סקנדל צרפתי
למרות שליצירת המעשייה המינית "שרי" התגייסו הבמאי סטיבן פרירס, התסריטאי כריסטופר המפטון והכוכבת מישל פייפר, התוצאה הסופית דומה לחלטורה
עם השנים עובד הספר לפחות חמש פעמים לקולנוע ולטלוויזיה, והייתה זו קולט עצמה שעלתה בשנות העשרים על במת התיאטרון וגילמה את הדמות המובילה בסיפור המעשה - זונת צמרת בת 49, שמאוהבת בבחורצ'יק בן 19, בנה של חברתה הקרובה.
הבמאי סטיבן פרירס, התסריטאי כריסטופר המפטון והכוכבת מישל פייפר שיתפו פעולה לפני 21 שנה ב"יחסים מסוכנים", שהתרחש אף הוא בצרפת ונסב גם הוא סביב סקס. השלישייה הזו מובילה כעת את "שרי", אך לעומת הכושר הטוב שבו היו מצויים כל אבריהם לפני שני עשורים, נתפסים כעת השלושה כשהם בכושר יצירתי ירוד.

חלטורה תהיה בהחלט הגדרה נדיבה למה שפרירס/המפטון/פייפר מבצעים ב"שרי". דומה שהמקצוען פרירס ("מכבסה יפהפייה שלי", "המלכה") לא השקיע מחשבה עודפת באופן שבו מתעצבות פה הסצנות, והוא סמך על מחלקת העיצוב, שגודשת את הבד בריהוט אר-דקו מנקר עיניים, ובאופני הצילום והתאורה המלוקקים של דריוס חונדג'י, הצלם האיראני שעושה קריירה מוצלחת במערב. כמובן שגם אתר הצילומים העיקרי - עיירת הבונבוניירה ביאריץ, אף הוא משתלט על האין-בימוי.
נקודת המוצא של הדרמה היא מועד התפוגה של המשיכה המינית. אישה שעשתה הון מנכסיה הגופניים ניצבת
פייפר, עם לוק של מירי בוהדנה, מדלגת על מורכבותה של הסיטואציה, ובמשחק מדוקלם, מתיילד ומתפנק היא משתדלת לחפות על הנתונים הדלים שמספק לה פרירס.
לצדה, בתפקיד הצעיר המקסים עלק, מלוהק רופרט פרנד, שלפני כמה חודשים דווקא הרשים ב"ויקטוריה הצעירה". פה הוא בבחינת קולב מהלך ונטול רצון משלו. גרועה לא פחות מהם היא קתי בייטס, המגלמת בצעקנות את אמו של הבחורון.
"שרי", בריטניה /צרפת, 2009