איה לאה? 40 שנה למותה של לאה גולדברג
40 שנה אחרי מותה, לאה גולדברג היא אחת המשוררות, הסופרות, המתרגמות והנשים האהובות והחשובות בתרבות הישראלית. מחר תשודר בגלי צה"ל תוכנית שתגולל את סיפור חייה

בתוכנית מיוחדת בגלי צה"ל שתשודר מחר ב-13:00, שתישא את השם "אני הולכת אליי" ותוקדש כולה לגולדברג, ישתתפו אריאל הירשפלד, שמעון אדף, ענת וייסמן ועוד. לצד אנשי הספרות יתארחו שם גם דמויות השזורות בביוגרפיה היצירתית של גולדברג. למשל, יאיר לנדאו, שעליו נכתב ספר הילדים "סיפור על יאיר", היה בנה של חברתה הטובה של לאה גולדברג וכיום מנהל את העיזבון של גולדברג; וגם התאומים רותי ויונה, גיבורי הספר "ידידיי מרחוב ארנון" - היום בני 78 - יגיעו לאולפן כדי לספר על החיים לצד המשוררת ועל סיפור ילדותם, שילדים עדיין קוראים ואוהבים.
"בחודשים האחרונים אכלתי, ישנתי ונשמתי לאה גולדברג, ואפילו שידעתי איזו יוצרת גדולה היא, נפעמתי לגלות עד כמה", מספרת עורכת התוכנית והמגישה נורית קנטי. "היא הייתה אישה מאוד מיוחדת בעיניי, שבעצם הקדימה את זמנה. היא החדירה בכתיבה שלה נושאים שחשובים לפרט, כמו אהבה, בדידות, געגועים וטבע - בשעה שהגברים, גדולי הדור התרבותי שלה, וביניהם שלונסקי ואלתרמן, כתבו על נושאים 'גדולים', 'לאומיים'. היא פעלה בחברה מגויסת, ולמרות זאת לא נכנעה לזה וכתבה על מה שעניין אותה והיה חשוב בעיניה - אולי אפילו במיוחד בתקופות סוערות".
מה למדת עליה מתוך העיסוק האינטנסיבי בדמותה?
"למדתי שהיא הייתה אישה שמצד אחד בלעה את החיים, לימדה, כתבה שירים, סיפורים, ספרי ילדים ופזמונים, ציירה, יצרה קומיקס, והייתה ידענית גדולה. היא העריכה סקרנות ואינטלקט ונסעה הרבה בעולם, ומצד שני לא מימשה את הנשיות שלה: היא לא התחתנה ולא ילדה ילדים - מה שאולי נחשב למתאים או מקובל יותר בתקופה הנוכחית. היא הייתה יוצרת-אישה מכל הבחינות. אפילו המוות שלה היה מאוד נשי: היא נפטרה מסרטן השד".

על מקומה של גולדברג כאישה אחת בין יוצרים ענקיים, אומרת קנטי: "לכל אורך הכנת התוכנית הרגשתי שנעשה לה איזה עוול: היוצרים והקהל אמנם העריכו אותה בימי חייה, אבל היא תמיד הייתה שונה ותמיד הייתה צריכה להילחם על הכל. אפילו על אהבה. הייתה לה סדרה טראגית של אהבות לא ממומשות וכואבות, ואת ההכרה הממסדית היא קיבלה רק כמה חודשים לאחר מותה, כשקיבלה פרס ישראל.
"בכלל, אני מרגישה שרק בעשורים האחרונים, אחרי שהיא כבר מתה, היא זוכה להכרה אמיתית ונרחבת מהקהל שאותו היא כל כך רצתה בחייה. שמחתי לגלות עד כמה היא נוכחת בחיים שלנו היום, אפילו בלי שנרגיש: בשיריה המולחנים, במטבעות לשון שהשתרשו מיצירות שלה ובחיי הילדים. היא משוררת מאוד מצוטטת ומולחנת".
אחד הדברים הכי מרשימים ביצירה של גולדברג הוא כתיבתה לילדים: המילים שלה מקסימות, חכמות, ומתייחסות לילדים בגובה העיניים. היא מדגימה מופת של כתיבה נכונה וטובה לילדים. היא ראתה בילדים אנשים זכים שצריך לתת להם את הדברים הכי איכותיים - ולא במקרה היצירות שלה נחשבות להכי אהובות על הילדים, אפילו שעברו ארבעה ואפילו חמישה עשורים מאז שנכתבו.
ואולם, גם המבוגרים היו
למעשה, אחד הביטויים המובהקים לרנסנס של גולדברג הוא העובדה שבשנים האחרונות רואים אור ספרי פרוזה שכתבה, כמו "והוא האור" בספרייה החדשה, "כל הסיפורים" ו"אבדות". " זה הדבר המדהים בלאה גולדברג", אומרת קנטי, "אפילו 40 שנה לאחר שנפטרה אנחנו מגלים איזה עושר יצירתי היא השאירה אחריה. הקהל בעיקר מכיר אותה כמשוררת, אבל בספרים שיצאו בשנים האחרונות, ובעיקר ב'אבדות', אנחנו רואים שהיא הייתה סופרת שכתבה רומנים. בשנים האחרונות יצאו גם היומנים שכתבה, ומהם ניתן ללמוד הרבה על חוויותיה האישיות, הן הפרטיות והן היצירתיות. מנהל העיזבון שלה, עו"ד יאיר לנדאו, יספר בתוכנית כי כל מי שפנה אליה בבקשה להוציא לאור או להלחין ולעבד יצירה שלה קיבל את רשותה, ושגם הוא ממשיך לפעול באותה רוח".