הקליפים הטובים של 2009
הקליפים הביזאריים של ליידי גאגא, העולם הסוריאליסטי של שרלוט גינסבורג, ההומאז' של רובי ויליאמס ל"אליס בארץ הפלאות" ותיאטרון הבובות של קולדפליי. נועם ורדי חוזר לקליפים הגדולים של השנה
הבמאי המופתי ג'ונתן גלזר בחר לתאר את הסיטואציה בצורה של דו קרב אגרסיבי במיוחד, כאשר הסולנית
בדירוג השנתי של מגזין המוזיקה NME, ובלא מעט מצעדים אחרים הקליפ הזה לקח את המקום הראשון.
עובדה ידועה היא שלהקות אוהבות להפיק לעצמן קליפים שמתארים הופעות חיות מהסוג המפוצץ עם המון תאורה ולייזרים. לרוב זה נובע מתוך רצון להעתיק לווידאו את האנרגיה שהם מאמינים שקיימת בהופעות שלהן ורק שלהן.
אני אישית לא חיבבתי את הז'אנר הזה, עד שהגיע הקליפ של קולדפליי שהוא ללא ספק קליפ הופעה. הבמאי דאגל ווילסון בחר שלא לוותר על כל השטיקים הקבועים של תאורה, אנרגיה גבוהה, פיצוצים ואפילו מסוק שנוחת על הבמה ואוסף את הלהקה, רק שהוא בחר למקם את שואו האיצטדיונים במופע תיאטרון בובות של שבת בבוקר, כשבתפקיד הקהל המשולהב - ילדים בני חמש, ויש גם כיבוד קל ועוגות.
לצפייה בקליפ של Life In Technicolor ii
הווידאו-קליפ הזה של להקת אנקל יכול היה להיות עוד קליפ איטי ומשעמם על רוכבי סקייטבורד אם לבמאי הקליפ לא היו קוראים ספייק ג'ונז. ג'ונז ידוע כחובב סקייטבורדים וגם כבמאי שתמיד מפתיע ומרתק, ולכן בצפייה ראשונה התפלאתי מאוד כשבמהלך שלוש דקות שלמות (שהן מחצית הקליפ) לא קרה כמעט כלום מלבד רוכבי סקייטבורד מחליקים בהילוך איטי במיוחד.
הצפייה בחלק הראשון של הקליפ מרגישה ממש כמו משחק מקדים כאשר כל פעם כשכמעט מגיעים לאקשן הצופה זוכה לצינון קל. אבל פשוט תסמכו עליי, שווה להישען לאחור ולצפות בקליפ הזה בשלמותו מההתחלה ועד הסוף בלי לעשות חוכמות, ולהציץ למה שמחכה לכם אחרי ההתחלה המשמימה, כיוון שבשלב מסוים הוא עובר ממשחק מקדים לדבר האמיתי וכנראה שבשביל לחוות אורגזמה ויזואלית צריך להתמודד גם עם החלקים היותר מבאסים בסקס אמ.. סליחה בווידאו-קליפ.
לצפייה בקליפ של Heaven
הנה כלל ברזל: אם אתם כותבים ספר, מביימים קליפ או סרט או כותבים שיר ורוצים להיכנס לרשימת נבחרים כשלהי בסיכום השנה, פשוט תשמשו ב"אליס בארץ הפלאות" כמקור השראה ולו הקלוש ביותר ליצירה שלכם - אם תעשו את זה בטעם טוב זה כמעט תמיד עובד.
בקליפ הזה של רובי ויליאמס, שבוים על ידי צמד הבמאים פיל ואולי ויליאמס, מוצא עצמו הזמר נסחף מבעד למראה לעולם הדימיוני כשהוא עצמו בתפקיד הארנב. בעזרת כישורי המשחק המצוינים של ויליאמס, המון איפור פנים, מעט כוריאוגרפיה, גזרים ענקיים ונשים ג'ינג'יות מתקבל אחד הקליפים הכי משמחים ויפים של השנה.
לצפייה בקליפ של You Know Me
אגב, אותו דאגטרס ביים גם את הקליפ לשיר "Two Weeks" של להקת גריזלי בר, שגם הוא קליפ מוזר ומעניין שנמצא כמעט בכל רשימת הקליפים הטובים של השנה. כוחו של הקליפ הוא בכך שהוא לא רק קולנועי במהותו אלה גם מצליח להשאיר אותך עם מטען של סרט קולנוע, ובמקום לעשות את זה בשעתיים הוא עושה את זה בשלוש דקות וחצי.
זה מתחיל בקליפ לשיר "If I Had a Heart", שמספר על חבורת ילדים שמוברחים על ידי איש וודו מאחוזה בה כל המבוגרים מתים, והגיע לשיאו בקליפ לשיר "When I Grow Up", בו אנו חוזים בפיבר ריי עומדת על מקפצה של בריכת שחייה, שרה, רוקדת ושולטת במים בעזרת כוחות מיסטיים.
בהמשך, שחררה האומנית עוד שלושה קליפים מדהימים לא פחות והעובדה שכל אחד מהחמישה בוים על ידי במאי אחר, אך הם עדיין נראים ומרגישים כאילו אדם אחד עומד מאחוריהם, מעידה על הדומיננטיות של הבחורה המוכשרת הזו ביצירת העולם הויזואלי העשיר שנותן הרגשה כאילו אנו נחשפים לסיפורי מיתולוגיה מודרנית.
לצפייה בכל הקליפים הכנסו לעמוד היוטיוב של פיבר ריי
אסטרונאוט עם ראש פאנקייק, בחור שעושה אמבטית חלב וקורנפלקס, סקייטבורד שנוסע על המבורגרים ועוד שלל ויזואלים מוזרים ומרגשים בקליפ של שרלוט גינסבורג, שמבצעת כאן דואט עם בק. לחפש היגיון או עלילה בקליפ הזה זו משימה טפשית יותר מהקליפ עצמו.
הוא בוים על ידי קית' שופילד, במאי שכל קליפ שלו מבוסס על הברקה כלשהי, כמו זה של לני קרביץ ברמיקס מחודש של ג'אסטיס ל-"Let Love Rule", שמתחיל בסופו של סרט אקשן רומנטי וממשיך בחלק בו רובנו קמים ויוצאים מהקולנוע.
לצפייה בקליפ של Heacev Can Wait
בדומה לפיבר ריי, ובצורה הרבה יותר מיינסטרימית אבל לא פחות חתרנית, יצרה ליידי גאגא עולם משלה שבא ליידי ביטוי בכל מה שהיא מעורבת בו. באמת שלא ברור איך בזמן כל כך קצר הספיקה הליידי להציף אותנו בכל כך הרבה עושר ויזואלי והאמת שעם רוב סימני השאלה, מנסים להתמודד בעיקר מגזיני האופנה, אבל נזכיר רק את "Poker Face" (שלמען ההגינות אציין שיצא בסוף 2008) ואת
"Paparazzi", שמספר את סיפורה הטראגי של ליידי גאגא ככוכבת איטלקיה.
מכיוון שמלבד שני אלה שחררה הליידי קליפ לכל אחד משיריה וכולם ראויים אתם מוזמנים פשוט לצפות בהם אחד אחרי השני בדף היוטיוב הרשמי שלה.
אזהרה חמורה! הקליפ הבא הוא אחד הקליפים הגסים ביותר שנוצרו אי פעם והוא יעורר גם באנשים הבוטים ביותר מבוכה רבה, שמתחלפת די מהר בצחוק מתגלגל, שמאחוריו מסתתר גם כוחו של הקליפ.
ההרכב האלקטרוני מייג'ור לייזר והבמאי אריק ווארהים לקחו ריקוד שנקרא גריינדינג או בגרסתו הג'מייקנית העתיקה והמסורתית יותר - פראו. סביב הריקוד הזה, שבפועל נראה פשוט כמו אונס הדדי של אלה שמששתפים בו, התפתחה בשנים האחרונות תרבות שלמה עם כללים, חוקים ותחרויות בינלאומיות. רק שמרוב בוטות ה"תרבות" הזו נשארה לא ידוע לקהל הרחב.
לצורך צילומי הקליפ נאספו אלופי העולם בריקוד הגריינדינג והתוצאה למי שיצליח לשרוד אותה היא אחד הקליפים הכי צבעוניים ואמיצים שנראו השנה.
לצפייה בקליפ של Pon De Floor
Bloc Party - One More Chance
Owl City - Fireflies
Pet Shop Boys - Love Etc
Florence and The Machine - Dog Days Are Over
Berndsen - Supertime, שאותו הזכרתי כבר באחד הטורים האחרונים, אבל מבחינתי הוא ה-קליפ של שנת 2009.
יש לכם עוד קליפ שהושמט בצורה פושעת מהרשימה? תנו קישור בטוקבק והצילו את כבודו. ראיתם קליפ מדהים ואתם לא יכולים לשמור אותו לעצמכם? כתבו לי למייל שמופיע למעלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
