איה לאה? 40 שנה למותה של לאה גולדברג

40 שנה אחרי מותה, לאה גולדברג היא אחת המשוררות, הסופרות, המתרגמות והנשים האהובות והחשובות בתרבות הישראלית. מחר תשודר בגלי צה"ל תוכנית שתגולל את סיפור חייה

כרמית ספיר-ויץ | 14/1/2010 10:36 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מחר (יום ו') ימלאו 40 שנה למותה של לאה גולדברג, היוצרת רבת הפנים. גולדברג והדמויות שרקמה הן דיירות קבועות בכל בית: בזכותה יודע כל ילד מה עושות האיילות בלילות, איה פלוטו ומי חובש כובע קסמים או מפליא לנגן במפוחית פלאים. אבל גולדברג, למרות היחס הרציני והמכבד שגילתה כלפי ילדים, הייתה גם מתרגמת מוערכת. בין היתר היא תרגמה את "ילדות" של מקסים גורקי, את שייקספיר ומולייר, את אגדות האחים אנדרסן והאחים גרים ועוד. בנוסף לכך היא המחיזה, כתבה פרוזה למבוגרים, כמו "מכתבים מנסיעה מדומה", " והוא האור" ועוד, וכמובן, כתבה שירה.
 
לאה גולדברג.
לאה גולדברג. צילום: כהן פריץ

בתוכנית מיוחדת בגלי צה"ל שתשודר מחר ב-13:00, שתישא את השם "אני הולכת אליי" ותוקדש כולה לגולדברג, ישתתפו אריאל הירשפלד, שמעון אדף, ענת וייסמן ועוד. לצד אנשי הספרות יתארחו שם גם דמויות השזורות בביוגרפיה היצירתית של גולדברג. למשל, יאיר לנדאו, שעליו נכתב ספר הילדים "סיפור על יאיר", היה בנה של חברתה הטובה של לאה גולדברג וכיום מנהל את העיזבון של גולדברג; וגם התאומים רותי ויונה, גיבורי הספר "ידידיי מרחוב ארנון" - היום בני 78 - יגיעו לאולפן כדי לספר על החיים לצד המשוררת ועל סיפור ילדותם, שילדים עדיין קוראים ואוהבים.

"בחודשים האחרונים אכלתי, ישנתי ונשמתי לאה גולדברג, ואפילו שידעתי איזו יוצרת גדולה היא, נפעמתי לגלות עד כמה", מספרת עורכת התוכנית והמגישה נורית קנטי. "היא הייתה אישה מאוד מיוחדת בעיניי, שבעצם הקדימה את זמנה. היא החדירה בכתיבה שלה נושאים שחשובים לפרט, כמו אהבה, בדידות, געגועים וטבע - בשעה שהגברים, גדולי הדור התרבותי שלה, וביניהם שלונסקי ואלתרמן, כתבו על נושאים 'גדולים', 'לאומיים'. היא פעלה בחברה מגויסת, ולמרות זאת לא נכנעה לזה וכתבה על מה שעניין אותה והיה חשוב בעיניה - אולי אפילו במיוחד בתקופות סוערות".

מה למדת עליה מתוך העיסוק האינטנסיבי בדמותה?
"למדתי שהיא הייתה אישה שמצד אחד בלעה את החיים, לימדה, כתבה שירים, סיפורים, ספרי ילדים ופזמונים, ציירה, יצרה קומיקס, והייתה ידענית גדולה. היא העריכה סקרנות ואינטלקט ונסעה הרבה בעולם, ומצד שני לא מימשה את הנשיות שלה: היא לא התחתנה ולא ילדה ילדים - מה שאולי נחשב למתאים או מקובל יותר בתקופה הנוכחית. היא הייתה יוצרת-אישה מכל הבחינות. אפילו המוות שלה היה מאוד נשי: היא נפטרה מסרטן השד".
צילום מתוך הספר ''בית קפה - מקום קטן כה!, בית קפה - דבר אדיר!''
מימין: יוכבד בת מרים, לאה גולדברג, אברהם שלונסקי, ישראל זמורה וחיים נחמן ביאליק צילום מתוך הספר ''בית קפה - מקום קטן כה!, בית קפה - דבר אדיר!''

על מקומה של גולדברג כאישה אחת בין יוצרים ענקיים, אומרת קנטי: "לכל אורך הכנת התוכנית הרגשתי שנעשה לה איזה עוול: היוצרים והקהל אמנם העריכו אותה בימי חייה, אבל היא תמיד הייתה שונה ותמיד הייתה צריכה להילחם על הכל. אפילו על אהבה. הייתה לה סדרה טראגית של אהבות לא ממומשות וכואבות, ואת ההכרה הממסדית היא קיבלה רק כמה חודשים לאחר מותה, כשקיבלה פרס ישראל.

"בכלל, אני מרגישה שרק בעשורים האחרונים, אחרי שהיא כבר מתה, היא זוכה להכרה אמיתית ונרחבת מהקהל שאותו היא כל כך רצתה בחייה. שמחתי לגלות עד כמה היא נוכחת בחיים שלנו היום, אפילו בלי שנרגיש: בשיריה המולחנים, במטבעות לשון שהשתרשו מיצירות שלה ובחיי הילדים. היא משוררת מאוד מצוטטת ומולחנת".

אחד הדברים הכי מרשימים ביצירה של גולדברג הוא כתיבתה לילדים: המילים שלה מקסימות, חכמות, ומתייחסות לילדים בגובה העיניים. היא מדגימה מופת של כתיבה נכונה וטובה לילדים. היא ראתה בילדים אנשים זכים שצריך לתת להם את הדברים הכי איכותיים - ולא במקרה היצירות שלה נחשבות להכי אהובות על הילדים, אפילו שעברו ארבעה ואפילו חמישה עשורים מאז שנכתבו.

ואולם, גם המבוגרים היו

בראש מעייניה. השבוע, למשל, ראה אור בספריית הפועלים הרומן "אבדות" - ספר גנוז של גולדברג, שעלילתו מתרחשת בברלין בשנים הגורליות 1933-1932. גיבור הרומן הוא אלחנן קרון, משורר עברי ואזרח פלשתינה, שמגיע למטרופולין לשם השלמת מחקר מדעי. אלא שמפגש מפתיע עם סטודנטית גרמנייה צעירה ואובדן כתב היד של הטובה ביצירותיו משנים את תוכניותיו.

למעשה, אחד הביטויים המובהקים לרנסנס של גולדברג הוא העובדה שבשנים האחרונות רואים אור ספרי פרוזה שכתבה, כמו "והוא האור" בספרייה החדשה, "כל הסיפורים" ו"אבדות". " זה הדבר המדהים בלאה גולדברג", אומרת קנטי, "אפילו 40 שנה לאחר שנפטרה אנחנו מגלים איזה עושר יצירתי היא השאירה אחריה. הקהל בעיקר מכיר אותה כמשוררת, אבל בספרים שיצאו בשנים האחרונות, ובעיקר ב'אבדות', אנחנו רואים שהיא הייתה סופרת שכתבה רומנים. בשנים האחרונות יצאו גם היומנים שכתבה, ומהם ניתן ללמוד הרבה על חוויותיה האישיות, הן הפרטיות והן היצירתיות. מנהל העיזבון שלה, עו"ד יאיר לנדאו, יספר בתוכנית כי כל מי שפנה אליה בבקשה להוציא לאור או להלחין ולעבד יצירה שלה קיבל את רשותה, ושגם הוא ממשיך לפעול באותה רוח".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים