ראשי » רייטינג » טלוויזיה

דרושים: שני טון פלפל

במשפחת תבורי כולם מקסימים, יפים, נעימים, אבל מה - אין להם טיפת ניסיון בהגשת תוכנית טלוויזיה. להחזיק שעה בלייב זה קשה, אז שעתיים? אייל לוי השתעמם

מי ששם את משפחת תבורי בשידור חי למשך שעתיים, כנראה רצה לפרק את ערוץ המוזיקה, או אולי תכנן לפגוע במשפחה המוכשרת. אל תגידו שאין פה כוונת זדון. אלה היו השעתיים הכי טרחניות שאני זוכר, בסיומן ניקיתי מעצמי את האבק ונשבעתי שהפעם הבאה שאני רואה את המשפחה הזו, זה אולי בהופעה.
 
ולא באשמת החבר'ה הנחמדים, כמובן. כולם מקסימים, יפים, נעימים, אבל מה - אין להם טיפת ניסיון בהגשת תוכנית טלוויזיה. להחזיק שעה בלייב זה קשה, אז שעתיים? שימי התפתל כמו צלופח כדי להחזיק את הילדים שלו בפוקוס מלא. ראו על הפנים שלו שהחיוך עוד מעט מרסק את העיניים והוא מתחנן שהדבר הזה ייגמר. עוד בדיחה, עוד הסתחבקות עם בנו, בן-אל, שהיה אחראי על הבישול לאורחים. אלוהים ישמור מה הילד הזה הכין במשך שעתיים: סלט טונה עם סחוג.

אז ככה, העיקרון בתוכנית הוא ששימי ובניו בע"מ מחפשים צלע נשית והם עושים אודישנים למען המטרה. שמונה בנות מדי ערב, אחת עולה לשלב הבא. סטייל "כוכב נולד", אבל איזו שכונה. התוכנית מתרחשת בביתו של הכוכב בבית דגן, אבל אם רצו לדאוג לאווירה ביתית חמימה, היו צריכים לפזר קצת אסתטיקה במתחם. זה נראה בלגן אטומי, מחניק מאנשים. אחרי רבע שעה כבר רציתי שהם ייצאו קצת למרפסת וינשמו אוויר צח. עכשיו, גם הילדים של ממש נחמדים, לא מסוגלים להגיד מילה אחת רעה על הנבחנות. כולן שרות יפה בעיניהם, ממש מדהים. לא נעים. אבל אם לא נעים, שלא יעשו תוכנית. חסר בערך שני טון פלפל בתוך השעמומון הזה.

אה, שכחנו, היו גם אורחים, כדי למלא את היום העמוס. כל אחד יותר עץ מהשני. אבל שיא השיאים, פרס גלובוס הזהב, היה השלב בו נכנס אלי דדון, ראש מועצת בית דגן. כל שנייה שלו על המסך תגיע בקרוב למוזיאון השעווה - ותסרב לצאת.

אני באמת בעד משפחת תבורי, מת שהם יצליחו, אבל רבותיי, אם זה יימשך ככה ולא יהיה שינוי דרמטי, בסוף גם הצלע הנשית תגיד "לא, תודה, אני עסוקה מחר". בבקשה, תזרקו גלגל הצלה.
 
התבוריס, ערוץ 24

איפה הימים שבהם לא היו כל כך הרבה ערוצי טלוויזיה ומבול של מאות תוכניות. ימים שבהם הבן אדם יכול היה להינעל כמו טיל על סדרות סטייל "בוורלי הילס" ו"מלרוז פלייס", והן היו למחרת שיחת היום בבית הקפה ובתור לדואר. אז "מלרוז פלייס", שהייתה להיט היסטרי בשנות התשעים, חזרה אתמול לחיינו כמעט בלי שהרגשנו. בין שלל התוכניות והערוצים החדשים, היא שבה עם הדור החדש שיש לו, מסתבר, קשר לדור ההוא, שפעם ריתק אותנו לכורסה. כן.

 
סידני, כך התברר בפרק הפתיחה, לא נהרגה באמצע הניינטיז בתאונה טרגית. אתמול קלטתי שמותה בטרם עת, בוים באמנות והנה היא חוזרת לקומפלקס, רעה מתמיד, מבוגרת קצת יותר - אבל גם לא לאורך זמן. על הפתיחה היא נרצחת באכזריות, הפעם זה סופי ולכל אחד מהדיירים החדשים יש מניע.

ב"מלרוז פלייס" החדשה הסקס הרבה יותר צבעוני, החיים פי אלף יותר אינטנסיביים ומלאי אס-אם-אסים. אפילו סטודנטית חסודה לרפואה מוכנה לשכב עם אחד שהציע לה 5,000 דולר להשלמת שכר הלימוד, כשבמקביל - חברתה מתמזמזת בחנייה עם מישהי שהכירה ממש הרגע, על הבר. שנות התשעים נראות מה זה נאיביות ומיושנות לעומת המציאות של היום.

זו לא סדרת מופת שתשנה את חיינו, אבל היא מכילה את כל המרכיבים שגורמים לצופה המועד להתמכר שוב. יופי, סקס, תככנות, עושר, אושר וסיום שנותן חשק לראות מה יהיה בפרק הבא. מתאים לגילאי 28-17, פלוס מינוס, וכן - גם לאלה שעדיין מחכים לקאמבק המופלא של התר לוקליר.

מלרוז פלייס, יס סטארס נקסט

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...