קוראים את העיר: טוקיו
והשבוע במדור שמשדך ספרים לערים: מסיפור אהבה של סטודנטים ב"יער נורווגי", דרך חוויותיה של האמריקאית ליה ג'ייקובסון שהפכה למארחת ברים וספר המסע של גדול חוקרי תרבות יפן יעקב רז, ועד המפגש בין היי-טק ליאקוזה ב"סמוראי בוגי". 5 המלצות קריאה לכל הנוסעים לטוקיו
יער נורווגי הוא סיפור נוסטלגי המתנהל בין אהבה, בדידות וצל כבד של מוות. הגיבור, טורו וואטנבה, נזכר בשנתו הראשונה באוניברסיטה בטוקיו ודרך זכרונותיו אנו צופים בו מפתח מערכות יחסים עם שתי נשים שונות מאוד - נאוקו היפה אך מתוסבכת רגשית, ומידורי, שלומדת איתו באוניברסיטה.

העלילה מתרחשת בטוקיו של שנות ה-60, תקופה שבה סטודנטים יפנים הפגינו נגד הממשל, כמו במדינות
מורקמי, דרך העיניים של טורו וואטנבה, מציג את תנועת המחאה כחלשה וצבועה.
מדובר בספר עוצמתי, הכתוב ברגישות ובכאב דק, תוך התכתבות עם קלאסיקות מודרניות כמו "התפסן בשדה השיפון" של סלינג'ר ו"גטסבי הגדול" של פיצג'רלד. הוא זכה להצלחה רבה מאד ביפן בקרב הנוער והפך לספר פולחן במדינה, ועם השנים גם לאחד הספרים היפנים המתורגמים והמצליחים ביותר בעולם המערבי.

בשעות היום טוקיו דומה לעולם של רובוטים, אולם בלילה היא הופכת למעין "עיר מפלט" של עובדי התאגידים הגדולים המחפשים מקומות שעשועים.
על אף שהיא מוקסמת מן השפה והתרבות, ליה ג'ייקובסון האמריקאית מתקשה להתאקלם בתוך המבנה הקשוח של החברה היפנית. ג'ייקובסון איבדה את משרתה כמורה לאנגלית, ובעקבות זאת היא מצאה עבודה כמארחת ברים באזור גינזה בטוקיו והפכה את עצמה למעין בובה מתוקה שתפקידה להחמיא, לפלרטט ולשחק ב"מערכת יחסים" עם לקוחות בגיל העמידה.
תפקיד המארחת – גרסה מודרנית ומעודכנת של הגיישה - מסתבר עד מהרה כמשתלם וממכר. חושיה מתקהים מן המשקאות שהיא נאלצת לשתות, זהותה משתבשת בשל הדמויות הרבות שהיא מסגלת לעצמה מידי ערב, והיא הולכת ואובדת בתוך תרבות הפנטזיה.
התובנות הצורבות של ג'ייקובסון על התרבות היפנית, הקסם הארוטי, המדיניות הג'נדרית, והידרדרותה לעולם שהוא כולו חושים, יוצרים רומן זיכרונות מהפנט ובלתי נשכח.


פיטר טאסקר הוא עיתונאי אנגלי שחי שנים בטוקיו כפרשן כלכלי ומומחה לניתוח פיננסי. ההיכרות האינטימית של טאסקר עם יפן מפיחה חיים בהמצאתו המבריקה: להעתיק את פיליפ מארלו מלוס אנג'לס של שנות ה-30 לטוקיו של סוף המאה.
כך הוא רוקם בזריזות ובאלגנטיות עלילה בלשית מרתקת לתוך תמונה צבעונית ומשכנעת של החיים, במקום שבו חברות היי-טק ענקיות מתחככות בקוד הסמוראי. הנינג'ות האמיתיים בספריו הם בוגרי בית הספר למינהל עסקים בפונטנבלו, ו"התנגשות התרבויות" היא עניין פנימי, אצל הטובים והרעים כאחד.
מתוך הספר: "בספר המסע הזה כל המקומות, הזמנים, והאירועים פרושים ביחד כמו צעצועים על שטיח. ואני מביט פעם בזה ופעם בזה ומלקט אותם לסיפורים חדשים. הנה אני בתחילתה של סקרנות והנה אני בסוף הדרך. והנה אני בשניהם וזו בתוך זה. ואני מספר על מסעותי ומבין אותם בתוך הסיפורים, ושוב אני בתחילת הדרך. שאז, בתחילת הדרך, חשבתי שהבינותי את המסע עוד לפני שהחל. בשל בהירות המטרה שהיתה אז".
ספר מסע אישי וחכם מאת גדול חוקרי תרבות יפן בארץ. כ-300 שנה לאחר פעילותו של משורר ההייקו באשו, יצא יעקב רז בעקבותיו למקומות עליהם כתב, תוך שהוא שוזר במסעו את הרומן האישי והמרתק שלו עם יפן. במשך שלושים שנה ערך רז מחקרים ביפן, פגש את מספרות הסיפורים הקשישות, חי במנזר זן, הצטרף למאפיית היאקוזה והתחבר לצבא היפני האדום. בין זן, טרור ופשע מצליח רז לתאר רגעים קטנים של החיים בטוקיו המודרנית מבעד לעיניו המלומדות.

זהו הרומן השני של יושימורה המתורגם לעברית, הוא עוסק בשאלות אוניברסליות של אשמה וחטא, ואפשר לראות בו מעין גירסה יפנית מודרנית ל"החטא ועונשו" של דוסטוייבסקי.
שירו קיקוטאני יוצא מהכלא לאחר 15 שנות מאסר אל עולם שהשתנה, ועליו להסתגל אליו. שירותי המבחן מסדרים לו עבודה בחוות תרנגולות, הוא מוצא דירה בטוקיו ומארגן את חייו מחדש. בעידודו של קצין המבחן הוא אפילו חוזר לשתות אלכוהול ולעשן, הרגלים שמהם נגמל בכלא. אבל קיקוטאני מרגיש שחייו אינם מלאים. כשהיה בכלא התנהג למופת כדי לשוב ולזכות בחופש, אך עתה, הוא חש כי החופש האמיתי נמנע ממנו: הוא חייב להישאר בפיקוחו של קצין מבחן ולדווח על כל תנועותיו. פשעו לא זכה למחילה אמיתית וגמורה. הוא משוחרר על תנאי. גם החרדה שמא ייוודע עברו לסביבתו החדשה מוסיפה להציק לו.
בפשטות אך בסגנון מלא כוח וחמלה חושף יושימורה את חייו השבירים עד אימה של רוצח. הוא מתאר בדייקנות ובאופן מעמיק את המבנה הנפשי של גיבורו המתעמת עם טראומת החופש, ומוביל את הקורא הנפעם אל סיום מנתץ-כול, ואולי בלתי נמנע. בד בבד הוא גם מציג את העיר טוקיו כפי שהיא נראית מבעד לעינו של אסיר משוחרר שמנסה להתחיל בה את חייו החדשים.
