הבטיחה לשוב בחזרה: ריאיון עם אביבה אבידן
כשאביבה אבידן פרצה לפני 20 שנה עם "פרי גנך", אף אחד לא האמין שהמוזיקה הים-תיכונית תכבוש יום אחד את קיסריה והיכל התרבות. עכשיו, כשזה קורה, היא חוזרת
אביבה אבידן אחד ממאה
"אני מהזמרות הוותיקות שלא מוציאות כל שנה אלבום", היא משיבה לשאלה בנוגע להיעלמותה בשנים האחרונות. "יש לי בית ומשפחה, שזה מבחינתי לפני הכל, ככה שהייתי חייבת לשלוח את אחרון הילדים לצבא, ואז לחזור לעבודה על האלבום".
מה גרם לך לחזור?
"מה שהעיר אותי לתחייה זה שאליקו (שדרן רדיו פופולרי, ע"ס) התקשר אליי לפני שנתיים ורצה שאבוא להגיש תוכנית ברדיו. זה פתח לי חלון וגרם לי להבין מה קורה היום במוזיקה המזרחית, מהרינגטונים ועד קיסריה, וזה גם נתן לי חשק לחזור לעבוד".
איך את מסבירה את זה שזמרות, להבדיל מזמרים, לא מצליחות לפרוץ בז'אנר הזה לאחרונה?
"קודם כל, זמרות, ובמיוחד מהז'אנר המזרחי, רוצות להתחתן ולהביא ילדים. אצלי, בבית, למשל, הילדים שלי מוצלחים, כלומר, הצלחתי איתם - אבל זה בא על חשבון הקריירה. לא הלכתי עד הסוף. כולם יודעים שיכולתי יותר, אבל ויתרתי על חלק מהדברים בשביל המשפחה. זמרת צריכה לדעת שברגע שיש לה משפחה, הכל נראה אחרת".
אביבה אבידן
צילום: אריק סולטן
כשאת מסתכלת אחורה על הקריירה הארוכה שלך, את מרוצה מהדרך?
"20 שנה עברו מאז האלבום הראשון שלי, ובמשך השנים עשיתי את הכל בטפטוף. אני שמחה בחלקי. אנחנו, זקני השבט, סללנו לחבר'ה הצעירים האלה את הדרך הזו,
ככה שאני מאוד מרוצה. אני מרוצה שהמוזיקה המזרחית קיבלה את המקום שמגיע לה. כשהאלבום הראשון שלי יצא, השמיעו אותי רק פעם אחת בשבוע, ברשת ג'".
יש לך שאיפה לעוד להיט בסדר הגודל של "פרי גנך"?
"אתה מכיר זמר שאין לו שאיפה לעוד אחד כזה? כולם רוצים, אבל אף אחד לא יודע מה יהיה, אז
אנחנו יורים ומנסים. העשייה עצמה היא חוויה, ואם זה הופך ללהיט זה יותר טוב".
מה יהיה הסגנון של האלבום החדש?
"כמה שיותר קרוב למוזיקה המזרחית והים-תיכונית. התחלתי בלהקת פיקוד דרום עם שירי ארץ ישראל היפה, אבל הרקע שלי הוא מזרחי, גדלתי על המוזיקה הזו ואני נאמנה לבסיס הזה שלי".
השינויים וההתפתחויות בז'אנר הזה משפיעים גם על העשייה שלך?
"כן. אני הולכת לכותבים צעירים ומבקשת שיכתבו לי. זה משהו כמו אביבה של פעם עם נגיעות עכשוויות".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם