מותה של רקדנית
אילנה פאנוב, ששמה קץ לחייה בסוף השבוע, הייתה האמא של אחת מלהקות הבלט הצבעוניות והמקוריות בישראל. "היא היתה כמו מנוע טורבו אבל מאוד סבלה לקראת הסוף", מספיד אותה אחד הרקדנים בבלט פאנוב
"תיאטרון בלט פאנוב" היא אחת מלהקות הבלט הצבעוניות ביותר בישראל, על שלל הרפרטואר שלה: החל מביצועים לקלאסיקות בלט כמו "לה סילפידו", בלטים ניאו-קלאסיים כמו "כרמן", ומעל הכל היצירות המקוריות של ואלרי פאנוב מלאות ההשראה.
כידוע, מאחורי (כמעט) כל גבר מצליח יש אישה תומכת, ואין לתאר את אילנה המנוחה טוב מכך. למעשה הייתה זו היא שייסדה את הלהקה ואף הביאה אליה את בעלה המבוגר ממנה ב-29 שנה והיה הכוריאוגרף שלה עוד בטרם עלתה ארצה.
בעקבות מום מולד בלבה, בשנה האחרונה עברה אילנה ניתוח לב בשוויץ שבעקבותיו נכנסה לתרדמת ולא הצליחה לחזור לעצמה. "אילנה חזרה לארץ ונראתה נורא", מספר יובל טביב, רקדן מוביל בלהקה שהכיר אותה שנים רבות. "היא נראתה כאילו הזדקנה ב-20 שנה. בפניה היה ניכר שזו כבר לא אותה אילנה שהכרנו.
"אמרתי לה שחבל שהיא לא עשתה את הניתוח בארץ ושאלתי אותה למה, והיא ענתה שהיא חושבת שיש בעיה במינון הכדורים שנתנו לה שם כיוון שהם גורמים לה לדיכאון", הוסיף טביב.
בפעם האחרונה שאני דיברתי איתה, לפני מספר שבועות, הזמינה אותי אילנה למסיבת עיתונאים לרגל בכורת "סינדרלה" של הלהקה. שוחחנו לא מעט. היא סיפרה לי על הניתוח שעברה ועל הקשיים שלאחריו, בעוד שמלבד ייעוץ על פעילות שיקומית לאחר ניתוח לב (מתוך היותי גם מעורה מאד בתחום הכושר והבריאות), חיזקתי אותה מנטלית ואמרתי לה שהיא עוד תחזור לעצמה ושאנשים מתאוששים מזה. היה ניכר שהיא סובלת.
גם לידיה רוטרדמסקי, כיום סולנית בבלט הישראלי הזכורה בעיקר מהופעתה בגמר "נולד לרקוד", רקדה בבלט פאנוב שמונה שנים ובעצב רב היא מספרת על אישה שמלבד הכוריאוגרפיה עשתה כמעט הכל בלהקה. "היא הייתה דואגת לחזרות, למתקנים, לשיווק, ליחסי הציבור", היא מסבירה ומוסיפה כי כל אלה היו זוטות לעומת התמיכה שהביעה ברקדניה גם מחוץ למופע. "אילנה עודדה אותנו (הרקדנים בלהקה) ללכת ולעשות תואר במחול בסמינר הקיבוצים. בגלל שהיו לנו קשיים בשפה היא עזרה לנו בתרגום העבודות שעלינו לעשות. היה לה חשוב שנהיה גם יותר מרקדנים".
טביב מתאר את אילנה כ"מנוע טורבו". הוא מספר שבביתם באשדוד האווירה קשה, אך עם כל הכאב והצער, כולם יודעים שההופעה חייבת להימשך. "ואלרי נראה בשוק, אבל הוא בהחלט מדבר על מחויבות הלהקה וכולם יודעים שעלינו להופיע בבית האופרה בפברואר", מציין טביב. "כבר במוצאי שבת היינו אצלו עד שהזכרתי לכולם שמחר יש
עבודתה של אילנה הייתה גם מעבר ללהקה שלה - בזכותה הוקמה מגמת המחול בעיר, בית הספר לבלט של הלהקה גם היה מייסודה וכל אלה למען פיתוח תרבות המחול והבלט בארץ בכלל ובפריפריה בפרט.
לאחר הטרגדיה הגדולה, בה נכח ואלרי עצמו, נשאלת השאלה לגבי עתיד הלהקה הלוט בערפל. רוטרדמסקי טוענת שאין לדעת מעבר לעצב ולתדהמה ששוטפת אותם, אך עם זאת יתר חברי הלהקה כבר הגיעו לחזרות יום למחרת כי צריך לעלות עם "סינדרלה" בקרוב.
גם אני, שהכרתי את פאנוב באופן אישי, שמח ומוקיר מאד את פועלה ואותה, ועומד בדעה שהלהקה הנפלאה הזו חייבת לעבור את התקופה הקשה, ולהמשיך לעבוד וליצור עבורנו אומנות מגוונת, שמחה וחופשייה, כמו שרק ואלרי יודע, וכמובן לזכרה של אילנה. אך חשוב מכל - בעולם המחול הישראלי שלנו, לא נוותר על כזו להקה נפלאה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם