הזירה הלשונית: סימן שאלה
לרגל יום ההתרמה השנתי ללקויי שמיעה, רוביק רוזנטל עם 30 דברים שלא ידעתם על שפת הסימנים, ולא העזתם לשאול. וגם: הרכינוע של אלוף הפיקוד והקשר בין פולניה לנתינה ובין מדד ליעד
רכינוע הוא הרכב מילים המסתיים ב"נוע", סיומת האהובה מאוד על מרכיבי המילים בעברית החדשה. הראינוע הוא כבר כמעט בן מאה שנה, עד שהקולנוע החליף אותו. האופנוע גם הוא ותיק בשטח, ואליו הצטרף אחיו הצעיר, הקטנוע, ובשלב מתקדם יותר אחותם הקלנועית.
לצידם צצו חידושים חדשים יותר כמו קרונוע (קרון רכבת עצמאי), מעונוע (קרוון) ודרגנוע (מדרגות נעות). אזרח חצי תקני בחבורה הוא ה"קקנוע", ששימש זמן מה לאיסוף צואת כלבים. שלונסקי יצר את "אֶלֶמנוע" כמילה עברית לפנטומימה, ואת "זנבנוע" לנחליאלי, על שום מנהגה של הציפור הנ"ל להניע את זנבה. פסנוע הוא מצג נתוני הבורסה, ופחנוע הוא כינוי לגלוג שניתן בשעתו לסיטרואן דה שבו.
בשבוע הבא (16 במארס) ייערך יום ההתרמה השנתי של ארגוני החירשים, לטובת 650 אלף לקויי שמיעה. לכבודו של הציבור החשוב הזה, כמה דברים שחשוב להכיר ולדעת. ולהלן 30 דברים שלא ידעת על שפת הסימנים, ולא העזת לשאול.
1. לכל שפה רגילה שפת סימנים משלה. לבריטים ולאמריקאים שפת סימנים נפרדת. בישראל מדובר על "שפת הסימנים הישראלית".
2. אנשים שומעים נוטים לדבר עם חירשים ב"עברית מסומנת", שילוב של דיבור וסימנים. שפה זו שונה משפת הסימנים בכך שאין לה מבנה דקדוקי והיא מסורבלת יותר.
3. "חירש פה" (fa) משמעותו מי שמדבר את שפת הסימנים האמיתית ולא בשפה מסומנת. המקור ככל הנראה מגרמנית או צרפתית.
4. חג הפסח מכונה בשפת הסימנים באמצעות יד מושטת לסנטר, רמז למצות. פורים הוא סיבוב על האף. לחג שבועות כונה בעבר באמצעות תנועת זר על הראש ותנועת ונשיאת סל, היום כל אחת מהן משמשת בנפרד לציון החג, ומדובר במילים נרדפות.
5. יום כיפור כונה תחילה באמצעות תנועת תפילה, הצבעה
6. "אני הולך הביתה" הוא מעין סלנג של חירשים, משיכת הידיים מהמצח כלפי חוץ.
7. יותר ויותר חירשים שומעים באמצעות שתל. כשהשתל נכנס לפני כשלושים שנה הוא עורר התנגדות רבה בחוגי החירשים והיו שקראו להכנסתו ג'נוסייד.
8. חירשים קוראים זה לזה בכינויי חיבה בשפת הסימנים. נערה מתולתלת מכונה באמצעות סלסול יד מן השיער בתנועת תלתל. תינוקת עם גומת חן מכונה באמצעות הצבעה על הסנטר.
9. ראשון לציון נקרא בשפת הבקבוק בתנועה הרומזת לבקבוק, תל אביב בתנועת עדלידע כי ראשוני קהילת החירשים התל אביבית נפגשו בעדליאדע. הרצליה באמצעות תנועת זקן ארוך, ומדינת ישראל בתנועת זקן קצרה, שניהם רמז להרצל.
10. המילה אשה בשפת הסימנים הרוסית היא יד מושטת באלכסון אל הפה, באמריקאית יד פשוקת אצבעות מהפנים אל החזה, ובעברית יד מושטת אל האוזן, רמז לעגיל.
11. למילה חבר שלושה סימנים שונים על פי המשמעות. חבר סתם הן כפות ידיים משולבות, חבר בארגון -כפות ידיים מתקרבות, חבר במשמעות בן זוג הן אצבעות מונפות כלפי מעלה.
12. מילים בשפת הסימנים יכולות להיות דומות מאוד ולעורר אי הבנות: אפשר להתבלבל בין המילים "תודה" ו"גרוע", וגם בין "לקנות" ו"להטיל צואה".
13. אחד הביטויים האהובים בשפת הסימנים הישראלית הוא נענוע זרוע מאוגרפת, שפירושה התעקשות להמשיך במפגש. מפגש חירשים יכול להימשך זמן רב אחרי סיומו בתנועות "בוא ונמשיך".
14. עד כה יצאו שלושה מילונים לשפת הסימנים הישראלית. האחרון שבהם, משנת 1992, מכיל 2,000 ערכים.
15. לישראלים לא פחות מעשרים סימנים המעידים על התקשרות נוסח "לדבר", "לספר", "לשוחח" ועוד.
16. חולה בשפת הסימנים הוא צירוף: חום+תה. סובלנות: כבוד + יחסים הדדיים.
17. ספרות הסימנים הראשונה יצאה באנגליה בשנת 1644. בית הספר הראשון לחירשים הוקם בצרפת בשנת 1760.
18. ב-1932 נוסד בישראל בית הספר הראשון לחירשים-אילמים, על פי מודל גרמני.
19. מצחצח הנעליים יוסף מושאיוף מבוכרה היה בשנות השלושים איש הקשר של קהילת החירשים התל אביבית.
20. עיקר ההשפעה על שפת הסימנים הישראלית היא שפת הסימנים הגרמנית, כרבע מהסימנים מקורם בשפה זו.
21. שפת הסימנים החלה בישראל בשנות השלושים כהצגות פנטומימה. זקן היו ידיים רועדות, לחם תואר כנגיסה מעצם דמוי גליל.
22. חלק מהמילים בשפת הסימנים הישראלית שינו את משמעותן באמצעות צמצום משמעות. "פחות" הפך ל"בזול", "ועדה" הפכה ל"ועידה" ואחר כך ל"אומות מאוחדות".
23. כמה סימנים ישראלים נולדו בעקב שיבושים. "משרד הפנים" מיוצג על ידי פָנים (face) ולא על ידי פְנים (interior).
24. הביטוי העברי "הוא הרוויח המון כסף" מתורגם בשפת הסימנים הישראלית: "הוא הרוויח זהב".
25. כאשר אדם מפסיד בוויכוח או מודה בטעותו הוא מסומן באמצעות אוזניים שמוטות לאחור, ממש כמו המן, שעל פי התלמוד יצא מהארמון "ואוזניו מקוטפות".
26. הכינוי "חירש" שנוי במחלוקת, יש שנפגעים ממנו ויש שגאים בו.
27. המונח "חירש- אילם" נחשב בקרב החירשים פוגע ומעליב, שכן גם מי שאינו מדבר או דיבורו אינו מובן אינו אילם, ושפת הסימנים נחשבת שפה עשירה ומלאה.
28. הביטוי התקין ביותר ומקובל גם במוגבלויות אחרות הוא "אנשים עם חירשות" או "אנשים עם לקות שמיעה".
29. על חירש שאינו מדבר כהלכה אומרים בקהילה "יש לו דיבור כבד". חירש המדבר כהלכה ואפשר לקרוא את שפתיו הוא בעל "דיבור ברור".
30. המילים "רווק" ו"קרית שמונה" זהות בשפת הסימנים: תנועת כף יד היורדת עד מתחת לכתף. כשמדובר ברווק הכוונה למקטורן, כשמדובר בקרית שמונה זהו רמז לטרומפלדור.
ותודה לד"ר שרה אינגבר, מנהלת שפת החטיבה הקדם יסודית של מיח"א; דורון לוי, יו"ר איגוד החירשים; יעל חיות ונעמה צח מארגון שמע; ד"ר דורית מאיר מאוניברסיטת חיפה; ורד המקסימה אותה פגשתי במיח"א, והיא מכונה בשפת הסימנים בתנועת פרח, ועובדת ככלכלנית.
"בעבודה כולם מקנאים בי", היא אומרת. "אני עובדת בשקט, ולא צריכה לענות לטלפונים". חלק מן החומר נכתב על פי ספרן של דורית מאיר וונדי סנדלר "שפה במרחב: אשנב לשפת הסימנים הישראלית", שיצא לאור בשנת תשס"ד בהוצאת אוניברסיטת חיפה.
בשבוע שעבר נכתב במדור על המילה "נותנת". על כך כותב מרק בוים: "את מקור המלים והביטויים שאנו משתמשים בהם היום, ועוד יותר, שהשתמשנו בהם בעבר, יש לחפש בלשון המדינות מהם בא רוב היהודים לארץ ישראל, הווה אומר פולנית ורוסית, וכמובן יידיש. אמנם אני מדבר גם רוסית, אך אינני מכיר את שפת הרחוב, כי מדובר בשפה זרה.
בפולנית, לעומת זאת, אני שולט היטב, למרות 53 שנותי בארץ. בפולנית משתמשים ב"לתת", "נותנת" וכד' בדיוק כמו בארץ. על כן, הביטוי איננו גרסה ישראלית בוטה של "העניקה לו את חסדיה", אלה תרגום מילולי של ביטוי פולני".
בארץ מוסיף בוים, מספרים בדיחה על בחור שהתחתן ולא בא אל אשתו שבועיים. יום אחד שב מהעבודה באמצע יום והתנפל עליה. לשאלתה "מה קרה פתאום, מוישל'ה?", ענה "החבר'ה סיפרו לי שאת נותנת". את הבדיחה הזו, הוא כותב, שמעתי עוד בפולין.
שאלת "המילה הארוכה ביותר בעברית" ממשיכה להוליד רעיונות. אחרי שאלישע פרוינד הציע את "ולכשלתרנגולותיהן" (16 אותיות), מציעה שירה לוי את "ולכשלסטטיסטיקניותיהן" ואחרים את "ולכשלאנציקלופדיותיהן", 20 אותיות, אבל לא ממש פייר, ידוע שמילים לועזיות ארוכות יותר. בתחום העברית מציע אור ש. את "ולכשלשיגיונותיהם", גם כן 16 אותיות.
גיא מתל אביב כותב: יש ויכוח קטן במשרד שלנו העוסק בייעוץ פיננסי בנושא המושגים "מדד" ו"יעד". חלק טוענים כי המדד הוא מספר אליו מתעתדים להגיע, והיעד הוא הדבר שאותו מודדים. אחרים טוענים שההפך הוא נכון, והיעד הוא המספר אליו אנו שואפים להגיע, והמדד הוא דרך המדידה. למשל, האם נכון לומר שהיעד הוא "רווח נקי" והמדד הוא 1,000, או שהמדד הוא "רווח נקי" והיעד הוא 1,000?
על פי השאלה וגם על סמך שיחה משלימה עם גיא, "יעד" הוא ללא ספק הסכום שאליו אדם או חברה רוצים להגיע במסגרת תוכנית פיננסית. המילה "מדד" במקרה זה אינה מתאימה גם למרכיב השני של השאלה. "מדד" או "אינדקס" הוא בסיס מספרי המשמש להשוואה למצבים שונים. אם המדד בחישוב מסוים הוא 100, והתשואה שהושגה גבוהה ממנו פי עשר, היא תצוין כ-1000. "רווח נקי" (או רווח מסוג אחר) הוא קריטריון המדידה, ובעברית צחה "תבחין". יש לציין עם זאת שלמילה "קריטריון" כמה הוראות, יש בה גם ממד השוואתי וכאן היא דומה ל"מדד", ויש לה גם ממד של הגדרת עקרון המדידה, כמצוין בתשובה.
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם