עלילה בארץ הפלאות: מתכוננים ל"אליס בארץ הפלאות"
הבעיה הכי קשה שעמדה בפני טים ברטון ולינדה וולברטון לאורך הטיפול בקלאסיקה של לואיס קרול הייתה, כמו תמיד, היעדר העלילה ב"אליס בארץ הפלאות" (שבוע הבא בישראל). לטענתם, הם התגברו על זה
ואולם , רק מעט מאוד מתוך שלל הגרסאות האלה התקרבו למציאת פתרון לבעיה הגלומה בכך שבאגדה הזו אין ממש עלילה. הניסיון הנוכחי להתמודד עם הבעיה נהנה מהקסם הדיגיטלי, והוא פרי שיתוף פעולה יצירתי בין אחת ממספרות הסיפורים הטובות ביותר בעולם האנימציה לבין אחד האשפים החזותיים של הוליווד, שהתפרסם בטיפול שלו בכל מה שמוזר וחריג, ובכוכב הכמעט קבוע שלו, ג'וני דפ.
על הדמויות של טים ברטון
בתור זיווג, התסריטאית לינדה וולברטון ("היפה והחיה") והבמאי טים ברטון אינם בדיוק טווידל-די וטווידל-דם, אולם בתור משתפי פעולה הם מקווים שב"אליס בארץ הפלאות" הם הצליחו סוף סוף לפצח את החידה שרבים לפניהם ניסו לפתור ללא הצלחה.

"את הידע שלי לגבי הדמויות האייקוניות שאבתי יותר ממוזיקה ומאיורים מאשר מהסיפור", אומר ברטון, "אין ספק שהדמויות מעניינות, אך הבעיה היא שאין הרבה עלילה. כל גרסה שראיתי נופלת באותה קטגוריה: ילדה מפותחת לגילה פוגשת חבורת פסיכים. הגרסה המצוירת של דיסני היא כנראה הכי מוכרת והכי לא מוצלחת".
ברטון הסכים לביים את הפנטזיה המפוארת בגלל השילוב של דמויות מצולמות ואנימציית מחשב-אחרי ששמע שהסרט יצולם בתלת ממד וקרא את התסריט של וולברטון. "כל זווית הראייה שלה הייתה להתמקד, לגלות במה עוסק הסיפור", הוא מספר. "לא היה צורך ברעש וצלצולים. היה צריך להגיע ליסודות".
וולברטון הייתה זו שהעלתה את הרעיון לראות
"הרי אליס היא ילדה שלא משתנה, אין ממש סכנה אמיתית לחייה, ולמעשה אין שם רגש".
וולברטון הסתמכה על שיטות שבהן כבר השתמשו בעבר: שילוב בין "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" לבין ספר ההמשך, "מבעד למראת הזכוכית".
וכך , מלכת הלבבות הקצת יותר מתונה והמלכה האדומה התוקפנית התמזגו לשליטה המרשעת עם הראש הגדול, בגילומה של הלנה בונהם-קרטר.

בנוסף ניתנה לאליס הזדמנות לא רק להציל את המצב, אלא גם לקבוע את גורלה. אליס כבר איננה עוד אותה ילדה סקרנית זהובת שיער בסינר כחול. היא על סף המעבר מנערה לאישה, עצובה לאחר שאיבדה את תחושת האני שלה. "מות אביה לקח ממנה משהו", מסבירה וולברטון- וזה לגמרי לא מקרי שגם התסריטאית עצמה איבדה את אביה כאשר הייתה בת 19.
כשוולברטון שמעה שברטון יהיה הבמאי, היא מספרת שפצחה ב"ריקוד שמחה". "הדמיון החזותי שלי מוגבל", היא מסבירה. "ברטון רואה את העולם בדרך מאוד מיוחדת, מזמין אותך פנימה וזו הזמנה נפלאה".

ברטון , מצדו, התמקד בסיוע לוולברטון לפתח עוד את הדמויות ולפקח על האספקטים הטכניים המורכבים. הצילומים נערכו באנגליה, אולם 2,500 צילומים שדרשו עיבוד מחשב בוצעו על מסך כחול באולפני קלבר סיטי בלוס אנג'לס. "אני מעדיף לעבוד על בימת צילומים", אומר ברטון, "כבר השתגעתי מהמסך הכחול. כל הצוות השתגע".
ברטון, שהחל את הקריירה במחלקת האנימציה של דיסני, גם דאג לכך שהדמויות, האמיתיות והמצוירות, ייראו כאילו הן חולקות אותו מרחב, וכמובן שכיום אף סרט של ברטון לא מושלם בלי הופעה של ג'וני דפ. זהו כבר הסרט השביעי שלהם יחד.
את דמותו של הכובען המטורף יצרו ברטון ודפ יחד בהשראת שורה של דמויות אדומות שיער מפורסמות-בוזו הליצן, קארוט טופ ועוד. "הלכתי על שילוב של בוזו ו'מגרש השדים'", מספר ברטון. נראה שהמטרה הושגה.