לגימה אחת רכה
מה זה משתכשך בג'קוזי, לוגם תה מהביל ועונה לשם אנה? נעה ידלין מגישה: ספיישל קלישאות טלוויזיוניות ליום האישה
אנה. בשעה שנשים מן המניין זוכות בסדרות ישראליות לכל מיני שמות, שם אחד ויחיד ייקרא לכל המאהבות המופרעות, הנשים הבלתי חוקיות, האמניות הגדולות מהחלומות החיות בגפן ביפו והמעשנות הסדרתיות שיודעות להזדיין: אנה.
למשל אנה הרוסייה, המסתורית והסקסית מ"מלאהוב את אנה" (האם מישהו העלה בדעתו לקרוא לסדרה, נניח, "לאהוב את סבטלנה"?); למשל, אנה, האופה החושנית, המסוממת והמסובבת (שרה אדלר) מ"פרשת השבוע"; למשל, אנה, המאהבת הישראלית למשעי של אלון אולארצ'יק מ"מגדלים באוויר", שעל אף גילה - 50 פלוס - איש לא היה מעלה על דעתו לקרוא לה בשם המעט יותר נפוץ סטטיסטית ציפי, או עפרה, או מינימום אילנה. לא: אנה.
למה אנה? ובכן, משום שהיא חיה על הקצה. כלומר, לא התחתנה אף פעם. אה.
בהקשר זה, כדאי להוסיף אולי מקרה קצה שנתקלתי בו לראשונה לא מזמן ויש לקוות שאינו מבשר מגמה: טֵסה, השם שנתנו ב"תיבת נוח" ליעל אבקסיס (בתפקיד האישה המהממת שבאה מן הים) ושגורם ל"אנה" להישמע כמו שם של בלנית בתולה ביצהר. אם זה יתפוס וכל טלי שרון תהיה לי פה טסה זה באמת יהיה מוזר.
סוף שבוע בנות בצימר. כידוע נשים בסדרות טלוויזיה ישראליות מגיעות באחד משני מצבי צבירה: השתובבות וצחקוק או מתיחות מעיקה. אי לכך ובהתאם לזאת אין כל פלא שסצנת סוף השבוע הנשי בצימר חביבה כל כך על יוצרי הסדרות/ והלוא מהו ג'קוזי אם לא מעין מפכה ומפתה של צחקוקים, השפרצות, ווידויים על זיונים ("היית פעם עם אישה?") שאם לא יוצאים ממנו ומתנגבים בתוך 40 שניות מידרדר חיש קל לחשיפת סודות, הטחת האשמות, מתיחויות נושנות וחיטוט בפצעי העבר (תת-קלישאה: אחת הבנות יוצאת מהמים בסערה ועוטה על גופה את חלוק המגבת, בשעה ששתי הנותרות במים קוראות אחריה: "כרמית, נו, כרמית").
אבל כרמית שלנו כבר יצאה לשוח בטבע שם תפגוש ודאי איזה ווירדו טבעוני/נגר
יתרון נוסף של הצימר הוא כמובן היותו ממוקם בלוך - קצת כמו אלקטרז - ללא פתחי מילוט מלבד הטרנטה העתיקה של כרמית (היא מכנה אותה "ציפי" או "דיצה") ועל כן מאלץ את האסירות הכלואות בו לפתור את הבעיות שלהן עד הצ'ק אאוט ולחסוך לתסריטאי הרבה בלגן בגוש דן.
הדבר היחיד שנותר לוט בערפל הוא מדוע לעזאזל שלוש החברות/ אחיות/ אחר, שראו ודאי סדרה או שתיים בחיים שלהן, ממשיכות לצאת אל הדרך פעם אחר פעם בכזה מצב רוח טוב ("תראי אותה עם הכובע הזה") ולסבור ברצינות שיהיה כיף בצימר, בשעה שלאיש בטלוויזיה לא היה כיף בצימר מעולם.
כוס המשקה המהביל. להוציא מצבים חריגים באמת - דוגמת התאבדות באמצעות תלייה - כמעט כל סצנה נשית בסדרת טלוויזיה - החל מהמתקת סוד דרך השקפה מן החלון וכלה בחילופי דברים בסמוך לכיור - כרוכה בכוס משקה מהביל שאותה חובקת הגיבורה בשתי ידיים בשעה שהיא נוטלת ממנה לגימות קטנות, ובכך משדרת את היותה שרויה במצב אינטימי עם עצמה, עם סביבתה, גם וגם או באופן כרוני.
לשם המחשה, אדם ממין זכר בסדרת טלוויזיה לעולם לא ילגום משקה מהביל - הוא ישתה קפה חם; לעולם לא יחבוק תה בטרנינג - גג יחזיק אספרסו בחליפה; וגם בגיהינום לא יהרהר אל תוך הקקאו.
תת ז'אנר פופולרי של כוס המשקה המהביל הוא "כוס המשקה המהביל - גרסת הכפר". במקרה כזה המשקה המהביל יהיה תה צמחים (חליטה ) מזיבדה וזגדונית שנקטפו בגינה והעלמה - המיוחדת (בדרך כלל שרה אדלר) - שעזבה את העיר כי ממש נשבר לה מכל הרעש/ רעש מנטלי תלגום אותו כשהיא ישובה על ספסל עץ בפטיו ספון העץ והמקורה עץ, ברכיה מקופלות אל בטנה והיא הוגה אל השדה.
למרבה הצער בעודה הוגה אל מול השדה יופיע בו מישהו מגוש דן שבא לשכנע אותה לחשוב על זה עוד פעם (ע"ע רעש מנטלי ). האם אפשר להציע לו כוס משקה מהביל (תה צמחים חליטה )? ניחשתם נכונה: לא תודה.
גם במוזיקה: "אנה גומרת ברבע שעה/ יחסים שצריכים להספיק לשנה"
הידעת? בלשנים חוקרים היום קשר בין "מהביל" ו"מהבולה"
קלישאות-אחיות: האחות המופרעת שולפת ג'וינט (!), אנה שולפת ג'וינט, שרה אדלר שולפת ג'וינט
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם