סינגולר: סאבלימינל מבאס; שרון חזיז שבלונית
סאבלימינל נורא רוצה להיות מגניב ויוצא חומוס, לאיציק קלה יש נשמה ענקית ושרון חזיז עושה מוזיקת מעליות. מדור הסינגלים חוזר עם מבקר חדש שיעשה לכם סדר באוזניים
סאבלימינל, International

אבל, אז הגיע הסינגל השני ועשה לי כזה כאב אוזניים, שחשבתי שעוד שנייה עור התוף מתפוצץ. השיר "International", הוא
אחד מהשירים היותר מקושקשים שיצאו לאחרונה. לרגע נתעלם מהפוזה הנובורישית הראפרית הרגילה ("טיילתי בעולם", "אני הדיבור של העיר" וכל הבלה-בלה הזה), אבל מה זה ההפקה האגרסיבית הזאת? מרוב אפקטים וסימפולים, כבר לא מבינים מה הוא אומר. זה נראה כאילו עשו לשיר שבעה מיקסים, עד שיצא ממנו כל האוויר בנפיחה ענקית.
בקיצר פקקט, חוזר לשמוע את "עליי" - לפחות שיר מחרמן.
מה עוד? כואבות לי האוזניים.

כאב אוזניים. סאבלימינל
צילום: אריק סולטן
איציק קלה, תגיד למה?

- להאזנה לשיר "תגיד למה?"
הראשון היה מעולה ואלה שטורבקו אחריו נשמעו כמו שיבוט צולע של המקור. שוב סינתיסייזרים\טרבוקות\כפיים ובגלמה, שזה נחמד, אבל איציק קלה יכול יותר. הוא יכול לסלסל עם הנשמה הענקית שלו, כמו בלהיטיו המרגשים "מחפש את הדרך", "עד יום מותי" ו"בי נשבעתי".
בסינגל "תגידי למה?", הזמיר הירושלמי חוזר לשורשים ונותן את הסלסולים המצמררים שמתחזקים את הקריירה הכי יציבה בז'אנר המזרחי מזה 30 שנה. העיבוד המעולה של תומר אג'אם (יוצר השיר), שובר את המבנה הרגיל של בלדה ויוצר שיר אמצע-דרך מזרחיסטי, שעושה קווץ' בלב. משובח ואסלי כמו חומוס באבו גוש. יאמי.
מה עוד? בא לי חומוס.

הזמיר הירושלמי. איציק קלה
צילום: אסנת רום
שרון חזיז ויאיר זיו, רצה בפארק

אני אוהב שירים עם דם, פזמונים עצבניים ורוק כאסח עם דיסטורשנים, מתי מטאליקה באים לארץ? כך שקעתי לי בפנטזיות רוקנ'רול ביום סגריר, ואז זה קרה - שמעתי את השיר "רצה בפארק" ונהיה לי חם, התעוררתי ונזכרתי שאני חי בישראל, לא בניו-יורק. אמצע החורף ומזיעים כמו החיה הזאת שעושה אי-אה. בדיוק מה שחסר לי עכשיו זה שיר אפאטי, בינוני שלא מריח ולא מסריח (למשל "רצה בפארק").
אמנם המבצעים שרון חזיז ויאיר זיו הם זמרים נפלאים, אבל הטקסט שבלוני ובנאלי: "את רצה בפארק, והעצים במקום. רצה רצה בפארק והמגדלים במקום", וזה ממשיך: "שום דבר לא יקרה ואם יקרא, אז לא הלילה". ובאמת, שום דבר לא קורה בשיר הזה, חוץ מארבע דקות וכמה שניות שעוברים בחטף, כמו ריצה סתמית בפארק.
מה עוד? מוזיקת מעליות סבירה.

בנאלית. שרון חזיז
צילום: יח''צ
קוויקי
צ'ה מארח את בזוקה - "רוחות מלחמה" - מספרים שרן ירון ("צ'ה" בשבילכם), כתב את כל אלבומו בחניון בו עבד בארבע השנים האחרונות. בהתאם לאופי העבודה, כך גם הסינגלים - אפוקליפטיים ומתפלספים על מהות החיים. פאן גדול לא יצא מהאזנה, אבל העיבוד נחמד וה"פלואו" בשירה לא רע. נחמד, לא יותר מזה. ציון: 2 כוכבים.
אורי צדוק - "גשם סגול" - יש משהו בשירה של אורי צדוק שקורע את הלב. מרגישים שהוא שר מתוך הבטן ולא סתם קול יפה. באותה נשימה הסינגר-סונגרייטר הצעיר אוחז בכישרון כתיבה לא מבוטל. "גשם סגול בחדר סגור ועגול, מחפש פינה. הוא היה שם לפני", מילים יפות בטונים גבוהים סטייל "קווין". מומלץ בחום. ציון: 3 וחצי כוכבים.
סקאזי דרייב מארחים את טל פרידמן ופישי הגדול - "משוגע" - בשעה טובה השיר הכי טוב בפרויקט הטראנס הישראלי של אמני הטראנס סקאזי ו"וויד", יוצא לרדיו. ונאמר אמן. השיר פשוט מדליק נקודה, סוף וסימן קריאה. תענוג, רק לשמוע את פרידמן זועק "אני בתוך גן חיות" ופישי מציע לעצמו "מים קרים". כל "המשוגעים" של המוזיקה הישראלית ברצועת דיסק אחת, סולו גיטרה מטורף בקטע המעבר ופרידמן מקרקר כמו תרנגולת בסוף, מה צריך יותר בחיים? כנראה, שלשמוע את השיר בלוּפּ מטורף. ציון: 4 כוכבים.