ראשי » רייטינג » מוזיקהגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

בנות בריטס: פלישת הזמרות הבריטיות נמשכת

הן בקושי בנות 25 אבל כבר הצליחו למכור מיליוני אלבומים ולקבל עשרות מועמדויות לפרסים. לרגל טקס פרסי הבריטס שייערך השבוע, בדקנו מי הנערות שהשתלטו על עולם הפופ בבריטניה

נישת הזמרות-היוצרות בבריטניה הפכה ללוהטת במיוחד בשנים האחרונות. המגמה התחילה עם איימי ויינהאוס ולילי אלן, שהזריקו דם חדש (וינהאוס הזריקה גם דברים אחרים תוך כדי) לעולם המוזיקה הנשית, שנציגתה הבולטת בשנות האלפיים הייתה בעיקר דידו האנמית. בטקס פרסי הבריטס, שיתקיים ביום שלישי הקרוב בלונדון בפעם ה-30, יש גם השנה נוכחות מרשימה לזמרות חדשות שמנסות לתפוס את מקומן.

מאז 2006, כל שנה מתברגת תגלית חדשה בשמי הפופ הבריטיים - אחרי ויינהאוס, הייתה זאת דאפי, שהוכתרה כממשיכתה הישירה. על התואר הנכסף באותה שנה התחרתה גם אדל - שהושוותה אף היא בצורה זו או אחרת לזמרת מלאת הצרות, כששתיהן אגב התנערו לחלוטין מההשוואה.

זה לא מפתיע שאחרי ההצלחה המטורפת של הג'אנקית הלונדונית, חיפשו אנשי תעשיית המוזיקה את האיימי הבאה, בעיקר נוכח העובדה שעד היום לא ממש ברור מתי ואם בכלל תקליט הגברת את אלבומה הבא, בשל מצבה המעורער. מה שהם מצאו היה שתי צעירות ששרו בסגנון דומה לשל ויינהאוס. מעין ניאו-סול מעורב בפופ ובלוז, שמושפע מזמרות מהסיקסטיז כמו ננסי סינטרה.

בשני המקרים, נראה שההימור השתלם: דאפי מכרה יותר משישה מיליון עותקים מאלבום הבכורה שלה "Rockferry", שיצא ב-2008, ואף קטפה בשנה שעברה לא פחות משלושה פרסי בריטס, ואילו אדל מכרה יותר משני מיליון עותקים מ-"19" ואספה הביתה שני פרסי גראמי, תוך שהיא מותירה את מתחרתה עם פרס אחד. לצד ההצלחה מבית, שתיהן מכרו לא רע גם בארצות הברית עם קרוב למיליון עותקים כל אחת.

באותו זמן, הגיעה גם ליאונה לואיס (המועמדת אף היא לבריטס השנה), זוכת הריאליטי "אקס פאקטור", למקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקאי עם אלבומה "Spirit" - הישג מרשים ויחיד במינו, מאחר ומדובר בפעם הראשונה שאלבום בכורה של זמרת בריטית מגיע למקום הראשון בטבלת המכירות האמריקאית. אז נכון שמדובר פה בבובה מופקת היטב ולא ביוצרת, ובכל זאת, זו הוכחה נוספת לכוחו של הקול הנשי בפופ הבריטי של השנים האחרונות.

גם לילי אלן, מצידה, זכתה לתואמת בנישת היוצרות הקוּליות שלא פוחדות לנבל את הפה: פחות משנה אחרי שהוציאה את "Alright, Still" המפתיע, הגיחה קייט נאש, עם הלהיט "Foundations", ובעקבותיו שחררה את אלבום הבכורה המצליח "Made of Bricks".

נאש הוציאה את האלבום שלה בגיל 20, ובדומה לאלן עסקה בעיקר בדילמות הקשורות באהבה ויחסים. דרך המילים השנונות, מלודיות הפופ הנעימות והקול המתוק היא הצליחה לפלס את דרכה ולהפוך לדוברת של נערות רבות בגילה.

בעקבות ההצלחה, זכתה נאש בפרס הבריטס לזמרת הטובה ביותר ב-2008 (אגב, אלן עצמה, שמועמדת השנה שוב, מעולם לא זכתה בו), ומעניין לראות אם היא, דאפי ואדל יצליחו לשמור על מעמדן כשיוציאו אלבום שני (נאש כבר שחררה השבוע סנונית ראשונה מהאלבום החדש "Crayon Full of Colour"), במיוחד כשהפעם מתמודדות מולן כבר שלל זמרות-יוצרות חדשות, שמשקפות שנה פורה במיוחד בתחום.

במהלך 2009 התחרו ביניהן על הבכורה שתי עלמות חדשות: ליטל בוטס (ויקטוריה הסקת', 26) ולה רו (אלי ג'קסון, 22), שני שמות חמים שהמבקרים אהבו לנפנף בהן. שתי הזמרות יוצרות שירי אלקטרו עם השפעות של סינתיסייזרים מהאייטיז, למרות שכל אחת מהן לוקחת את זה לכיוון קצת שונה.

ליטל בוטס, שהייתה בתחילת השנה שעברה לשם החם ביותר בפופ הבריטי כשזכתה בתואר תגלית השנה של הבי.בי.סי, התבררה לבסוף כבועה שלא הוכיחה את עצמה בקרב צרכני המוזיקה. כגודל הבילט-אפ, כך גודל האכזבה: כשהוציאה את אלבום הבכורה שלה "Hands", היא זכתה לביקורות צוננות ולמכירות מאכזבות (וללהיט בינוני אחד - "Remedy", למקרה שפספסתם), שלא הצדיקו את ההייפ העצום שנוצר סביבה.

לה רו האדמונית לעומת זאת, עקפה אותה בסיבוב עם הלהיט המפוצץ "In For The Kill", ואלבום הנושא את שמה, שנמכר ביותר מ- 350 אלף עותקים בבריטניה (בוטס הגיעה בקושי ל-100 אלף). אם מסתכלים על המועמדות השנה בקטגוריית הזמרות, לליטל בוטס אין זכר, ולה רו (שהם למעשה צמד הכולל גם את המוזיקאי בן לנגמייד) מועמדת בקטגוריית פריצת השנה.

מי שכן מועמדת לפרס הזמרת (ולשניים נוספים: פריצת השנה ואלבום השנה) היא פלורנס וולש בת ה-24 שמובילה את ההרכב פלורנס אנד דה משין. וולש זכתה בשנה שעברה בפרס מבקרי הבריטס - אשר מוענק בנפרד בתחילת כל שנה, ונועד לנבא את האמן הגדול הבא.

ההרכב של וולש, שהיא המנהיגה הבלתי מעורערת שלו, נע בין ז'אנרים של רוק, פופ-בארוקי ואלטרנטיב, כשעל כל החבילה חולש הקול הכמעט אופראי של הזמרת הג'ינג'ית. ב-2009 הוציא ההרכב אלבום בכורה בשם "Lungs" ואפילו נבחרו לחמם את בלר במופע האיחוד המרגש שלהם.

ואכן, הנבואה הגשימה את עצמה, ומבין כל הזמרות הבריטיות שהוציאו אלבומים השנה, וולש היא זו שמכרה הכי הרבה ועשתה פלטינה כפולה במולדתה - 600 אלף עותקים - פי שתיים ממה שלהקה כמו U2 הצליחה למכור בבריטניה עם אלבומה האחרון (סוזן בויל, עוד בובה של סיימון קאוול כמו ליאונה לואיס, אמנם מכרה מיליונים, והיא אולי זמרת, אבל בטח שלא יוצרת).

את רשימת המועמדות סוגרות הנערה החדשה בשיכון פיקסי לוט, שכבשה את פסגת המצעד הבריטי עם שני הסינגלים הראשונים שלה, ובאט פור לאשס (נטשה קהאן), יוצרת שזכתה לכל הסופרלטיבים האפשריים עם אלבומה השני "Two Suns".

ונסיים עם מי שכנראה יאבקו ראש בראש על פרסי הבריטס של שנת 2011. גם השנה התחרו שתי יוצרות חדשות ומעניינות על התואר הנבואי של הבי.בי.סי, והן ממש לא מזכירות את הצ'ילבות של 2009: אלי גולדינג (22) ומארינה אנד דה דיאמונדז (מארינה למבריני דיאמנדיס, 23) לקחו את המקום הראשון והשני בדירוג, ונכון לעכשיו ההייפ סביבן הוא עצום.

הראשונה עושה מוזיקה שהוגדרה על ידי עיתוני הממלכה כ"פוֹלקטרוניקה", כלומר מוזיקת פוֹלק עם נגיעות אלקטרוניות, בעוד השניה והלא פחות מעניינת עושה פופ עם השפעות תיאטרליות (צריך לראות את הקליפים שלה כדי להבין) וטקסטים שנונים ומלאי דמיון. מה שבטוח, גולדינג, שהוכרזה גם כהבטחת השנה של מבקרי הבריטס, לא תרצה לגמור בתור הליטל בוטס של 2010.

ואם תהיתם מה עם שתי הדיוות ליידי גאגא וביונסה, אז הראשונה מועמדת בקטגוריית הזמרת הבינלאומית והפריצה הבינלאומית והשנייה זכתה באופן תמוה להתעלמות טוטאלית. מי שכן מתמודדות כאן הן ריהאנה, ליידיהוק הניו-זילנדית, שאקירה ונורה ג'ונס, שהוציאה השנה אלבום חדש.

פרט לכל הבחורות שהזכרנו למעלה, יש גם כמה גברים שמועמדים לבריטס, אבל הם מעניינים הרבה פחות. מלבד רובי וויליאמס, שיקבל השנה גם פרס על תרומה יוצאת דופן למוזיקה, אפשר למצוא את קאלווין האריס, שהוציא אלבום די סתמי, דיזי ראסקל, שנהנה השנה משלושה שירים בראש מצעד הסינגלים הבריטי, פאולו נוטיני ומיקה, שהוציא אלבום שני כושל למדי. בקטגוריה הבינלאומית מככבים בין השאר מר ביונסה, כלומר ג'יי זי, ולצדו ברוס ספרינגסטין ואמינם.

פרסי הבריטס יחולקו ב-16 בפברואר, ויכללו הופעות של ליידי גאגא, רובי ויליאמס, לילי אלן, ג'יי זי, פלורנס אנד דה מאשין ועוד.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...