אחרי מות: על הסרט "יד המקרה"
בניגוד לכל הציפיות, "יד המקרה" התגלה כסרט פטריוטי, מרגש, נפלא, מרשים ומאופק, שמומלץ להקרנה בימי זיכרון, אבל לא רק בהם
יד המקרה כרזת הסרט
למרות שהסרט הופק ב-2009 ועל אף העובדה שהוא זכה בשנה זו בתואר הבחירה הרשמית של פסטיבל הסרטים סאנדנס, הסרט פשוט נעלם מהתודעה. "יס" למשל קנו את זכויות השידור, אבל קברו אותו השבוע בלילה שבין שני לשלישי, בשעה 01:32.
למען האמת מדובר בפנינה של ממש. דרמה שקטה, עצובה, נוגעת ללב ופטריוטית שהפיקה רשת HBO, שלרוב ידועה בסדרות הפרובוקטיביות והמרתקות שלה. כל שנותר לקוות הוא שבמחלקת הרכש של רשת, קשת, או ערוץ 10, עדיין מעסיקים יודעי קרוא וכתוב, כל שהללו ייקנו את זכות השידור ויקירנו את הסרט ביום הזיכרון לחללי צה"ל.
לגופו של סרט – גיבור הסרט הוא מייקל סטרובל (קווין בייקון), קצין נחתים בדרגת סא"ל, שאחרי ששירת בצעירותו במלחמת המפרץ, הוא מעדיף שלא לעזוב את החיים הנוחים כמנתח כח אדם, עם בית יפה, אשה ושני ילדים. במקום לנסוע לתקופת קצרה לעירק, הוא בוחר להמשיך ולהיות ג'ובניק. ההכרעה הזו אוכלת אותו מבפנים – מדי לילה הוא קורא את רשימת החיילים שנהרגו בעירק, ומתפלל שלא יהיה שם מישהו שהוא
מכיר.
באחד הלילות הוא מגלה ברשימה חייל שנולד בעיר הולדתו. הוא מחליט להתנדב וללוות את הגופה בדרכה האחרונה. למרבה ההפתעה, מתברר שמשפחת המנוח מעדיפה לקבור את הבן בצדה השני של ארה"ב. הקצין מתעקש להמשיך במשימה, בתקווה להשיג גאולה אישית. השימוש במילה גאולה אינו מקרי, הסרט ספוג בערך הדתי ובעיקרון הפילמאי של אדם המנסה להשיג גאולה ושלוות נפש.
המפיק רוס כץ, שזה הסרט הראשון שהוא מביים, יכול היה לנסות ולהעצים את הדרמה עם פלאשבקים של קרב, גסיסה ומוות, אבל הוא בחר שלא לעשות זאת. הוא נתן לטקסיות ולבייקון לעשות את שלהם. שוב ושוב רואים בסרט איך ארון הקבורה נישא באטיות כאשר חיילים וקצינים מצדיעים ואילו אזרחים עומדים דום או מורידים את הכובע ומניחים אותו על ליבם.
הפעולה השקטה הזו, שמתרחשת בסרט שוב ושוב, לאורך אמריקה, אמורה להקנות את הרושם ולפיו אכן כל האומה האמריקאית היא אסירת תודה לחייל ההרוג ולבני משפחתו, כפי שאומרים להורים השכולים בכל טקס קבורה של חייל אמריקאי, במקביל למסירת דגל הכוכבים והפסים.
בסוף הסרט מחכה לצופים הפתעה קטנה ומרירה. בניגוד לכל הסרטים "המבוססים על סיפור אמיתי", צ'אנס פלפס, החייל ההרוג שלכל אורך הסרט לא מופיע בפניו אפילו לרגע, עם עליית הכתוביות רואים את פניו כילד ונער בסרטים שצילמה משפחתו. הסרט גם כולל שלל תוספות מרתקות על חייו ומותו של פלפס.
יד המקרה (TAKING CHANCE), ארה"ב, 2009, 78 דקות, שיווק והפצה: התו השמיני
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם