הקאש האחרון: על האלבום החדש של ג'וני קאש

כמו חמשת האלבומים שקדמו לו, גם "American VI: Ain't No Grave" של ג'וני קאש מהווה פריט חובה לכל חובב מוזיקה והיסטוריה באשר הוא. כל מה שצריך זה לתת לאיש בשחור למלא את חלל החדר ולהעביר רעד קל גם בעמוד השדרה של הקשוחים ביותר

משה מזרחי | 3/3/2010 8:25 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר

ג'וני קאש - American VI: Ain't No Grave , הליקון

האלבום השישי והאחרון בסדרת המופת של ג'וני קאש חותם בכבוד רב את הפרויקט השאפתני והאיכותי הזה שהתחיל אי שם בשנות התשעים. אפשר לשער שעוד ייצאו הקלטות נדירות משעות האולפן הרבות והנשגבות שהשקיעו קאש והמפיק ריק רובין, אך באופן רשמי מדובר בסוף הסיפור.

המסגרת דומה כבכל אלבום בסדרה. קאש בערוב ימיו, קולו שבור, עוצמתי, מרעיד ומצמרר בכל הברה שיוצאת מפיו, נותן את האינטרפטציה הייחודית שלו לשירים שהוא אוהב. השירה/דקלום שלו עושים את העבודה לבדם. רובין צריך רק לפתוח את המיקרופון ולתת לאיש בשחור למלא את חלל החדר ולהעביר רעד קל גם בעמוד השדרה של הקשוחים ביותר.

לכל אורך סדרת ההקלטות הזו, ביצע קאש שירים של הביטלס, ניק קייב, דפש מוד, ניין אינץ' ניילז, סטינג, סיימון וגרפונקל, סאונדגארדן וגם משיריו הישנים שלו עצמו בצורה כל כך טובה, מכובדת ומעוררת התפעלות עד כי בחלק מהמקרים הצליח לטשטש לגמרי את המקור. כך גם הפעם. מהשנייה שהאלבום נפתח וקולו בוקע משיר הנושא הפותח (לו תוסיפו את הטקסט המורבידי שמקבל משמעות כפולה שבע שנים אחרי מותו), והדמעות כבר זולגות מעצמן.
צילום: רויטרס
ג'וני קאש צילום: רויטרס

אל לנו להטיל דופי כמובן ביכולות ההפקה של רובין שמוציא את השלמות מקאש ועוטף את השירים כולם במסגרת מוזיקלית אפלה, קשוחה, מינימליסטית וחזקה מאין כמותה. הבנג'ו ורקיעות הרגלים בשיר הראשון למשל, הם תוספת מבריקה ומטלטלת.

American VI: Ain't No Grave
American VI: Ain't No Grave  עטיפת האלבום
את מה שהוא עושה משירה של שריל קרואו צריך ללמד בבית הספר לרגש וכך גם את "Can't Help but Wonder Where I'm Bound" של טום פקסטון הקשיש ו-"For The Good Times" במקור של קריס קריסטופרסון. בנוסף, תקשיבו טוב-טוב לשיר הסוגר "Aloha Oe" ותבינו איך צריך לסיים אלבום, כמה עמוק היה המעיין של היוצר הזה וכמה אהבה הייתה אצלו למוזיקה.

יש בסדרה זו אלבומים טובים יותר כמו זה שפתח אותה (אותו הקליט בסלון ביתו), הוא גם אינו מגיע לשיאים של קודמו החמישי בסדרה - "A hundred Highways" ואינו מכיל "להיטים" לכאורה כמו ברביעי "The Man Comes Around",
אך הוא יכול בהחלט לשבת על המדף כחלק משלים ובלתי נפרד מהסדרה הנפלאה הזו שסיימה לקאש קריירה אדירה וכמעט בלתי נתפסת בהיקפה, בקול תרועה רמה ובניצחון אדיר שמאפיל לגמרי על כל נפילותיו והתקופות הרעות שלו.

האלבומים הללו הצליחו לגרום גם לדור הצעיר שלא ידע את הבלוז על כלא פולסום ולא הכיר את הנער ששמו סו, להיחשף לקול של האיש בשחור, והם מהווים פריט חובה לכל חובב מוזיקה והיסטוריה באשר הוא. אף אחד לא שר כמו ג'וני קאש. אף אחד לא מבצע כמוהו. צריך רק להקשיב, לעצום עיניים, לשתוק וללמוד. היופי והכאב מעולם לא היו קרובים כל כך.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים