חדשות לבקרים
דן שילון וטלי מורנו, הזוג החדש בתוכנית הבוקר של "קשת", מציגים פשטות נעימה ולא מעט תקלות בשידור. חבל רק שמתעקשים להפציץ אותנו כל כך מוקדם בחדשות כבדות. ביקורת
לפתע מגיחה מוזיקה קופצנית של הצמד הבריטי "פטשופ בויז" ואני מבין שזו "יום חדש", תוכנית הבוקר החדשה של "קשת" בהנחיית דן שילון וטלי מורנו. מדובר בצימוד מנחים חדש ומסקרן – היא ערקה ל"קשת" אחרי פיצוץ לא נעים עם ערוץ 10, הוא היה בעבר מלך הטלוויזיה ומאז נעלם מהפריים.
כבר בשניות הראשונות ניתן להבחין באישיותו הקוסמת של דן שילון שמאירה את המסך אחרי היעדרות ממושכת. יש משהו מעודד באנכרוניזם שלו, בלב העידן הטכנולוגי, והוא מתחבר היטב לאווירת הבוקר המנומנת לפני שאנו חוזרים למתקפות הסמסים והאימיילים הבלתי פוסקות ("למה צריך טלפון של גוגל, אני בקושי משתמש בשתי פונקציות בטלפון"). דווקא מורנו, הפנים היפות בצמד, היא זו שנמצאת שם על תקן אשת החדשות עם אצבע שלא מפסיקה לרדת מהדופק.
זוגיות חמימה. דן שילון וטלי מורנו
אלדד רפאלי
רציני מדי
למרות השעה, תוכניות בוקר לא נועדו רק לעקרות בית נואשות. הן אמורות ללוות את הצופים בזמן שהם מורחים סנדוויץ לילדים, רגע לפני שמזפזפים לערוץ 20, כי רוב הדיירים בבית "האח הגדול" עוד ישנים. היתרון שלהן על פני תוכניות הרדיו הוא הרצון להתחמק מה"הארד קור ניוז", החדשות הרציניות והכבדות.
זה גם המכשול העיקרי של התוכנית - רשימת הנושאים בהם השניים מתעסקים כבדה מדי לשעה כה מוקדמת. כל הצרות הנוראיות של מדינתנו מגיעות בצרורות ופותחות לנו את היום: מהפצצה האיראנית, דרך תביעה סורית לפיצויים על "מבצע אופרה", ועד למשפחות הפשע.
דיון רציני בשעה שבע בבוקר על הגרעין
האיראני ובחינת האפשרות להתקיף אותו באופן אפקטיבי הוא לא הדרך בה הייתי רוצה לפתוח את היום. כמו שהמפרסמים הבינו שזהו יום חגה של ג.יפית עם שלל מוצרים לכל המשפחה, כך גם צריכים לדעתי להישמע הנושאים. זאת למרות הנוכחות החביבה של הכתב הצבאי של ערוץ 2, ניר דבורי, שהביע הבנה בכל האייטמים, מהביטחוני ועד הגאדג'טים הכי חמים.
דווקא הפשטות שבצימוד, מה שהיה יכול להיחשב לחיסרון בתוכנית, הפך בעיניי ליתרון מסוים. כאשר ערוץ 10 המתחרה מציג לראווה תוכנית רווית טכנולוגיה, עם רקע כחול ומנוכר, מגישה התוכנית של קשת פשטות בגוונים חמים שמלווה בשלל תקלות שידור.
שמישהו יסגור לה את המיקרופון. ליאל בייגל
אין מסכי ענק שעליהם מוצגות כותרות העיתונים. גם כשרוצים להציג לנו קטע וידיאו, תקלה מונעת זאת. כשחוזרים מהמבזק של חברת החדשות, מישהו שוכח לסגור את המיקרופון של דפנה ליאל ("אז תגיד לי לפני, אין לי איפה לשים את המיקרופון באמצע"). והבחורה מדיווחי התנועה מחזיקה את המיקרופון כמו אחרונת המשתתתפים בתחרות קריוקי. בשבילי זה מספיק - בתור חומר רקע למריחת שוקולד על הפרוסה, ממש לא צריך את פאר הטכנולוגיה של שנת 2010.
ובכל זאת, בקשה אחת: מובן שיש פקקים בכבישי המדינה. מובן גם שצריך לדווח על זה. אבל למה לעשות זאת בחיוך כשברקע נראות המכוניות הזוחלות ("אין לנו מה לעשות בנידון"), אלו שאני אמור להצטרף אליהן ממש בדקות הקרובות?
בשורה התחתונה: הזוגיות של שילון ומורנו חמימה, אבל אם אתם רוצים שאצא מהפוך בשביל לראות אתכם, תנסו למצוא גימיק שטרם נראה, ותתנו לחלומות של אחמדיג'אד להשמיד את ישראל לישון עד מאוחר.
"יום חדש", ערוץ 2, רביעי עד שישי, 7:00
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם