את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק
אין, לא היה, וכנראה גם לא יהיה עוד מוזיקאי ישראלי שיצליח, כמו יאיר רוזנבלום, לייצר כמות גדולה כל כך של פזמוני ענק. מחר יערוך לו התיאטרון הקאמרי ערב הצדעה רווי כוכבים
ביצע את השיר הראשון שרוזנבלום הלחין. יובל רועי בכרך
אוקיי, כדי לעשות קצת סדר בעניינים, נתחיל מההתחלה. עלילות להקת הנח"ל, האמא של ההווי הישראלי, כוללות בין היתר תיעוד אותנטי למדי של הנפשות שהיו פעילות בה. אחת מהן ענתה לשם יאיר רוזנבלום - המנהל המוזיקלי של הלהקה הצבאית הכי מיתולוגית שלנו. פעם, בעיצומה של אחת החזרות שלה, התפוצץ
ויכוח בנושא הסולואים (ראובן גבירץ מול גידי גוב), שעות החזרה ואיכויות הזמרים - והלהקה עברה למצב מרד. רוזנבלום עזב את הנח"ל, המפקד הודח, הוחלף על ידי ירדנה ארזי, והמרד דעך (והתעורר מחדש אצל אבי נשר בסרט "הלהקה").
לאורך השנים הלחין רוזנבלום - אחד המוזיקאים הבולטים בקרב דור הנפילים של הזמר העברי (לצד סשה ארגוב, מרדכי זעירא, נעמי שמר, נורית הירש ועוד) - אין ספור שירים שהפכו לדיירים בכל בית ואורחי קבע בכל מופע שירה בציבור. קצרה היריעה מקצור: "קרנבל בנח"ל", "בשמלה אדומה", "שלווה", "ישנן בנות", "הללויה", "שירו של צנחן", "היה לי חבר, היה לי אח", "תמיד עולה המנגינה", "מוכרחים להמשיך לנגן", "לו הייתי פיראט" ועוד ועוד. בשנת 1996 הכל נגדע. רוזנבלום נפטר ממחלת הסרטן כשהוא בן 52 והשאיר אחריו רעיה, בת ו-1,200 שירים.
ובכל זאת, את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק. מחר (שישי) יצולם בתיאטרון הקאמרי מופע מחווה חגיגי בעריכתו ובהפקתו של אבי גז, בשיתוף עם הטלוויזיה החינוכית. נתנאלה תשיר את "היה לי חבר, היה לי אח" כפי ששרה במקור, חנן יובל ישיר את "ליל חניה" ו"לו הייתי פיראט", רבקה זהר תעלה לבמה לאחר שנים רבות עם "אוריאנה" ו"על כפיו יביא", מירה עווד תשיר את "שיר של יום חולין" ו"הבלדה על חדווה ושמוליק" ועוד.
דור שלם שחייב לו הרבה. דטנר אמיר מאירי
"יאיר רוזנבלום היה המדריך המוזיקלי שלי בלהקת הנח"ל", נזכר חנן יובל, "ביצעתי את השיר הראשון שהוא הלחין, 'חופשה רבע שנתית'. אחר כך, הדבר הראשון שעשיתי באופן מקצועי היה השלושרים, עם בני אמדורסקי ושלום חנוך, ואחד השירים המפורסמים שלנו היה 'לו הייתי פיראט'. בשנת 1973, כשרק התחלתי את דרכי כסולן, הזמינו אותי לקחת חלק בפסטיבל הזמר והפזמון ולשיר שיר של רוזנבלום. כשהגעתי לחדר החזרות ראיתי עוד שני צעירים. אמרתי: 'שוב הרכב? לא בא לי'. היו שם ירדנה ארזי ואפרים שמיר. אמרתי: 'אני הולך'. שכנעו אותי לא ללכת, ואני מודה
על זה שלא הלכתי עד היום. כך נוצר הביצוע 'ליל חניה', למילותיו של אלתרמן וללחן של רוזנבלום".
"יש דור שלם של כוכבי להקות צבאיות שרוזנבלום הקים, וחייבים לו הרבה", אומר מנחה מופע המחווה נתן דטנר. "הייתה לו תקופת עדנה מאוד גדולה כשהוא היה המוזיקאי הגדול ביותר - אם כמלחין ואם כמעבד. הוא ודני ליטאי היו צמד שאנשים מאוד פחדו ממנו. הם היו האורים והתומים. רוזנבלום היה הטופ שבטופ. הוא הכניס את הגיטרות החשמליות ויתר הכלים החשמליים ללהקות, היה אבן דרך בהיסטוריה של הפזמונאות הישראלית, ויישאר כזה לעולם ועד".
מפתיע אותך שצעירים עדיין מתחברים לשירים של רוזנבלום?
"אחד הדברים המדהימים הוא כשאתה אומר 'יאיר רוזנבלום' ולא מאמין אילו שירים הוא כתב. בדרך כלל בערבים כאלה יש להיטים גדולים ובטן רכה של כמה שירים יפים מאוד. בערב הזה אנחנו מגלים שהייתה לו יד מדהימה. כל שיר שהוא הלחין היה שלאגר מטורף. כל שיר שנעלה בערב הזה הוא טופ. השירים שלו מודרניים לחלוטין והכי קלים לקאברים. הם שומרים על הגחלת של עצמם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם