בידור להמונית: על "טקסי דרייבר"
"טקסי דרייבר", הדרמה הקומית החדשה של יס, צריכה להיות בעיקר קומדיה ופחות דרמה. רק אז נהנה כולנו מהנסיעה במונית של יובל סגל וחבריו המוכשרים
''טקסי דרייבר'', שלישי, 21:25, Yes Stars Drama
"טקסי דרייבר" היא הסדרה החדשה שרקח עבורנו יובל סגל ("קצרים"), בה הוא מנסה את כישוריו כתסריטאי אך כמובן לא מוותר גם על תפקיד מרכזי בה. במהלך הסדרה נעקוב אחר חייהם קשיי היום של ארבעה נהגי מוניות בתחנת "מוניות השכונה" שמנסים להתפרנס בעיר שכוחת אל פרי הדמיון.
אלא שזה קשה הרבה יותר כשאף אחד מהנהגים לא ממש רוצה בכלל לקחת נסיעות, אולי חוץ מהדמות של סגל עצמו (בכל זאת, הוא הרי יוצר הסדרה, יש לו מחויבות).
אלישע (דביר בנדק) רוצה להיות דוגמן במקום לנהוג במונית המעופשת (אני ממליץ לו לנסות פרסומות לבנק); הרצל (דני שטג) עסוק בעיקר בקנאה האובססיבית לאשתו והצורך לקנות לה מתנה לכבוד יום ההולדת של עצמו, ואביהו (יורם טולדנו) מכור למשחקי קלפים במקום להוציא את הילד מהגן או לקחת אותו לחוג קפוארה (התירוצים שהוא ממציא לחבר'ה בתחנה, בזמן שמחלקים לו קלף נוסף).
לא רוצים לעבוד, רוצים לים. ''טקסי דרייבר''
יח''צ
ככה, ביחד עם החבר שלהם "חרא" שניהל בעבר מחסן משקאות, אנחנו נחשפים ל"משפחה". הם אולי לא קרובים בדם (למרות שלכולם יש בדיוק את אותו הסוג, כך מתברר כאשר הם נאלצים לתרום דם לאישה שנדרסה). אבל הם גדלו יחד, יעשו הכל למען השני, ומשמשים משפחה לא מתפקדת למופת. בתוך הבועה הקטנה הזו ננסה לנווט יחד איתם אל ההצלחה המיוחלת, או לפחות לסיום עוד יום עבודה.
בתור
סדרה שעמוסה בשחקנים נהדרים, היה ל"טקסי דרייבר" קל מאוד לברוח אל הדרמה הפומפוזית. אבל נראה שהיא מרוויחה אותנו דווקא ברגעים הקומיים. כך שישמע לנו הגיוני שברגע של טירוף ידהר הרצל עם המונית שלו לשמשת התחנה או יצית את מחסן המשקאות של "חרא" כי התחיל עם "הגרושה", ולא ברגעים שינסו לסחוט מאתנו עוד דמעה כשמשכנעים אותנו כמה קשים חייו של מכור להימורים.
מרוויחה אותנו דווקא ברגעים הקומיים. "טקסי דרייבר" יח''צ
בינתיים רק סגל הצליח ליצור עמו הזדהות אמיתית, אולי הודות לתפקיד שכתב לעצמו. כולי תקווה שככל שיתר הדמויות יתפתחו במהלך העונה נרגיש אמפתיה לטירוף האישי של כל אחת מהן. אחרי הכל, שריטות לא חסר להן.
הסדרה עוד תצטרך להוכיח את עצמה עד שתהפוך ל"טקסי" הקבוע שלנו, כזו שנחייך כבר בשנייה שנפתח אליה את הדלת. אבל אם היוצרים ישכילו להשאיר אותה על הגבול הדק שבין קומדיה לדרמה, יש פה סיכוי שתהפוך לתוכנית קאלט. אולי לא מסוג התוכניות שנתגאה בהן כרכב הקבוע שלנו, אבל בהחלט תוכנית שנרצה לשוב ולראות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם