אני סופר פטריוטית

עדנה קנטי מחייכת. עד לפני חודש וחצי היא הייתה פעילת שמאל אנונימית. עכשיו, אחרי שיצאה מבית האח הגדול, העיתונאים רוצים לבוא איתה למחסומים

אייל לוי | 6/2/2010 9:29 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"קח כותרת", אמרה עדנה קנטי בחיוך עוד לפני שישבנו. "אין לי ארץ אחרת. זו הארץ שלי ואני רוצה שהיא תהיה יותר טובה. שלא תהיה של עם שכובש עמים אחרים. הכיבוש לא טוב לערבים, אבל יותר מזה, הוא לא טוב לנו. השתתפתי ב'האח הגדול' כדי להסביר. אנחנו נחשבות אויבות ואנחנו לא. רק רוצות לתקן".

עד לפני חודש וחצי הייתה קנטי פעילת שמאל די אנונימית. ואז היא נכנסה לבית האח הגדול, בדיוק בשיא הרייטינג. בתוך שניות הדעות שלה קיבלו ווליום של הופעה באצטדיון רמת גן. איומים הגיעו אל ביתה שבהוד השרון, המאובטח כעת 24 שעות ביממה, חברי כנסת ביקשו לסלק אותה מיידית מהתוכנית. קנטי הפכה לאויבת האומה מספר אחת, תואר מפוקפק בדרך כלל. רק שעדנה, אישה חזקה, לא ספרה את המאיימים.
מנווטת בכפרים

היא נולדה בצפון איראן לפני 55 שנה. תמיד עמדה על שלה וניסתה לתקן עוולות. "לא רוצה שיעשו לאנשים אחרים רע", היא קובעת. במשך שנים עבדה כאשת שיווק בחברה גדולה לייבוא מכונות צילום. משכורת טובה, ג'וב מסודר. רק שאז גילתה את מחסום ווטש, קבוצת נשים שמבקרת בקביעות במחסומים ביהודה ושומרון, משגיחה על פעילות החיילים ובודקת היטב שזכויות האדם נשמרות. מאז היא איתן.

עדנה שולטת היטב בכבישים, מנווטת בין הכפרים הקטנים, שהם סך הכל עשר דקות נסיעה מהוד השרון, פלוס מינוס. בכל כפר מזהים אותה האנשים שיושבים מחוץ לבתים. קוראים לה לבוא, לשבת. מציעים לה כיבוד קל וזה עובר לחיבוקים ונשיקות

של חברים ותיקים. עדנה מתחקרת בערבית מה נשמע ואם קרה משהו חדש מהפעם האחרונה שהיא ביקרה. אחרי זה היא תעבור במחסום. שם, אצל החיילים, היא כבר פחות סחבקית.

"אני שמחה שעכשיו כל העיתונאים רוצים לצאת איתי למחסומים", היא מחייכת. "עד עכשיו התשובה הייתה 'אין זמן'. שיבואו ויראו במה מדובר. אנשים חושבים שהמחסומים הם בין הגדה לקו הירוק ולא יודעים שהם בגדה בין כפר לכפר. כמו בין הוד השרון לכפר סבא. לפני שנה יולדת הפילה בכניסה לשכם. היו מלא טוקבקים 'למה שייכנסו לבתי החולים שלנו?'. נו, תקראו. לא נתנו לה להיכנס לבית החולים בתוך שכם. מישהו יוצא מהבית וג'יפ של מג"ב מחכה לו".

מאיפה רוח הלחימה?
"דברים רעים מתבצעים בגלל שהטובים שותקים, מכיר? למה לשתוק. מילא כשהיו לי ארבעה ילדים קטנים ולא הייתי פנויה, אבל עכשיו? כל הזמן שמעתי על התעללויות במחסומים ואחריהן אנשים אומרים'תפוח רקוב'. רבאק , זה כל הזמן קורה. חיילים צעירים, מבולבלים, שנותנים להם לשלוט על אוכלוסייה אזרחית, יעשו דברים לא ראויים. לא פעם פלסטיני קיבל מכות רצח, כי הוא חייך. אין ממש מערכת שמפקחת. קל להרוג ולצאת נקי ראיתי את בני ה-25 שהיו איתי ב'אח הגדול', תינוקות . נער חוזר הביתה מהצבא ושוכח שהוא עבר את הקו הירוק".

צילום: אלי דסה
עדנה קנטי צילום: אלי דסה

בהתחלה הייתה יוצאת לפעילות פעם בשבוע, עכשיו תלוי מתי צריכים אותה. אם מרימים טלפון ואומרים שיש בלגן, היא לא חושבת פעמיים ומגיעה במהירות. מוכרת היטב באזור שכם והכפרים השכנים. בזיכרון הטלפון הסלולרי שלה חצי מהמספרים שם של חברים מהגדה. היא מאוד מעורבת בארגון שמונה היום כ-400 נשים.

עדנה ב
עדנה ב"האח הגדול" צילום: רונן אקרמן
בהיררכיה של נשות המחסום היא נחשבת לקולנית ולדעתנית. לא סתם אנשי 'האח הגדול' הציעו לה שתצטרף לסגל. "לפני שאני יוצאת למחסום, מתהפכת לי הבטן", היא מספרת. "אני יודעת שאין לי את הכוח לעזור. אני אישית מנטרלת את ההתנהגות הלא יפה של החיילים, אבל אם אני אראה משהו חריג, אני אתערב. רק שאתה יודע במה המחסומים דומים 'להאח הגדול'?".

יש בכלל דמיון?
"במחסום מותר לנו לעמוד איפה שאנחנו רוצות ומותר לצלם, כל עוד אנחנו לא מפריעות. ואז החייל אומר 'זוזי', ולא בא לי, ואז הוא אומר 'אני אסגור את המחסום ואף אחד לא יעבור'. אנחנו זזות. למה זה כמו 'האח הגדול'? עונש קולקטיבי. אני ישר מרימה ידיים".

חיילים, חיילים, אבל את לא מפחדת מהפלגים המיליטנטיים בצד השני?
"אז מה, אני שומעת את מיכאל בן ארי, ומה ההבדל? יש את המשוגעים שלנו ואת שלהם. אבל יש עם מי לדבר. אני מבלה שם ימים שלמים. נכנסת לכפרים הכי נידחים. אני נמצאת במחסום וחייל עומד לידי. שואלת 'מה?'. הוא עונה 'מגן עלייך'. חצי שעה אחרי אני נכנסת לכפר ומרגישה בטוחה כמו בהוד השרון. לא רוצים לפגוע בי. נכנסתי עם בחורות שפחדו פחד מוות ואחרי זה ראו שלא נורא. דווקא מהצד שלנו אתה יודע כמה גז מדמיע בלעתי? פעם ברחנו מרימון שנפל לידינו. חדר לי עשן לריאות וממש שרף אותן. פלסטינים הכניסו אותי לבית ועזרו לי להתאושש".

עדנה יודעת שיש לה פליטות פה שלעתים חורגות מגבולות הטעם הטוב. יום אחד, במהלך השהות בבית האח הגדול, אחרי שקראה בתנ"ך, השוותה בין הכיבוש וההרג שמופיעים בספר יהושע לשואה. ח"כ כרמל שאמה, מהליכוד, כתב מכתב למנכ"ל קשת, אבי ניר, ודרש להדיח אותה עוד לפני ההצבעה.

עדנה ידעה שהנושא יעלה והתכוננה. "אם אלך לחידון התנ"ך, אזכה במקום הראשון", היא קובעת. "קראתי את הספר שלוש פעמים ברציפות. הרי יש מתנחלים באזור איתמר, יצהר ואלון מורה, שאנחנו בדרך כלל לא לוקחות טרמפ, אבל בפעמים הבודדות זה רק כדי לשאול: מה הפתרון? יישוב של אלף אנשים בתוך מאה אלף. לא פעם הם ענו שהפתרון נמצא בספר יהושע. קראתי. הם נכנסו לארץ והרגו את כולם. זה מה שכתוב ביהושע. נורא מבהיל. הלכתי לסער לספר לו על הגילוי ואמרתי 'מה ההבדל בין זה ובין השואה?'. אני לא מצטערת שאמרתי שספר יהושע הוא כזה, אבל לא הייתי צריכה להזכיר את השואה".

קנטי הצביעה על הטלוויזיה שבסלון, שבדיוק הייתה פתוחה על קלטת הדרכה של מורה היוגה שלה, יהודי מבוגר בן 85, ניצול המחנות. "הוא סיפר לנו סיפורים מזעזעים, אז להשתמש בטרגדיה שלהם זה לא במקום. אבל לחשוב שספר יהושע הוא נוראי זה כן, ואם זו המחשבה של המתנחלים, אז אנחנו בצרה הרבה יותר גדולה ממה שחשבנו. כשאומרים 'אתן קוראות לחיילים נאצים' - אני בחיים לא הוצאתי את המילה הזו מהפה. הייתה אחת שקראה והעיפו אותה. פעם אחת".

צילום: אלי דסה
עדנה קנטי צילום: אלי דסה

תראי לאיזה בלגן גרמת.
"לא רק שאין סובלנות אצלנו, אף אחד לא שומע מה אתה רוצה להגיד. כשאני אומרת שאני רוצה שיהיה יותר טוב, אני יכולה להגיד את זה מאה פעמים, אבל אנשים ישמעו שאני שונאת את המדינה. דיברתי עם סער מיליון שיחות ואחרי כל שיחה הוא קם 'היא מקללת חיילים ויורקת עליהם'. בחיים לא קיללתי ולא ירקתי. כשאני באה לחייל, אני קודם שואלת אם לא חם עם האפוד, או קפוא בקור של שכם. למה שאני אקלל ילד בן 19? העמידו אותו בג'וב דפוק, במקום דפוק".

לא משנה מה אמרתי. סער
לא משנה מה אמרתי. סער צילום: רונן אקרמן

מילא אילו זו הייתה הסערה היחידה, אבל קנטי רק הלכה וחיזקה את מעמדה כאויבת העם. במהלך שיחה בבית עם פותנה ג'אבר הערבייה, היא אמרה "אני הולכת למחסומים ורואה את אלפי האנשים הולכים לאן שאומרים להם ועושים מה שאומרים להם ואני אומרת, אילו הם היו אומרים 'החוקים שלכם, תדחפו אותם לתחת, לא מעניינים אותנו. אנחנו לא רוצים להראות לכם תעודות זהות, ואנחנו לא עוברים מהמחסום ואנחנו לא נוסעים בכבישים שלכם, אנחנו נוסעים מאיפה שאנחנו רוצים'. שני מיליון אנשים היו קמים, לובשים בגדים לבנים ואומרים'אנחנו הולכים איפה שאנחנו רוצים, זו האדמה שלנו'. היה נגמר הכיבוש".

ח"כ מיכאל בן ארי, מהאיחוד הלאומי, והרב שלום דב וולפא מיהרו לשגר בקשה למשנה לפרקליט המדינה, שי ניצן, במטרה לפתוח חקירה פלילית נגד קנטי בטענה להמרדה והסתה. בפייסבוק נפתחה קבוצה 'עדנה קנטי תמורת גלעד שליט' שהיום מאגדת למעלה מ-96 אלף חברים, וזה חוץ מקבוצות אחרות כמו 'שורפים את עדנה קנטי', 'לשלוח את עדנה קנטי לכלא שיושבים ערבים', או 'אנטי עדנה קנטי', שם התמונה שלה מופיעה בתוך חבל תלייה.

"אילו היו מציעים אותי תמורת גלעד שליט הייתי הולכת", היא צוחקת. "נראה לך שזה יותר גרוע מלהיות בבית האח הגדול? אל תדאג, ישחררו אותי מהר, בלי כל תמורה".

מאיפה השנאה?
"כזו שצריך שומר ראש, אתה מתכוון? אנחנו מפחדים מחורבן בית שלישי וזה מעוור אותנו. הפחד שהמדינה תיהרס ובתמורה אנחנו הורסים אותה לאט-לאט ואני בטוחה שאם נמשיך ככה, לא נישאר פה".

נשמע מפיך כאילו הצד השני תמים.
"על מי אתה מדבר? אנשים שיש להם צינורות מעופפים וילדים שזורקים אבנים. תעזוב אותי מאחמדינג'אד ופצצות האטום. מול מי אתה נלחם? ".

יצאת מרצועת עזה והמשכת לקבל קסאמים.
"אל תדבר איתי על רצועת עזה, זה מביא לי קריזה. אז יצאת וצרת עליה ואסור להכניס לשם פסטה ודלעת, ידעת? בעופרת יצוקה היה צריך להרוג כל כך הרבה ילדים? די. הכרחי היה לפתוח את המצור ולדבר. למה היה צריך להרוס את תחנות החשמל והקמח?".

צילום: אלי דסה
עדנה קנטי במחסום צילום: אלי דסה
יוצאת למחסומים

לא רק אנחנו, גם הם אשמים.
"יש ארגון 'לוחמים לשלום' שהיה אצלי בבית. אתמול עשו פיגועים והיום אומרים שנמאס, רוצים דרך אחרת. אני לא חושבת שאנשים נולדים במטרה לשים חגורות נפץ ולהתאבד. צריכים סיבה, וכנראה שהגיעו מים עד נפש. אני נגד להרוג כבשים, אז בטח נגד להרוג בני אדם. הטרור לא טוב מוסרית וטקטית. יכול להיות שבלי האינתיפאדה הדיבור בישראל היה הרבה יותר פתוח".

קראת למרד בתוכנית?
"אני נפגשת עם המנהיגים שלהם, פארס כדורה וכל אלה. שואלת למה להרוג תינוקות וחיילים שלא יודעים מה הם עושים? אם אתם חושבים שישראל שמה מחסומים איפה שלא צריך, תעקפו. תעשו מה שגנדי עשה, מרי אזרחי. אל תנהגו באלימות. ואני מאחורי זה במאה אחוז. אילו היו מסרבים להוראות של החיילים באופן מאורגן ולא אלים, היו משיגים את המטרה. למדינה יש תשובה לטרור, אבל אין לה תשובה למאבק שקט. הלוואי שהיו מסרבים לבנות את גדר ההפרדה ואת ההתנחלויות, אבל מישהו שאין לו כסף חושב פעמיים לפני שמסרב להצעת עבודה".

יענקל'ה, בעלה של עדנה, סיפר על ההתקפות שהיו עליהם כשהופיעו הדעות ברייטינג שיא. "לא תאמין איזה דברים אנשים מסוגלים להגיד בטלפון", הוא נד בראשו. "מילא שיאחלו לה, אבל מה אני אשם, מה הבנות אשמות, קיבינימט? קללות לא מהעולם הזה. ועכשיו מהפך. אנשים רק אומרים לה כמה היא אמיצה ונפלאה".

השומר בפתח הבית כנראה ייעלם בקרוב, לכשיעבור זעם. באותו בוקר, כשנפגשנו, הוא אפילו עזר בהסעות. עד עכשיו חוץ מטלפונים, טפו, טפו, האיומים לא עברו למעשים. "זה לא מחיר כבד מדי", עדנה אומרת. "בטח כזה שאני מוכנה לשלם. כמה תושבים יש בישראל? שבעה מיליון? אז חמישה לא מקשיבים, שניים כן. כשאמות אגיד שעשיתי הכל".

את המשך הכתבה ניתן לקרוא במוספשבת

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים