בלדה למלכה: איזה סטייל היה לעופרה חזה

מהמוטיבים האתניים לשמלות הנפוחות, מהפן הקבוע לתלתלים הטבעיים. במלאת עשור למותה של עופרה חזה, הדמויות שעמלו על המראה הייחודי שלה נזכרות בסטייל של הזמרת שהפכה לאייקון. וגם: הצביעו במצעד השירים של עפרה חזה

איתי יעקב | 18/2/2010 15:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מינכן, אפריל ‭.1983‬ עפרה חזה עולה לבמת האירוויזיון לבצע את שיר מספר ‭,16‬ "חי‭,"‬ בשמלת טוניקה לבנה עם כתפיים מודגשות ומכנסיים הדוקים, ולצדה חמישה מלווים לבושים צהוב. המילים "שמעו אחיי, אני עוד חי ושתי עיניי עוד נישאות לאור‭,"‬ קיבלו משמעות נוספת על אדמת גרמניה, והמלתחה הצהובה שעיצבה למשלחת האופנאית דורין פרנקפורט חיזקה אותה עוד יותר.

- למצעד השירים הגדול של עופרה חזה ב-nrg מעריב

"זה היה רעיון גאוני של דורין‭,"‬ אומר השבוע מנהלה האישי של חזה, בצלאל אלוני. "כל הקטע עם הטלאי הצהוב עבד חזק מאוד ויזואלית‭."‬ פרנקפורט, מצידה, נזהרת בלשונה כשהיא נדרשת לבחירה לשתול על במת גרמניה קבוצת רקדנים לבושים צהוב. "לעשות בגד לאירוויזיון זה תמיד שילוב בין איך מוצאים חן בעיני הקהל הרחב, וגם יוצרים עיצוב משלך‭,"‬ היא מסבירה אחרי 27 שנה. "זו בהחלט הייתה מניפולציה. היה כאן ניסיון להתחבר לרגשות האשם של הגרמנים‭."‬

חזה סיימה במקום השני עם 136 נקודות, בהפרש זעום מהנציגה מלוקסמבורג, קורין הרמס, שניצחה עם השיר "אם החיים הם מתנה‭."‬ מעמדה בארץ, בכל אופן, לא הושפע כהוא זה מההפסד. מי שהייתה לפופולרית בכוכבות הזמר הישראלי במשך למעלה משני עשורים, החל מסוף שנות ה־70 ועד למותה מסיבוך של נגיף האיידס בפברואר ‭,2000‬ העניקה לתרבות הפופ המקומית אינסוף להיטים קצביים, בלדות מרגשות וצעדים תימניים, אבל תיזכר גם כמובילת סגנונות אופנה ייחודיים שהתאימו רק לה: החל ממכנסיים

שנלבשו מתחת לשמלות טאפט גדולות, ועד למוטיבים אתניים שייצגו אותה כשגרירה ישראלית־ תימנית בארץ ובחו"ל.

"היא הייתה המלכה. יורשתה של שושנה דמארי‭,"‬ ספד לה בזמנו העיתונאי ירון לונדון. "שתיהן יפהפיות ממוצא תימני ושתיהן לא שימרו בזמרתן כמעט דבר מתרבות השירה של עדתן. טשטוש הזהות העדתית סייע להצלחתה חובקת העם והעדה‭...‬ כרבע מאה הנעימה לנו בשיריה, ואת מעמדה ’המונרכי ביססה כבר לפני עשור או יותר. מלכה יחידה הייתה‭."‬

צילום: יהונתן שאול
חוזרת הביתה בשנות התשעים. עופרה חזה צילום: יהונתן שאול
"נעשה ממנה כוכבת"

בשבוע הבא יציינו עשור למותה של עפרה חזה - זמרת, כוכבת פופ, שחקנית ואייקון אופנה. "עפרה הגיעה אליי לראשונה בגיל ‭,"19‬ נזכרת מעצבת האופנה דורין פרנקפורט, שעיצבה את התלבושות של חזה משנת 1977 ועד ‭.1984‬ "היא החליפה בזמנו את ירדנה ארזי, שפרשה מ'שוקולד מנטה מסטיק‭,'‬ ופשנל (המפיק אברהם דשא, א"י) הביא אותה אליי כדי שאעצב לה תלבושות לסיבוב ההופעות שלהן בסקנדינביה. אני זוכרת ילדה קטנה, עם שיער מוחלק בפן ששבתה את לבי מההתחלה. לדעתי היא מעולם לא ביקרה בחוץ לארץ, בטח שלא במדינה קרה, אז הבאתי לה מהאוסף האישי שלי מעיל טוב ומחמם‭."‬

פרנקפורט פעלה באותן שנים בעיקר בעיצוב פריטי לבוש לאמנים כמו ירדנה ארזי, “תיסלם” ואחרים, ושירתה את סגנונם הבימתי, עד שפתחה את מותג הבגדים על שמה בשנת ‭.1984‬ היא גם זו שהפגישה בין הזמרת הצעירה לבין מעצב השיער יוקי שרוני, שלימים הפך לחברה הטוב של חזה, וכיום מחזיק במכון לעיצוב שיער בלוס אנג'לס. "נפגשנו בסטודיו של דורין‭," ‬הוא מספר בשיחה מלוס אנג'לס. "אני ממש זוכר את הסיטואציה: דורין הלבישה אותה מול המראה ואמרה לי 'אנחנו נעשה ממנה כוכבת גדולה‭.'‬ אז אמרתי לה בפליאה 'אבל היא כבר כוכבת‭,'‬ והיא ענתה 'כוכבת הרבה יותר גדולה‭."'‬

1988. בתלבושת של אורנה מרבך
1988. בתלבושת של אורנה מרבך שמואל רחמני
החברות בין השניים התהדקה עם הגעתה של חזה לארצות הברית באמצע שנות ה־‭.80‬ שרוני היה הספר הקבוע שלה בארץ ובביקוריה התכופים בלוס אנג'לס, והיא אף הקליטה בביתו את אחד מאלבומיה הבינלאומיים. "הם היו כמו אחים‭,"‬ מעיד מפיק הטלוויזיה מוטי רייף. "בתחילת הדרך הייתי נגרר איתה לכל החורים שהיא הופיעה בהם בארץ‭,"‬ שרוני משחזר. "אם הייתי צריך לעבוד במקום אחר, היא הייתה צורחת על בצלאל שיצעק עליי שאעזוב הכול ואבוא איתה‭."‬

איזה טיפוס היא הייתה?

"אדם צנוע וקנאי לפרטיותו. יום אחד היא ביקרה אצלי במספרה ובחוץ הייתה עדת מעריצים שתמיד עקבה אחריה. מעריצה אחת נכנסה למספרה וראתה אותה בשיער רטוב ומקורזל, בזמן שאף אחד לא באמת ידע איך השיער הטבעי שלה נראה. אז היא פנתה אליה ושאלה: את עם פרמננט? ואני, שבאתי לומר את האמת, חטפתי מעפרה מרפק בבטן והיא ענתה במקומי: זה פרמננט, לא השיער הטבעי שלי. מה שזוכרים מעפרה בתקופה האחרונה לחייה, עם התלתלים, זה בעצם השיער הטבעי שלה. עד אז היא הייתה עושה בעיקר פן‭."‬

סגנון הלבוש הראשוני של חזה נחשף במלוא הדרו מהצצה בכמה מהעבודות המזוהות ביותר שלה: בתצלום על עטיפת האלבום "חי" (1983) היא עוטה שמלת מעיל ירוקה בגזרת מקסי, מתחתיה מכנסיים ישרים ולרגליה נעלי כסף מבריקות; על עטיפת "שירי מולדת א" (1983) היא מצולמת ישובה על דיונת חול בשמלה לבנה עם שרוולי תחרה קצרים; בעטיפת האלבום "בית חם" (1984) היא לבושה פריטים מקולקציית הביכורים של פרנקפורט, העשויים מעודפי מגבות בד וחיתולים שנצבעו מחדש. "מפעלי טקסטיל רבים נסגרו באותן שנים, ואני ומרגיט (סגל, שותפתה העסקית, א"י) התחלנו כך את העסק שלנו‭,"‬ נזכרת פרנקפורט.

הבחירה להלביש אותה במכנסיים מתחת לשמלות וטוניקות הייתה אזכור לתימניות האתנית של חזה מבית, מספרת פרנקפורט. "לא התלבשו ככה ברחוב הישראלי באותם ימים, זה נחשב חריג. כולם הלכו כאן בטופים קצרים וג'ינסים מתרחבים. זה גם עזר לה עם התנועה, שלא הייתה הצד החזק שלה. היא הייתה זזה מרגל לרגל, ובינינו, זה לא הדבר הכי בימתי. הבגדים נתנו ממד לתנועה המאוד מוגבלת שלה‭."‬
   
אילו דגשים נוספים ניסית לתת לאישיות שלה?
 "היה לי חשוב שהיא לא תלך עם בגדי דיסקו נוצצים, שהיו מזוהים עם התקופה. ב'על אהבות שלנו' (1980) למשל, הלבשתי אותה בג'ינס וגופיית תכלת. השתדלתי שהמראה יהיה רגוע. עפרה תמיד רצתה חשוף וגם קצת צנוע, סקסי אבל שמרני‭."‬

צילום: יוסי אלוני
הייתה עופרה חזה הצנועה והייתה עופרה חזה הכוכבת צילום: יוסי אלוני

הדואליות בסגנון של חזה פותחת צוהר קטן לתדמית שאפפה אותה: זמרת אמצע הדרך, שלא לומר הבתולה הנצחית משכונת התקווה, שנוצרה על ידי בצלאל אלוני ומשפחתה, אשר גוננו עליה ככל האפשר. "עפרה לא רצתה מחשופים. היא סבלה מזה, היא הייתה בחורה מאוד צנועה‭,"‬ מצהיר אלוני. שמלת הכלה שעיצבה לה גלית לוי לחתונתה עם דורון אשכנזי ביולי ‭,1997‬ הייתה עדות לכך. "היה חשוב לה שלא יהיה מחשוף או גב חשוף, אלא שמלה צנועה עם שרוולים ארוכים מתחרה‭,"‬ נזכרת לוי. "היא לא חיפשה שמלה אופנתית, אלא משהו שקט ולא משוגע‭."‬

"אפשר לומר שהיו שתי עפרות: עפרה הילדה הטובה משכונת התקווה, ועפרה הכוכבת‭,"‬ פוסק מעצב האופנה יובל כספין, האחראי לעיצוב התלבושות במחזמר "עפרה‭,"‬ שרץ על הבמות ברחבי הארץ בהפקת "תיאטרון הצפון‭."‬ את התרגום לדבריו ניתן למצוא במערכות הלבוש שהרכיב להפקה: מראה סבנטיז נוסטלגי עם סריגי קרושה ווסטים רקומים לעפרה הנאיבית, ושמלות טאפט עשירות בצבע ובד, לעפרה הכוכבת.

הפעם היחידה בה עבדו יחד הייתה בטקס "פעמוני היובל‭,"‬ אז עיצב לחזה שמלת תחרה בצבע זהב, שהייתה במקור שמלת כלה לבנה. עבור כספין, העבודה על המחזמר היוותה מעין סגירת מעגל. "לא עבדתי הרבה עם עפרה, היחסים בינינו לא היו טובים‭,"‬ הוא מספר על חילוקי הדעות המקצועיים ביניהם. הוא, מצדו, לא גילה התלהבות מהבגדים שעיצבה לה אורנה מרבך לפסטיגל ‭.1988‬ "היא לבשה שם חליפה שפיצית לבנה ושמלה מוזהבת, ולאחר מכן עלתה עם מכנסי קטיפה שחורים, ז'קט זהב דמוי עור ומגפוני זהב. לא יכולתי לסבול את זה, אבל קיבלתי את זה באהבה‭."‬

צילום: גרי אברמוביץ
המתח בין אלמנטים תימניים ללבוש אופנתי, היה החלטה עסקית. עופרה חזה בהופעה בהיכל התרבות צילום: גרי אברמוביץ
"בארץ היינו בדיחה"

מבט לאחור על המלתחה של חזה מגלה את נקודת המפנה המעניינת ביותר בקריירה שלה, עם האלבום "שירי תימן" (1984)  ‬בהפקתם של יאיר ניצני ויזהר אשדות. סגנון הלבוש של חזה השתנה בהתאם לקו המוזיקלי, והיא החלה משלבת מוטיבים תימניים בלבושה הבימתי. היה זה שעטנז בין מוטיבים תימניים למערביים, שעוצב מתוך התפיסה האוריינטליסטית על פיה תפס המערב את המזרח. אלוני זוכר כי באותה שנה עפרה נתקלה ברחוב דיזנגוף בבגדיה של המעצבת אורנה מרבך, שחיה כיום באיטליה. "אורנה גילתה לי שלמרות עורה הבהיר ועיניה הירוקות, היא חצי תימנייה‭,"‬ הוא מספר, "והרעיון היה להלביש את עפרה בסגנון תימני באופן שיהיה מאוד נוח‭."‬

השינוי בסגנון נעשה במודע, במטרה לחזק את ההצלחה של האלבום?
"חד משמעית כן‭."‬

ואילו תגובות קיבלתם על זה?
"בארץ היינו בדיחה, כולם צחקו עלינו. אף אחד לא הבין את האלבום של שירי תימן, עד להצלחה שלו באירופה‭."‬

רבות נכתב על שדרן הרדיו ג'ון פיל מה־‭,BBC‬ שהיה מהראשונים להשמיע באינטנסיביות את האלבום. חזה זכתה לאינסוף שערי מגזינים בארצות הברית, יפן ואירופה, והצלחתה לוותה בהשמעות חוזרות של להיטי הדאנס "אם ננעלו" ו"גאלבי" בערוצי הרדיו והטלוויזיה. הסגנון האתני של הזמרת קיבל חיזוק מחברת “גוטקס‭,”‬ שלקחה עליה חסות במעין חיבור בין שני מותגים ישראליים מצליחים בחו”ל. יהודית גוטליב, בתה של מייסדת החברה לאה גוטליב, עיצבה עבורה מספר מערכות לבוש, והלבישה אותה בפריטים מהקולקציה האלמותית של המותג “ירושלים של זהב‭.”‬

מראה התימניה הקטנה. חזה על עטיפת האלבום שירי תימן
מראה התימניה הקטנה. חזה על עטיפת האלבום שירי תימן צילום: עטיפת האלבום
בניגוד לכובע הקרקוש התימני המסורתי מצנעא, אותו חבשה על עטיפת האלבום "שירי תימן‭,"‬ עם היציאה לאירופה שנה לאחר מכן, חזה אימצה מוטיבים מתוך הלבוש התימני, כמעין ציטוט ששולב בבגדיה המערביים. ד"ר כרמלה אבדר, חוקרת בחוג לפולקלור יהודי והשוואתי באוניברסיטה העברית בירושלים ומהחטיבה לפולקלור באוניברסיטת בן־גוריון המתמחה ביהדות תימן, מוצאת בייצוג התימני של עפרה פירוק והרכבה מחדש של מוטיבים ממחוזות שונים, כמו למשל שימוש בתכשיטים של נשות דרום תימן, או תליונים הנמצאים על הקרקוש, שמאפיינים את תימן הכפרית ולא את צנעא.

"יכול להיות שהיא מצאה חלק מן התכשיטים בבית והיא שמה אותם על עצמה‭,"‬ אומרת אבדר, מחברת הספר "מעשה רוקם" (הוצאת "אעלה בתמר")‬ אחד הסגנונות האהובים על חזה היה מעין מטפחות ראש עם גדילי בד ששולבו עם מטבעות כסף. לפי אבדר, לתכשיט זה, הנקרא בתימנית "אקראט סעיראת" (נטיפי שעורה),‬ יש משמעות מאגית בתימן, כסמל לפריון. "נשים צנעניות ענדו אותו מינקותן ועד שיצאו ממעגל הפוריות‭,"‬ מסבירה אבדר. במקרה של חזה, סמל הפריון לא עזר והיא נפטרה בטרם עת, ללא ילדים, אך מוקפת המון אהבה וכשמקומה בפנתיאון התרבות הישראלי מובטח.

למצעד השירים הגדול של עופרה חזה ב-nrg מעריב

צילום: שמואל יערי
צעירה ותמימה עם שיער מוחלק מפן. עופרה חזה בתחילת דרכה בסוף שנות השבעים צילום: שמואל יערי

צילום: יהונתן שאול
עם שושנה דמארי במפגש תימנים בהיכל התרבות צילום: יהונתן שאול
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים