גולני שלו: על האלבום של אייל גולן
האלבום החדש של אייל גולן ממשיך בקו המסחרי של האיש שעקף את שלמה ארצי במחלף קיסריה. ועדיין - אישיותו המוחצנת של גולן עלולה למנוע מאנשים להתחבר אליו רגשית. דודו כהן שואל מה נשאר מהזוהר, מכל השירים שהוא שר
נכון להיום, גולן נע בשני מסלולים מקבילים. במסלול המקצועי אין ספק שהוא נמצא על הגל. בחירת השירים שלו באלבום החדש טובה בהחלט (בייחוד "זר כיסופים", "תני לי לאהוב אותך" ו"ידעת שזה זמני"), הביצועים "מרגשים" כתמיד (ואני כותב "מרגשים" במירכאות מפני שזה רק ברובד החיצוני), הקידום הסלולרי חכם, ההופעות הולכות וגדלות, השת"פ עם אלי יצפאן יכול להיות מעניין, ורק העטיפה של האלבום סתמית להפליא ואף מזכירה את העטיפות המרושלות של מוזיקת הדיכאון בתחילת הניינטיז.
אבל עם כל הכבוד להתמקצעות, החדשות הפחות טובות הן שגולן מתחיל להידרדר ברמה האישית. אמנם אלה דברים שפחות נוגעים למוזיקה ויותר לחייו הציבוריים, אבל אין להקל בכך ראש - גם זוהר ארגוב ודודו טופז מצאו את מפלתם בהידרדרות שהחלה כאישית. יותר מזה, גם המוזיקה עצמה פחות מרגשת את המאזין שכבר נחשף לדברים הפחות מלבבים שבגולן.

אני אישית הפסקתי להאמין לו כבר באלבום הקודם, אבל עכשיו זה הרבה מעבר. קעקוע העיניים של גולן - תעלול יח"צני פאתטי שמתאים אולי לזמרי פופ מתחילים אך בטוח שלא לאמן במעמדו - גרם לאנשים להעריך אותו הרבה פחות. גם השילוב התמוה בין הטקסט של הסינגל "ג'ונגל" לקליפ הפרובוקטיבי שליווה אותו צרם לרבים. גם הראיונות, ההצהרות העסקיות ופוזת הנהנתנות מפריעים להתחבר אליו רגשית.

קטונתי מלנתח את האישיות של גולן. אני מתבונן בה רק מבחוץ, כפי שהיא משתקפת במדיה. ומבחוץ, מה לעשות, נראה שהוא מרחף על ענן, מחפש רק ריגושים והצלחות, ושכח למה בעצם רצה להיות זמר - כדי לרגש. הוא כנראה מרגש ילדים שמשמיעים את הרינגטונים שלו במוניות שירות. הוא כנראה מדבר
* השיר המצליח ביותר בהורדות בסלולר בשבועות האחרונים הוא "יסמין" של הפיל הכחול. מדובר כזכור בשיר שהצליח היטב בזמן אמת, אבל מעניין במיוחד לראות שהוא עושה סיבוב נוסף, מוצלח אפילו יותר, בזכות ההשמעה ב"האח הגדול". לא שהיינו צריכים שכנוע לגבי עוצמת התוכנית המטופשת הזו, אבל תמיד טוב לקבל תזכורת.
ביקורות וכתבות נוספות במגזין רייטינג החדש.