זעם וזוהמה: מתי שמואלוף מוציא ספר שירה חדש
מתי שמואלוף וידידיו המשוררים פועלים כארגון גרילה תרבותי ומנסים לעקוף את הרשתות הגדולות שעובדות עם הוצאות הספרים. ספר השירה החדש של שמואלוף מסביר את זה דרך 33 שירי זעם
הספר הוא חלק מאמירה רחבה. בשנתיים האחרונות, הקים יחד עם חבריו המשוררים (רועי צ'יקי ארד, יהושע סימון, רוני סומק, אהרון שבתאי, מאיה בז'ראנו ועוד) תנועת גרילה תרבותית המופיעה לצד עובדים. עד היום, הם ביצעו שמונה "פעולות", ביניהן התגייסות לצד מלצריות "קופי טו גו", מחאה נגד מלחמת עזה מול ביתו של אהוד ברק והוצאת "לצאת: אסופה נגד המלחמה בעזה והפקרת הדרום", שעד היום הגיעה למהדורה שנייה.
"זו לא סתם אמירה", אומר שמואלוף, "זה חלק מהתארגנות של דור צעיר שמשתמש בטכנולוגיה כדי לעקוף את כל הרשתות הגדולות שעובדות עם הוצאות הספרים. אנחנו יודעים שוויתרו על שירה כמקום אקטיבי של מחאה והתארגנות חברתית, אבל אנחנו מקיימים את עצמנו כקהילה אוונגרדית שעם הזמן מסריה יגיעו לקהל הרחב. אנחנו לא מחפשים להפוך לתאגידים גדולים, אלא פועלים כקהילות שמקיימות ערבי שירה שמפורסמים באינטרנט".
וגם הספר החדש מעלה ניחוח של גרילת תרבות.
"נכון, אבל הוא גם מתייחס לכל המהפכה המזרחית והחברתית שמתרחשת היום בתרבות, ועדיין לא קיבלה את מקומה בתקשורת או בפוליטיקה. יש רצון לבטא אחריות ציבורית ולדבר על נושאים שמודרים מהיום?יום בטלוויזיה ובמדיה אחרת".
ואם אתה מנסה להשיב על השאלה "למה אתה לא כותב שירי אהבה ישראלים", מה התשובה?
"בכניסה שלי לתוך ליגה ג' של 'השירה העברית', עם פרסום הספר הראשון, שיחקתי עם מטאפורות כמו שציפו ממני. רק בספר השני העזתי לשנות את סגנון המשחק שלי. התקבלתי לליגה הארצית, וזכיתי לשחק בטורנירים החשובים של אסיה. בין לבין, נכנסתי לתוך מסלול לא פוסק של חיפוש. התאמנתי על כדרור מחוץ לבית כנסת, כזה שיוביל אותי לתפילת שירה חדשה וממשית, כמעין נעל כדורגל בלויה, עם פקקים
"בספר השלישי, אחרי למעלה מעשור בתוך הליגה הרוחנית הלאומית, אני לא מפחד לשחק בסגנון דימויים לאומי שונה. אני מתעורר מאוחר בצהריים כמו משורר כדורגל בישראל ומתאמן על רעיונות למשחק חאפלה כמו בנבחרת הנשים של מצרים, כשהיא לוקחת את אליפות הגביע לנבחרות נשים באפריקה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם