ראשי » רייטינג » טלוויזיה » תוכנית מגירה

עגבניית שרי: ביקורת על "מלכת השוק"

מיכל אנסקי רוכבת על אדי הבישול של אמה ב"מלכת השוק", תוכנית חדשה בערוץ האוכל. אז מה היא, שיק או שוק? באנו לאכול עם הידיים

אחת מהאמונות הטלוויזיוניות שלי היא שאי אפשר שיהיו יותר מדי תוכניות אוכל. התוכניות הנ"ל, שמתעסקות במתכונים מגרים ועובדות עסיסיות על סטייקים ומרקים, הן הלחם והחמאה שלי, תרתי משמע.

לכן, שמחתי מאוד על נחיתתה של "מלכת השוק", תוכנית הבישול / גסטרונומיה חדשה בהנחיית מיכל אנסקי, שעלתה אמש בערוץ האוכל.
במסגרת התוכנית, אנסקי משוטטת בשווקים באווירה עממית, לומדת על חומרי גלם ואז מבשלת אותם עם שפים מובילים.  למרות שאנסקי חתומה על יוזמות כמו "שוק האיכרים", נראה כאילו המרחק בינה ובין בסטה הוא כמעט כמו זה שבין ניו יורק וג'נין.

ועדיין, הרעיון יפה ועובר בצורה די חלקה -  אנסקי מצליחה להחזיק שיחה ארוכה על תירס (בפרק ששודר אמש), לתת כבוד למרואייניה ואף לבשל איתם בהנאה. בהמשך היא עושה את המתבקש -  גונחת תוך כדי שהיא אוכלת עם הידיים - מעין מחווה נשית שלצד עישון סיגרים ופטפוטים על חוויה לסבית נמצאת בפנטיאון ה"דברים שנשים חושבות שמדליקים גברים". ואני אומר, חלאס. קחי מזלג, גברת. 

כאן אנו מגיעים לסוגיית הפוזה שאופפת את המנחה, שאין מנוס מלהתייחס אליה. למרות שמדובר בתוכנית על אוכל, ברור כבר משלב הפתיחה שהפוקוס פה הוא על אנסקי ועל דמותה. והיא, כבר בפתיח (!), מתייחסת לאמה, הבשלנית שרי אנסקי.

אז בגלל שהיא התחילה, אין לי בעיה לומר את זה - מצטער, אבל אני עדיין לא מאמין שאנסקי באמת אוהבת אוכל. למרות שהיא מתהדרת באיזה תואר ב"גסטרונומיק סיינס", שאת העובדה שנסעה ללמוד אותו בחו"ל ייחצ"נה בעבר למוות, ולמרות שהיא מגדירה את עצמה כגסטרונומית, אנסקי, לפחות על פי דמותה הציבורית, נראית כמו מישהי שרוכבת על הקריירה של אמא שלה במטרה להפוך לסלבריטאית מן השורה.
 

אולי יש פה הגזמה, ויתכן שאנסקי ג'וניור באמת נרטטת למראה של תירס מבושל, אבל ההיתלות הזו בהישגי האם, שחוזרת גם בהמשך, היא פשוט זעקה דלת טעם של חוסר הישגיות אישית, עניין שגם אם הוא לא נכון נראה צורם. אנסקי, וכך יעידו מדורי הרכילות, ניסתה להתפרסם במשך שנים. עכשיו, כשהיא לכאורה בשלנית, עולה התהייה האם היא אוכלת בשביל הפפארצי או בשביל עצמה.

הרעיון של התוכנית הוא כאמור מבורך. תמיד טוב שיש עוד תוכנית על אוכל במסך, במיוחד שמדובר בהפקה ישראלית אוריגינל בערוץ שמוקדש כולו לנושא. יש גם לשבח את איכות ההפקה, שלמרות התקציב הזעום (אני מניח) נראית ברמה ראויה, לפחות כמו זו של מתחרותיה בשוק.

גם אנסקי עושה עבודה ראויה ויכולה בהחלט להפוך לסוג של נייג'לה לוסון מקומית. ועדיין, הדחיפה הבלתי מתביישת של הקישור המשפחתי היא לא ראויה. אפשר לסלוח לאנסקי על ניסיונות הפרסום הדלוחים בעבר ועל כך שהיא חובבת פלאשים לא פחות מעוף בגריל.

אבל העובדה שהאמא עשתה קריירה מפוארת לא הופכת אותה לאוטוריטת אוכל. אם אנסקי רוצה להיות יותר מהקישוט שמפרפר בהנאה לצד השפים, וזו בהחלט כוונת התוכנית שנושאת אופי מקצועי, היא חייבת להוכיח את עצמה, להפשיל שרוולים ולהתחיל לעבוד. בינתיים, לעשות ניים דרופינג משפחתי זה בהחלט לא מתכון לתבשיל מנצח.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

תוכנית מגירה

תוכניות הטלוויזיה הכי טובות שאתם לא מכירים

לכל הכתבות של תוכנית מגירה