בארנבוים, הדור הבא

אחרי שהקסים בניצוחו את דניאל בארנבוים והפך לידידו הטוב, מונה עומר ולבר בן ה-28 לתפקיד מנצח-אורח ראשי של תזמורת ולנסיה. הערב הוא ינצח על האופרה "פאוסט"

אורה בינור | 9/2/2010 13:38 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
פאוסט
פאוסט
פאוסט

את השם עומר ולבר מכירים כבר כל חובבי המוזיקה הקלאסית בארץ, וגם באירופה כבר מזכירים את שמו כאחת ההבטחות הגדולות של עולם הניצוח. כל זאת, כשהבחור רק בן 28.

ולבר, שינצח כאן על האופרה "פאוסט" מאת גונו (שתעלה הערב בבית האופרה - המשכן לאמנויות הבמה), קיבל לפני כמה ימים מינוי חדש ומשמח: החל מהשנה הבאה הוא יהיה מנצח אורח ראשי בתזמורת הסימפונית של מאסטרו לורין מאזל בולנסיה, ספרד, וזה, אגב, לא המינוי היחיד שלו באירופה. ולבר קשור גם לבית האופרה האיטלקי "לה סקאלה", ולדבריו מדובר שם ב"מערכת יחסים שהולכת ומעמיקה".

אתה מאמין שכל זה קורה לך?
"יש רגעים שאני באמת לא מאמין. הכל התחיל מזה שניצחתי בפדובה, איטליה, על 'אאידה'. זה היה בדיוק ביום הולדתי, והביקורות היו כל כך משבחות, שזה היה ממש מדהים. להצגה השנייה הגיעו כל המי ומי של המוזיקה, ואז גם בחרו בי ל"מנצח ההפתעה" במגזין Classic Voice.

ולבר נולד בשנת 1981 בבאר שבע, ולימים החל ללמוד נגינה באקורדיאון, בכינור ובעיקר בפסנתר אצל המורה טניה טלר. בתחילת הדרך, כתב מוזיקה "בסגנון שופן ורחמנינוב", כדבריו, ובהמשך התקבל לאקדמיה למוזיקה בירושלים, התקדם שם ללימודי תואר שני בניצוח, ובמקביל עבד עם תזמורת סימפונט רעננה.

"הייתי שם מנצח מתחיל", הוא מספר, "הופעתי איתם בקונצרטים לילדים בכמויות מטורפות, וזה נתן לי פרקטיקה שאין כמותה בשום מקום אחר. פסנתרן מתאמן על הכלי שלו בבית. מנצח צריך לארגן לעצמו לפחות 40 איש כדי להתאמן וזה, כמובן, בלתי אפשרי, אבל ברעננה זה ניתן לי".
צילום: רענן כהן
עומר ולבר צילום: רענן כהן

בשנה השנייה של ולבר בסימפונט רעננה הוא הוזמן על ידי המנצח אשר פיש, שהיה אז המנהל האמנותי של האופרה הישראלית, לנצח על שתי הפקות - "נשף המסכות" ו"חליל הקסם". הביקורות היו טובות, ולבסוף הוא התמנה למנצח הבית של האופרה הישראלית - משרה שבה הוא מכהן עד היום.

חלומותיו, בכל אופן, היו גדולים יותר. הוא רצה לעבוד עם דניאל בארנבוים, וחשב שזה אולי יתגשם אם יעבוד מספיק קשה ויוכיח את עצמו.

היה זה המנצח אשר פיש שהתרשם ממנו וניסה ליצור מפגש בינו לבארנבוים.

"זה לקח שנה", נזכר ולבר, "אבל בסופו של דבר בארנבוים הזמין אותי לנצח על יצירה בברלין, ותוך כדי העבודה איתו הוא שאל אותי על הכל: המשפחה שלי, מי אני, מה אני, מה אני אוהב לקרוא ומה השקפותיי בנושאים שונים. בקיצור, התחברנו, והאמת היא שעד היום הוא מצלצל אליי לפני ההופעות שלי, ובכלל, יש לנו קשר מאוד קרוב".

לסיכום, אתה חושב שכדי להצליח בניצוח צריך קשר עם ברלין?
"השאלה היא מה כבר השגת בארץ, ואיך מקבלים אותך בברלין. לנו, הישראלים, הכל יותר קשה, כי בתוך אירופה איטלקי יכול לחיות בצרפת, אבל אנחנו לא כאלה: ישראלי שלא חי בארץ הוא זר. אני כל פעם מתבאס מזה שבערב שישי, למשל, המשפחה אוכלת בארץ ואני לא שם. בכל מקרה, הצורה שבה אתה יוצא מהארץ והבסיס שאתה משאיר מאחוריך הם דברים מאוד חשובים".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

ביקורות וטורים

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים