבות » מוזיקהגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

עוזי פוקס

איציק קלה חוגג ארבעה עשורים של עשייה מוזיקלית באלבום שלא משתווה לקודמיו, ואילו "עבודה עברית - שרים עוזי חיטמן" הוא פרויקט מקסים ומרגש שעושה כבוד ליוצר המנוח

איכות של אלבום נמדדת במספר פרמטרים פשוטים: עיבוד והפקה מוזיקלית, איכות החומרים (לחנים וטקסטים) והיכולות הווקליות של האמן. לא צריך להיות דוקטור למוזיקה מזרחית, כדי להבין שאיציק קלה הוא זמר גדול. בגרון בן החמישים ושבע שלו, הוא יורה סלסולים שרק מעטים בתעשייה (או בקיצור עופר לוי), יכולים להשתוות אליהם.


עד כאן הכל טוב ויפה, אפילו חמוד. אבל, משאר הבחינות "שיהיה רק במזל", הוא אחד האלבומים הפחות טובים של הזמיר הירושלמי בעשרים שנה האחרונות. רוצים הוכחות? קבלו: לשנייה נשים בצד את הלהיטים "מותק" ו-"תגידי למה?", ונתרכז בשאר השירים. אז מה יש לנו? שני קאברים עקומים, האחד ל"הדרך אל הכפר" של רבקה זוהר והשני ל"הזוהר לארגוב" של קלה עצמו. המסלסל הוותיק הולך לאיבוד עם הקלאסיקה של זוהר ובאמת שלא ברור מה יש לו לחדש שירים של עצמו. אין מספיק כותבים שעומדים בתור לכתוב לקלה?

חתכנו כבר ארבעה שירים ונשארנו עם שבעה, וכאן בדיוק מתחילה הבעיה. השירים נשמעים כאילו מישהו ניסה לחקות כתיבה/הלחנה/עיבוד של מישהו שכתב פעם לאיציק קלה. מבולבלים? לא נורא, נסביר. למשל השיר "אותך ברא לי אלוקים" נשמע כמו מיקס פסיכי של "עד יום מותי", עם עיבוד מ"מחפש את הדרך" והטקסטים של "בי נשבעתי" ו-"הפרח שגידלתי". כשזה מגיע ל"צמא אלייך", "את שלי הלילה" ו"מותק", אז בכלל צריך מדען טילים כדי להבחין בהבדלים ה"דקיקים" שבין השירים.

לגבי "נסיכה שלי" והמנון החתונות המאולץ "שיהיה רק במזל" נחסוך את המילים. הפארסות מדברות בעד עצמן. וזה לא שכיף לי לקטול את האלבום של קלה, כי הוא אחד מהמבצעים הדגולים שדרכו בארצנו. אבל לצערי, זה באמת נשמע כמו חלטורה.

אחרי רצף של אלבומים גדולים כמו "מתגעגע", "תסתכלי לי בעיניים" ו"תביני אותי", לא ברור מה גרם לכך. אבל אני מהמר על זחיחות. ממרומי הבמות בהיכל התרבות וקיסריה, שוכחים את העבודה החשובה באמת - ייצור מוזיקה איכותית ועם נשמה. והנשמה כאן הלכה לאיבוד. חבל.

יחי ההבדל הקטן. אם לא הייתי מסיר את הניילון מעל הפלסטיקים, הייתי בטוח ש"עבודה עברית - שרים עוזי חיטמן", כמשתמע מאלבום קונספט שכזה תהיה חלטורה מביכה, ואילו אלבומו של קלה יהיה פאר היצירה (כצפוי מאלבום מקור).


אך לא כך הם פני הדברים, "עבודה עברית", הינו פרויקט רגיש, מכובד ומושקע מכל הבחינות. נתחיל מהחוברת הצבעונית, שבה יש פניני ציטוטים וטקסטים של מכריו של חיטמן ז"ל משנים עברו. מקריאה מעמיקה בחוברת, ניכר שבעשייתה הושקעה עבודת תחקיר יסודית. שאפו למפיקים.

עכשיו, נעבור לשאפו השני והמתבקש כל כך. איזה כיף לשמוע את גדולי הזמר הים-תיכוני מאייל גולן, אבנר גדסי, חיים משה, מושיק עפיה, יואב יצחק ועד לדור הצעיר של דודו אהרון, רגב הוד ועידן יניב, מתקבצים לכבוד פרויקט לזכרו של היוצר הענק. ההפקה המוזיקלית של אבי גוטמן, שלקח על כתפיו מטלה רצינית (עיבוד של למעלה מ-30 שירים), מגוונת ומוציאה את המיטב מיצירות המופת.

לאחר שעתיים של האזנה כיפית לאלבום הכפול, אני רוצה להמליץ דווקא על כמה פזמונים, שמוחבאים בסוף האלבום. הרבה אחרי הביצועים המשובחים אך צפויים של ליאור נרקיס ל"על סף דלתך" ושל גליקריה ל"עד מתי אלוהיי". אז שימו לב, לרונן דנוך המוכשר ששר את "לילה בלי כוכב", לגרסה החמודה של שר-אל (לא שיראל, שר-אל!) ל"הילד הכי קטן בכיתה", לביצוע המרגש של יניב כהן ל"עכשיו התור לאהבה" המופלא, ולגרסה הבוגרת והבשלה של אביבה אבידן ל"נולדתי איתך".

לסיום, נהיה קצת דביקים, אבל שיהיה - בכל שיר ושיר, מרגישים כמה שחיטמן חסר, יוצר ענק וגדול שלא זכה בימיו להערכה לה היה ראוי. אבל שיריו ישארו בלבבות המאזינים לעולמי עד!

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...